לעזוב או להישאר

גרוסמן מקבל פרס * החייל המרקד מאיים * מרגלית הר-שפי סובלת * כותבי 7 ימים מתכתבים בינם לבין עצמם * הטקסטים בטלוויזיה מחפירים *
דבורית שרגל |

כותרות

הכותרת הראשית של ynet הבוקר לקוחה מעמודי החדשות ושער ידיעות, ועוסקת במהלך הציבורי לנקות את שמה של מרגלית הר-שפי, שהואשמה והורשעה באי מניעת רצח רבין.

בשער מעריב כותב בן-דרור ימיני על עיתונאי הארץ גדעון לוי, ומכנה אותו "ברון תעשיית השקרים" אפרופו ראיון שנתן לוי לעיתון בריטי.

טוב, זו לא הפעם הראשונה שימיני כותב על לוי.

עוד בשער מעריבגם בישר"ה): הפוטש נגד ברק שנחשף בעיתון עולה שלב, ויצחק הרצוג מודיע שיתמודד על ראשות המפלגה. בתמורה אומר ברק בישראל היום שהוא לא מפחד מכלום.

על העיתונות:

איך הסתבכת עם המפלגה שלך עם חוק הנאמנות?

"אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית, אבל ברוח מגילת העצמאות. העמדה שלי מצוינת והיא נכונה. אבל מה לעשות שהשיח בעיתונות הוא רדוד - ברק כן חזר בו או לא חזר בו - ואני לא מוכרח להיות כפוף לכל אופנה או בון טון יומי או חודשי, או כל איזו נפיחה תקשורתית. יש לזה מחיר מסוים, אני מוכן לשלם אותו. אני לא מפחד מכלום, אני לא תלוי באף אחד. אני מתכוון להמשיך את ההתעקשות הזאת על מה שנכון, גם אם זה ייקח הרבה זמן וגם אם לא בטוח איך זה יסתיים".

הפיליפינית

אוי, זה כל כך ישראלי: תיק ברק נסגר כי הרשויות חיפשו עובדת בשם הלא נכון.

אז בטח שהיא נעלמה!

החייל המרקד

ידיעות (ניר גונטז') יצא בעקבות אבי יעקבוב, החייל המרקד. משפגש את החייל המשוחרר ואת חבר שלו, חשף האחרון אקדח שהיה מתחת חולצתו, ותבע מהעיתונאי לעוף מהבניין.

ידיעות נתן קרדיט ליוסי גורביץ, שחשף בבלוג שלו את שם החייל.

7 ימים

בשער: דויד גרוסמן מקבל בפרנקפורט "פרס שלום יוקרתי" פרס פרנקפורט לשלום, הנחשב לאחד היוקרתיים בעולם שמחולק ביריד הספרים המקומי, על ידי התאחדות המו"לים הגרמנית.

דני ספקטור נסע איתו לשם.

למדתי שגרוסמן לא משתמש במייל. ולא בסלולרי. ולא מקבל פקסים. רוצים להשיג אותו? השאירו הודעה במשיבון בבית. אם ירצה, יחזור אליכם.

ועל "עולמנו":

"מדאיג אותי ההיגיון הפנימי של העולם הזה, העולם הדיגיטלי שהוא עולם מהיר מאוד, ברוטאלי מאוד, דורש תוצאות מיידיות, לא נותן זמן להתפתחות טבעית של נפש האדם. מדאיג אותי שזה לא עולם של רב-משמעויות והחוקים שלו כוחניים מיסודם".

ובמשפט, דעותיו, למי שלא ידע: "שתי מדינות לשני עמים".

הכי לא הבנתי שאלה של כתבת אחת במהלך מסיבת העיתונאים, אותה מכנה ספקטור "שאלה ספרותית" (ואילו אני הייתי מכנה שאלה טפשותית): "מדוע בחר גרוסמן דווקא באישה כגיבורת ספרו האחרון? למה לא גבר?"

לא אחת השאלות התמוהות ביותר שנשמעו בעת החדשה?

בתשובה לשאלה אם השכול שינה בו משהו הוא אומר: "...הרבה דברים אבל בדעותיי הוא לא שינה דבר, רק גרם לי להרגיש באיזו דחיפות אנחנו חייבים להגיע לפיתרון"

עוד שת"פ בין ידיעות ל-ynet: שליחת העיתון והאתר, שלומית שרביט, כך בכות' המשנה, התלוותה לבני נוער מפנימייה בנתניה שטסו לרואנדה, לכפר נוער ובו יתומים רואנדים.

גם השבוע דספקטור בחופשה.

משערת שעד שלא תכתוב על הפרשה, לא יהיה מדור. ר"ל: היא נשבעה אמונים לתיעוד חייה בו, וכרתה ברית בת קיימא עם עורכיה וקוראיה. מאחר שהנושא היחיד כרגע המעניין את סביבתה, וככל הנראה גם מעסיק אותה הוא זה שעליו מותר לדבר רק עם עורך דינה, כך לדבריה, לא יהיה מדור עד שיוסר לוט זה או אחר.

המדור המורחב של רע"ש (נו, התפנה עמוד), מתכתב עם סביבתו ונפתח במילים:

"לעזאזל, גם אני רוצה לעזוב את הבית... ולעזאזל הקשר הקודם והילדים וכל הגידול הבורגני המטפס הזה שהתחיל לחנוק את צווארנו... יותר מדי אנשים ... אומרים לעצמם שעד כאן. במשך תקופה ארוכה מדי חרחרנו בזוגיות, הפכנו כחולים מבפנים, נשמנו עמוק אבל זהו, אנחנו לא יכולים יותר בתנאי שבי... אלה ימים מבלבלים; העובדה שיותר מדי אנשים מוכרים לי קופצים ממטוס חייהם הזוגיים המסודרים, פותחים מצנח ונוחתים על קרקע מוצקה כזו או אחרת גורמת לי לתהות מה עוד בעצם משאיר אותה ואותי על הטיסה".

בועז ארד מתאר איך עובד המנגנון הזה, של הצנזורה, באתרי האינטרנט הסיניים, טכנולוגית וקונספטואלית.

מורכב אבל מעניין.

7 לילות

נראה לי שמוקד הצליבה הבא יהיה הבמאי דובר קוסאשווילי, שאומר בראיון (יהודה נוריאל) ש"מנהיגים אמורים להירצח באיזשהו שלב".

בטח מיד יוכנס לקטגוריית הבמאים שאסור לתת להם קרנות, ושצריך להשמיד אותם יחד עם הקרן החדשה, ועוד.

עמית שהם כותב על הרומן החדש של ג'ונתן פרנזן, Freedom.

VTV

כמו שכבר כתבתי לא פעם, הטקסטים בכתבות הטלוויזיה בלתי נסבלים. באמת.

אם רק היו לי סבלנות וזמן הייתי מקדישה רק לפניני הוויס אובר פוסטים שלמים.

אבל מדי פעם יוצא לי לדוג איזה משפט ברפרפי בזומביות מערוץ לערוץ, וכך, משנתקלתי בדמותה האהובה של הלן מירן בסוף מהדורת החדשות בערוץ 2 אתמול נשארתי את הכמה דקות כדי לבדוק במה מדובר ובתודעתי נצרב המשפט הבא, משפט סיום לכתבת יח"צ על הסרט Red בו מככבים ברוס ויליס ומירן.

"בעוד הוליווד מקדשת את הנעורים ואת הבוטוקוס, כוכבי הקולנוע הוותיקים שלה מתים לחיות"

אז כמו ששאלתי בפייסבוק: מי כותב את הטקסטים המחודדים האלו, ולמה הוא לא מצא עבודה אחרת?

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.