בעוד שמנהל מקרקעי ישראל מעביר בהדרגה את הבעלות על הקרקעות לחוכרים, עיריית תל אביב דורשת ממאות חוכרים שביקשו לחדש את תקופת החכירה סכומים מופרזים העומדים כמעט על ערך הקרקע (בעלי הקרקע נדרשו למעשה לרכוש מחדש את הקרקעות שבבעלותם עשרות שנים במחיר מלא).

עירית תל-אביב רשומה כבעלים של מקרקעין שונים במתחם בצרון, אנילביץ, נחלת יצחק ומתחם מונטיפיורי. המתחמים הנכללים באזורים אלו משמשים ברובם למסחר, מלאכה ותעשייה זעירה ומוחכרים החל מסוף שנות החמישים למאות חוכרים שונים.

במהלך חודש אוגוסט 2010 הסתיימה תקופת החכירה למרבית החוכרים. לגבי התנאים שיהיו בעת הארכת תקופת החכירה נקבע בזמנו כי אלו יהיו כפי שיהיה "נהוג" במועד הארכת הסכם החכירה, ולא מעבר לכך.

עירית תל-אביב דורשת בימים אלו מאותם החוכרים לשלם בעבור הארכת זכות החכירה לתקופה של 49 שנים נוספות תשלומי דמי היוון בסכום מופרז ובלתי סביר של 91% משווי המקרקעין ובגין דרישה מופרזת זו הגישו חוכרים רבים באמצעות עוה"ד שמואל שוב,הילה לביא וחיים דבוש ממשרד עורכי הדין משה שוב ושות', תביעות כנגד המדיניות הננקטת על ידי עירית תל-אביב.

במסגרת התביעה טענו החוכרים כי דרישת התשלום של העיריה הנה בלתי סבירה וגבוהה משמעותית בעשרות אחוזים - מדרישות התשלום של מחכירים אחרים כדוגמת מינהל מקרקעי ישראל או עיריות אחרות המחכירות מקרקעין שבבעלותם (כדוגמת עירית ראשון לציון ועירית רמת-גן) ועל כן יש לבטלה.

ממדריך לחוכר שפרסמה עירית תל-אביב לאחרונה נתברר שפרט לדרישת התשלום הבלתי סבירה קיימים תנאים והתחייבויות בלתי סבירות נוספות אותן מטילה עירית תל-אביב על החוכרים, כך למשל קבעה העיריה כי בהערכת שווי הקרקע יתייחסו אליה כקרקע מפותחת, בעוד שהחוכרים עצמם הם אלו ששילמו עבור פיתוח הקרקע.

מאחר ותקופת החכירה הסתיימה פנו חוכרים רבים, באמצעות עוה"ד הנ"ל' לבית המשפט בבקשה שיתן צו זמני לתקופת הביניים כך שעד אשר לא תתקבל החלטת בית המשפט לא יידרשו החוכרים לשנות מצבם לרעה ולחתום על הסכם החכירה החדש והדרקוני ובפרט לא לשאת בתשלום דמי החכירה הנדרשים על ידי עירית תל-אביב, 91% משווי המקרקעין.

עירית תל-אביב התנגדה לדרישה זו, ואף טענה כי תפעל בהליכים המשפטיים הנדרשים כנגד אותם החוכרים שהסתיימו הסכמי החכירה שלהם עמה.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אבי זמיר קיבל אתמול את עמדת החוכרים, דחה את עמדת העיריה, וקבע כי החוכרים לא נדרשים לחתום עתה על הסכם החכירה החדש. על אף שבחוזה החכירה נכתב כי לעיריה הזכות לקבוע את תנאי החכירה כפי שיהיה "נהוג" בעיריה. בהחלטת בית המשפט נקבע כי במסגרת ההליך העיקרי יש מקום לבחון את המידתיות והסבירות של התנאים שנקבעו על ידי עיריית תל אביב ולכן קיימת עילת תביעה לחוכרים.

כמו כן נפסק כי לעיריה לא צפוי להיגרם כל נזק אם החוכרים לא יחתמו על הסכמי החכירה עד שיינתן פסק דין בתיק, זאת לעומת הנזק הכלכלי והממוני שעשוי להיגרם לחוכרים אם יחתמו עתה על הסכמי חכירה עם תנאים חדשים.

לגבי תשלום דמי חכירה לתקופת הביניים קבע בית המשפט כי רצוי שהדבר יקבע בהסכמה בין הצדדים ו/או על פי מנגנון מוסכם ובהעדר הסכמה בפני הערכאה המוסמכת.

חשוב לציין כי החלטה זו רלוונטית למאות בעלי זכויות החכירה וספק רב אם העיריה "תתנדב" להחיל אותה לגבי חוכרים אחרים במתחמים, בפרט לאחר שהודיעה בתגובתה כי בכוונתה לפעול בהליכים משפטיים כנגד אותם חוכרים שתקופת החכירה שלהם הסתיימה.