לשתות, לעשן, להשתין

העיתונים מתחרים: מי ידווח הכי הרבה על הכורים? * וטועים בכל הפרטים האפשריים * למעריב עוד לא נגמרו הפרוטוקולים * ומפה נשלחים תנחומים לנבחרת ישראל ובוז ליוונים
דבורית שרגל |

כותרות

לידיעות יש את עדי גולד שפותח שמפניות עם הכורים בצ'ילה, ולמעריב את מרטין פלטשר. חמשת העמודים הראשונים במעריב מוקדשים לכורים (בידיעות רק ארבעה). אבל מי זה פלטשר זה? טוב, זה לא ה-מרטין פלטשר, נכון? ופה, או אצל סטיוארט. זה המרטין שמופיע בתצלום במעריב (מ-2002). ואם זה ה-פלטשר, למה לא כתוב מי זה?

בנרג' נמשך הדיווח מהחילוץ לפנות בוקר.

מה שמעניין בסיפור זה כמובן הרווחים העתידיים שהכורים הלכודים יקבלו מהפיצ'רים ומהספרים שייעשו וייכתבו עליהם.

אבל הרבה יותר מעניין יהיה סרט דוקומנטרי על התנהלות התקשורת באתר: 2,000 (או 1,500, תלוי מי מדווח) אנשי תקשורת היו שם, מוכנים לתלוש האחד את העורק הראשי של רעהו. ובכלל, כל יושבי המחנה: משפחות ה-33, הנשים והמאהבות, ילדי בית הספר שבאו לראות את החילוץ, צבא היועצים מכל הסוגים, ומה לא.

מעניין אם מישהו עושה על זה את הדוקו של הלייף.

בהארץ שלמה פפירבלט הוא "כתב הארץ באמריקה הלטינית".

(הוא עזב את ידיעות לפני שלושנים, ובאוגוסט זכה למינוי הנכסף)

ומדווח על המצב. לא מוזר שהארץ לא דיווח אתמול על מצב הכורים, אף שיש לו שם כתב?

פפירבלט מביא ציטוט מפי שר הבריאות שאמר "החלש ביותר יועלה ראשון אל החופש"

ואילו במעריב אומר כתב וושינגטון פוסט שמי שיעלה ראשון הוא פלורנסיו אוואלוס, "שנמצא במצב טוב יחסית". גם בידיעות נכתב שאוואלוס נבחר בגלל שהוא "חזק, צעיר אך גם מנוסה".

בעניין נוכחותו של פפירבלט בדרום אמריקה, לא נראה, על פי דיווחיו, שהוא נמצא במחנה שליד אתר הכרייה, אלא יותר ליד מסך הטלוויזיה.

אפילו הדיווח הזה, בעמוד הבית של הארץ הבוקר הוא מפי סוכנויות הידיעות.

ואם פפירבלט כן התבוסס בבוץ עם מאות העיתונאים, עמו הסליחה.

אבל הנה, גולת הכותרת שלנו, העיתון שיש לו שליח במחנה ההצלה.

עדי גולד לידיעות.

בטוקבק מהבוקר כותבת הדס:

כך נפתחת הידיעה של גולד בידיעות, ע' 2.

"לקראת חצות שעון ישראל הגיע הרגע שעולם שלם עצר את נשימתו לקראתו: ראשון הכורים הלכודים כבר 68 יום בעומק של יותר משש מאות מטר, חולץ בהצלחה. אנחת הרווחה שנשמעה במכרה במדבר אטקמה היתה קולקטיבית".

אני פרשתי משידור ה-BBC ב-03:30 לפנות בוקר מבלי שזכיתי לראות בחילוצו של הכורה הראשון (כלומר, שלוש וחצי שעות לאחר שעל פי ידיעות אחרונות חולץ הכורה הראשון)".

הארץ מדווח הבוקר שבשעה 05:10 הגיח מעל פני הקרקע הכורה הראשון - פלורנסיו אוואלוס, לאחר שבמשך 16 דקות הועלה למעלה בעזרת הקפסולה.

מכאן שידיעות לא למד לקח מפרשת המעבורת, ולקח צ'אנס. העיתון נסגר כחמשעות לפני שעלה הכורה הראשון. לא לעניין. ועוד כשאתם הכי קרובים לצלחת, כלומר לקפסולה.

הבעיה בציטוט האמור היא שמדובר בהחלטה של עורך/ת העמוד. זהו פתיח שאינו נמצא בדבריו של גולד, שמדבר על החילוץ בלשון עתיד.

אבל זה עוד יותר מוצלח מזה:

מבקר הטלוויזיה של ידיעות, איתי סגל, כותב בע' 20:

"הערב תשחק מכבי ת"א נגד ברק נתניה במסגרת חצי גמר גביע הליגה בכדורסל. מי שתנצח תשחק מחר בגמר. ערוץ 10 לא נתן לעובדות לבלבל אותו והריץ, החל מאתמול, פרומו בכיכובה של מכבי ת"א בגמר. האם ערוץ 10 מקדים את זמנו או סתם מזלזל באלמנט הספורטיבי שיש בתחרות כדורסל?"

לישראל היום (שער וכפולת 2-3) יש את סילבינה אגי (שליחת העיתון הארגנטיני קלארין, כך כתוב) במכרה סאן חוסה.

אגי כותבת שרופא הספורט של הכורים דואג שהם ישמרו על כושר ו"יאכלו כמו שצריך", כדי שיוכלו להיכנס לתא החילוץ.

:)

מה? "כמו שצריך" זה שיגמרו את הכף או שתי כפיות הטונה עד הסוף?

דן מרגלית כתב הגיג מיותר על "המין האנושי מצולק ברוב אסונות ותאונות"

מח' הגהה מורחבת

ההיסטריה בצ'ילה הביאה גם לבלגנאז' שחבל.

במעריב:

העיירה הסמוכה: קפיאקו (ע' 2) או קופאיפו (5)

הנשיא פניירה או פיניירה (ע' 2)

באריוס או בריוס (5)

אחרון המחולצים הוא אורסואה או אורסוה (5)

הם אוכלים 2 כפיות טונה ולגימת חלב פעם ב-48 שעות (2)

או כף טונה פעם ב-48 שעות (5)

בידיעות:

העיירה נקראת פעם קופיאקו ופעם קופיפאו ואפילו קופיאקה (ע' 2)

כך כותבים = Copiaco

ואילו המדבר בע' 2 הוא אטקמה ובע' 3 - אקטמה.

מסביב לעולם

מעריב היום הוא עיתון קוסמופוליטי, וכתביו יצאו לחופשה:

מרטין פלטשר בצ'ילה, וגם ג'ונתן פרנקלין מוושינגטון פוסט. בורזו דרגאהי מאל.איי טיימס מדווח לעיתון מלבנון (על הביקור של אחמדי')

פרוטוקולים

לא פסו הפרוטוקולים מהארץ, ובסופשבוע ידבר ויסגור חשבון יואל גונן, אחיו של גורודיש, אלוף פיקד דרום ב-1973 (שרה ליבוביץ-דר).

לשון עסיסית יש לאח:

"בסין טנקים דורסים את מתנגדי המשטר ובישראל הדיינים והגולדות רומסים אותם. אדם לא יכול להתמודד מול מערך כזה של גלילי, חלילי, דיין שנהיה שר חוץ ושר פוץ".

לשתות

לא ברור למה במעריב הוקדשה ידיעה דהומה לבקשת השומרים במשכן הכנסת מהבאים לשתות מבקבוקיהם. זו לא המצאה שלהם, וכבר נתקלתי בנוהל הזה לא פעם.

דעות ידיעות

אילון לינדנשטראוס, "מתמטיקאי וירושלמי" (כך בהגדרה. מה עם ציון הפרס הקטנטון שזכה בו?) כותב שהוא לא מבין למה הוא זקוק לאישורו של אבו מאזן שמדינתו היא מדינה יהודית.

הוא גם לא מבין את ההגדרה החדשה של נאמנות, ונותן לכך הרבה דוגמאות.

אני מציעה לקחת לו את הפרס, ומיד. בושות, רק בושות הוא עושה פה.

גם אני לא מבינה הרבה דברים, כולל את עניין הנאמנות, אבל ממני אין מה לקחת.

לעשן

במשטרת מחוז תל אביב אורבים למי שעישנו סמים בבית (לא משנה איזה סמים), על פי מידע מודיעיני, ומבקשים מהם להשתין. "מכאן ועד החרמת הרכב ושלילת הרישיון הדרך קצרה למדי... מבחינת רבים מהמשתמשים והסוחרים עדיף לשבת יומיים במעצר רק לא לאבד את הרישיון. זה כלי חדש ומרתיע", אמר קצין במחוז ת"א לניר גונטז' מידיעות.

לא הבנתי.

אם לא משתינים נעצרים?

וחוצמזה: אני לא יודעת כמה זמן נדרש היום לבדיקת השתן הזו, אבל בימיי במצ"ח היינו מחכים שבועות לתשובות. כך שממילא הרכב לא יוחרם והרישיון לא יישלל לאלתר, אלא אם יש לשוטרים ינשוף שתן או מעבדה ניידת או נייר לקמוס חדשני או ערכה דמוית בדיקת הריון. 30 שניות וזזנו.

אופס, מתברר שיש ערכה, חמש דקות לאיתור, אבל עם כל האי-כבוד למשטרה, לא נראה לי שהיא משתמשת בה.

בדיקה העלתה שבדיקות השתן יחזרו תוך שבוע, עשרה ימים. נו, כלום לא השתנה מאז שלא ביישתי את המדים.

בלוגלנד

יוסי גורביץ חשף את שם החייל שרקד סביב העצירה הפלסטינית.

ברוטר מציעים להוציא את גורביץ להורג.

ודיון בתיקון עולם אם צריך לחשוף את שמו אם לאו.

משטרת ישראל עצרה לחקירה ילד בן שמונה?

תמונת היום

תצלום מקסים של ח"כ אנסטסיה מיכאלי שהגיעה לבקר בסילוואן, כששוטר עוזר לה לרדת מכלי רכב, ממנו התקשתה להיחלץ בעודה לובשת חצאית צרה וקצרה.

(צילם: אמיל סלמן, הארץ, 3).

מחוברים

דודו בוסי ובתו קים מתראיינים לזמנים מודרניים

לידיעת המעריצים.

אולי חלק יועלה לעמוד זמנים בפייסבוק.

קצה האצבעות

ברק אומר בשער ישראל היום שאולמרט במצוקה ומעורר חמלה. ברק, שעל פי מעריב עומד להיות מודח, מתראיין לישראל היום בסוה"ש.

לחם עבודה

אמיר רגב, עורך לילה כלכלי בערוץ 10 יעשה אותו דבר כנראה בתוכנית החדשה המקבילה של קשת.

איתן אבריאל מהמארקר יצטרף כפרשן.

בכירים בערוץ 10 נחקרו בעניין הפרת צו איסור פרסום בהקרנת סרט על תאיר ראדה לפני שלושנים.

הטלוויזיה הממלכתית הסינית מקימה דסק בישראל.

כתבת הבית הלבן הוותיקה, הלן תומאס, לא מתחרטת.

לפני פיזור

תנחומיי לנבחרת על ההפסד ליוון.

לאות אבל לא אוכל ולא אקרא במשך שבוע שום דבר שנוספת לו המילה "יווני"

(סלט, יוגורט, זורבה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.