העברת הפסדים צבורים של בעל שליטה מחברה לעצמאי

עו"ד ורו"ח הדס שרים

שכיר בעל שליטה בחברה רוצה לסגור את החברה שבשליטתו ולהעביר את כל הפעילות לפעילות של עצמאי.

שאלה:

--------------------

שכיר בעל שליטה בחברה רוצה לסגור את החברה שבשליטתו ולהעביר את כל הפעילות לפעילות של עצמאי.

השאלה:

האם יוכל ליהנות מההפסדים הנצברים כעצמאי?

תשובה:

-----------------

חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי חברה היא ישות משפטית נפרדת. כל חברה נושאת בזכויות ובחובות בהתאם לדין. חובותיה וזכויותיה של החברה אינם מועברים לבעלי מניותיה, מלבד חריג בחוק החברות בדבר "הרמת מסך". הרמת מסך מבוצעת כדי להגיע לנכסיו של בעל המניות כאשר הוא סרח.

דיני המס בישראל אימצו את שיטת הישות המשפטית הנפרדת. במילים אחרות - כל נישום (יחיד או חברה) הוא ישות משפטית כשרה לחובות ולזכויות בהתאם לחוקי המס, ולא ניתן להעביר זכויות או חובות מישות אחת לאחרת.

לאור יישום שיטת הישות המשפטית הנפרדת, הפסדים צבורים בחברה אינם מועברים לבעלי מניותיה של החברה. הפסדים אלו ניתן לקזזם כנגד הכנסתה החייבת של החברה בשנים הבאות, בהתאם לכללי הקיזוז הקבועים בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). בעת פירוק חברה בעלת הפסדים צבורים - לא ניתן להשתמש בהפסדים אלה, והם יורדים לטמיון.

להלן אסקור כמה אפשרויות שבאמצעותן יהא רשאי בעל מניות לנצל את הפסדיה הצבורים של החברה:

1. החדרת פעילות רווחית לחברה, אשר באמצעותה יהיו לחברה הכנסות חייבות, שיהא ניתן לקזזן כנגד הפסדי החברה.

2. במרבית המקרים הפסדיה של חברה ממומנים באמצעות הלוואת בעלים, לכן בעת פירוק החברה יהיה אפשר לטעון כי לבעל המניות נוצר הפסד הון בגין השקעתו בחברה בגובה הלוואת הבעלים שנתן. בהתאם להוראות הפקודה, הפסד הון שנבע לבעל המניות יהא ניתן לקזזו כנגד רווחי הון שייווצרו לו בעתיד.

3. מכירת הרכוש הקבוע והפעילות של החברה לידי העוסק המורשה, במכירה חייבת במס. הרווח שייווצר בחברה יתקזז כנגד הפסדיה הצבורים של החברה, ולעוסק המורשה תינתן עלות רכישה של רכוש קבוע ומוניטין אשר יוכרו כפחת לאורך השנים.

4. שינוי סיווג החברה לחברה משפחתית. אופן המיסוי בחברה משפחתית הוא כשל היחיד. בדרך זו יכול היחיד להחדיר לחברה פעילות רווחית, אשר תקוזז כנגד הפסדי החברה. רווחי החברה המשפחתית בגובה ההפסדים הצבורים מגיעים לידי היחיד ללא כל תשלום מס, תוך ניצול הפסדיה של החברה.

אוסיף ואציין כי לפי הילכת בית המשפט העליון בע"א 7387/06 בן ארי ש. סוכנות לביטוח נ' פקיד שומה ירושלים 1, במכירת מניותיה של חברה בעלת הפסדים צבורים על ידי בעל שליטה, ההפסדים בחברה לא עוברים לבעל השליטה החדש, והחברה לא תהיה רשאית לקזזם.

המשיבה - שותפה במשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון, משרד המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי בין-לאומי, מע"מ, קבלנים, מיסוי שוק ההון, הייטק), ומדורג בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל www.cpa.co.il

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחר 13/07/2021 19:47
    הגב לתגובה זו
    האם בעל שליטה יכול להינות מהפסד החברה אם זו חברת ארנק?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).