200 אלף שקל קנס לרשת הריבוע הכחול בגין הטעית צרכנים ב-8 סניפים
שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה דבורה עטר הטילה אתמול (ב') על רשת הרבוע הכחול קנס בסך 200,000 שקלים בגין הטעית צרכנים בכך שגבו מהצרכנים בסניפים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים. כן הטיל בית המשפט על הרשת התחייבות בסך 100,000 להימנע מעבירות דומות למשך שנתיים. על 11 מנהלים ברשת הוטל קנס מנהלי בסך 400 שקלים כל אחד.
בעקבות תלונות של צרכנים אשר בדקו את החשבונות ואת הקנייה ובעקבות ביקורות של מבקרי התמ"ת הגישה עו"ד טלי קינן תובעת מחוז ת"א והמרכז במשרד התמ"ת כתב אישום (הכולל 11 אישומים) בגין עבירות שנעברו בסניפי הרשת.
הגבינה חלומי - המחיר של הריבוע הכחול ממש לא
מכתב האישום עולה בין השאר כי, בבדיקת מחירים שנערכה על ידי מבקרי משרד התמ"ת נמצא שביום 6.9.07 נמסרה לריבוע הכחול הודעה בכתב על ידי הספק "מחלבות גד" לגבי טעות במשקל פי עשרה לרעת הצרכן, שחלה לגבי 4 מוצרים : גבינה חלומי, גבינה פטה עזים, גבינה פטה כבשים וגבינת קשקבל.
ביום 29.9.07 ,בערב ראש השנה, בסניף מגה בעיר בקניון גבעתיים , רכש צרכן גבינה חלומי של "מחלבות גד" במשקל 0.240 ק"ג במחיר של 68.90 לק"ג (שהיה רשום על גבי המוצר). כאשר הצרכן הגיע לקופה וגמר לשלם את החשבון הסתבר לו כי חויב בסך 165.36 במקום במחיר של 16.53.
כאשר בדק את החשבון התברר לו עוד כי המשקל הרשום בחשבון לגבי המוצר הנ"ל היה 2.400 ק"ג ולכן שולם הפרש במחיר לרעתו בגובה פי עשרה מהסכום הנכון (הפרש לרעת הצרכן בסך 148.83). הצרכן חזר לקופאית אשר לא הופתעה מהחשבון המנופח ואמרה שידוע לה שיש בעיה בקוד והרשת מודעת לבעיה.
הפיקה רווח כלכלי במיוחד עקב הטעויות במחירים
קופאית אחרת התערבה בשיחה והסבירה כי הרבה צרכנים מתלוננים על אותו דבר. לאחר שהצרכן ביקש לדבר עם המנהל החשבון תוקן על ידי סגן מנהל הסניף אשר הסביר כי חלה טעות בקידוד המוצר. ההטעיה במחיר נמשכה מיום 6.9.07 עד יום 29.9.07 לגבי כלל הצרכנים והרשת הפיקה ממנה רווח כלכלי גדול במיוחד, ולפיכך, היא הורשעה בהטעיה בנסיבות מחמירות.
הטעיות צרכנים מעין אלו התרחשו ברשת הריבוע הכחול במספר מקרים נוספים. ביניהם סניף מגה בגבעתיים, מגה ברעננה, בת-ים, רמלה וסניף שפע שוק בת"א.
סגנית שר התמ"ת אורית נוקד אמרה כי "התופעה של רשתות המרשות לעצמן לגבות מחיר גבוה יותר בקופה מאשר המחיר שמסומן על המוצר היא פסולה ופוגעת בעיקרון השקיפות והבהירות. משרד התמ"ת ימשיך לאכוף אם בביקורות יזומות ואם בעקבות פניות של צרכנים את נושא סימון המחירים".
לדברי עו"ד טלי קינן על הרשת מוטלת חובה להקפיד לעדכן את המחירים במדפים כאשר מסתיימים מבצעי הוזלה והמוצר חוזר בקופות למחירו הקודם, וגם כאשר מתגלה תקלה בקידוד. אין להסתפק במשלוח הודעות לסניפים בכתב בלבד וצריך לוודא שההודעות מיושמות בשטח בפועל.
לא יתכן שצרכן יאמין שהוא קונה מוצר במחיר זול וישלם עליו ביוקר במצב שהוא קונה סל קניות גדול ולא מסוגל מבחינה מעשית לעקוב אחר החשבון ולהשוותו למחיר הרשום על גבי כל מוצר. הצרכן סומך על הרשת שהחשבון יצא נכון ומדויק.
- 1.מישהו 12/05/2012 16:20הגב לתגובה זוהולוואי שכל הגוף ירקב מבפנים ושכל הכסף לא יעזור להצילו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
