על אף שהאיסור ללבוש חיג'אב פוגע בחופש הדת של העובדת, מדובר בפגיעה מוצדקת לנוכח הערכים הניצבים מול זכות זו
העובדות
----------------
נאדה נמרי (להלן:"העובדת") עבדה כמורה לשפה הערבית ולדת האיסלאם בבית הספר שמידט לבנות (להלן:"המעביד/המשיבה").
העובדת הועסקה במשך כ-27 שנה, בחוזה לתקופה קצובה, אשר נחתם בכל שנה מחדש מבלי שעטתה חיג'אב (כיסוי ראש).
בחודש מאי 2010 נדחתה בקשת העובדת להתחיל לעטות כיסוי ראש-חיג'אב מטעמי דת, במהלך שעות הלימודים ובשל התעקשותה לעשות זאת נתבקשה לשוב לביתה כל עוד היא עוטה חיג'אב.
העובדת מבקשת ליתן סעד זמני, להורות למשיבים להמשיך להעסיקה בבית הספר עד להחלטה סופית בתביעתה, כשהיא עוטה כיסוי ראש, המכסה את ראשה ואת צווארה, כשפניה חשופות.
פסק הדין
---------------
השאלה העיקרית בה דן בית המשפט היא האם האיסור שהוטל על העובדת לעטות חיג'אב בתחומי בית הספר פוגעת בחופש הדת והאם פגיעה זו מוצדקת ומידתית לנוכח אינטרסים אחרים הניצבים מולה, או שמא מדובר באפליה פסולה הנוגדת את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
נקודת ההנחה של בית הדין היא, כי לבישת חיג'אב הנה מצווה המוטלת על נשים בנות הדת המוסלמית, ואיסור על מצווה זו הינו בגדר פגיעה בחופש הדת. המשפט הישראלי מכיר בחופש דת ובחופש מדת. מכוח העיקרון של חופש הדת, ומתוך הרצון לאפשר לבני הדתות השונות לחנך את ילדיהם על פי השקפת עולמם ודתם, ניתנה לעדות השונות האפשרות לאוטונומיה חינוכית על ידי הקמת בתי ספר פרטיים לצד בתי הספר רשמיים. בתי ספר אלה מאפשרים את הגשמת חופש הדת גם בחינוך, על ידי טיפוח מאפיינים הייחודיים להם, בין כזכות של מיעוט ובין כהשתקפות מקובצת של זכויות הפרט.
עם זאת הלכה היא, כי חופש הדת נסוג מול שיקולים חינוכיים הקשורים לאופיו ומהותו של בית הספר. חופש האמונה והדת אינו מוחלט. יש לאזן בינו לבין חופשים וחירויות אחרים הנתונים לפרטים. יש לאזן בינו לבין צורכי הכלל. מאחורי דרישת האחידות בלבוש ובהתנהגות עומדים שיקולים חינוכיים הקשורים לאופיו ומהותו של בית הספר, כבית ספר של עדה דתית. באמצעות האחידות בלבוש ובהתנהגות נמצא המכנה המשותף, המאפשר לתלמידים כולם - נוצרים בני העדה היוונית-קתולית ונוצרים בני עדות אחרות, נוצרים ושאינם נוצרים - לקיים מערכת חיים משותפת בבית הספר, המבוססת על פלורליזם דתי ועדתי. פגיעה בלבוש ובהתנהגות האחידה תביא לפגיעה באופיו של בית הספר ובאיכותו הייחודית, וסופה פגיעה במסגרתו הייחודית ובעמדה הדתית (המתונה) השולטת בבית הספר.
בית הדין פסק, כי בית הספר שמידט הינו מוסד נוצרי שהכניסה אליו הינה על בסיס וולונטרי. בהיותו בית ספר פרטי בבעלות עדה דתית המוכרת בישראל, קבע לעצמו בית הספר קוד לבוש אשר נועד לחזק את המסר של פלורליזם וכבוד הדדי, שבית הספר דוגל בו מעצם היותו משרת אוכלוסיה נוצרית ומוסלמית כאחת, כדי ליצור שוויון ואחדות בין הדתות, למנוע כפיה ולחץ חברתי, ולקיים אוירה ידידותית. בית הספר פועל ברוח זו, וברוח מטרות אלה כבר 120 שנה.
פגיעה בקוד הלבוש תגרום לשינוי בסטטוס קוו הקיים, ובערכים שבית הספר מנסה להקנות לתלמידותיו. שמירת קוד לבוש אחיד לצורך השגת מטרותיו החינוכיות של בית הספר מחייבת שמירת קוד כאמור הן למורות והן לתלמידות, בשל היות המורות דוגמא ומופת לתלמידות. אין זה מתקבל על הדעת כי לבישת חיג'אב תיאסר על התלמידות ותותר למורות.
גם קיומם של יחסי עובד-מעביד בין המורות לבית הספר אינו מצדיק ראיה שונה של הדברים, במיוחד כאשר מדובר במורה שעבדה בבית הספר במשך 27 וידעה היטב, כי קיים בבית הספר קוד לבוש מחייב, גם אם הדברים לא הועלו על הכתב, וכי לבישת חיג'אב הינה חריגה מקוד זה ועלולה לגרום למתח בין נוצרים למוסלמים.
בית הדין קבע, כי למרות שקיימת פגיעה בחופש הדת של העובדת באיסור על לבישת חיג'אב, מדובר בפגיעה מוצדקת לנוכח הערכים הניצבים אל מול זכותה זו של העובדת, ובראש ובראשונה זכותם של המשיבים לנהל את בית הספר על פי הערכים והמטרות העומדים לנגד עיניהם, ואשר מונחלים בבית הספר מזה 120 שנה. בית הדין שוכנע, כי מתן היתר למבקשת להופיע בבית הספר כשהיא עטויה בחיג'אב עלול לפגוע ולהגביר את המתח בין הנוצרים למוסלמים בבית הספר, דבר שלכל הדעות אינו רצוי. כמו כן נקבע, כי הפגיעה הינה מידתית שכן לא נאסר על המבקשת לעטות חיג'אב מחוץ לכתלי בית הספר.
עוד קבע בית הדין, כי עיקרון השוויון אינו עיקרון טכני הנאכף באופן עיוור, ומבלי להתחשב באינטרסים מתנגשים אחרים, וכפי שפורט בהרחבה לעיל, האיסור לעטות חיג'אב בין כתלי בית הספר עומד לפיכך בחריג שבסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ועל כן אינו מנוגד להוראות חוק השוויון.
סוף דבר, בית הדין קבע, כי בהתנהגותה של העובדת התפטרה היא מעבודתה אצל המשיבים, שכן יכלה להמשיך ולעבוד בתנאי עבודתה הקודמים (ללא החיג'אב).
בקשת העובדת למתן צו המחייב את המשיבים להמשיך ולהעסיקה כשהיא עוטה חיג'אב נדחתה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
