צהלולי טלנסקי

יחסית לאדם בגילו טלנסקי מפתיע בביצועים מרשימים * ynet טיולים מציע לכם טיול בלוד * כתבי ישראל היום התקשו לבדוק כמה עולה עגבנייה * בונד מגיש: פרסומת הרסנית במיוחד לניו יורקר
דבורית שרגל |

המדינה בידיי

לא. לא בידיי אלא בידי טלנסקי, כך בהארץ. על פי מעריב (ששם מופיע הסיפור בע' 14 בכלל, ולא באמצע השער כמו בהארץ), הוא אמר, "המדינה שלי" או "המדינה שייכת לי"

(בסוף יתברר שהוא אמר בכלל יופטפיומט).

מה שכן, הפועל "צהל" מככב בכל מקום.

לא הבנתי אם הוא עלה על השולחן לרקוד. בכל זאת, לא נראה לי שמשק הסידן שלו היה גם אז במצב משביע רצון.

כואב

הפניה סרקסטית בשער הארץ לכתבה של עמירה הס:

"כך ניצל העם היהודי מעוד סיכון בטחוני חמור: יציאתה של אשה בת 47 לבדיקות מוח דחופות בירדן סוכלה"

כותרות

מעריב ממשיך לפרוס את המסמכים הגנוזים, ולהקדיש לכך את רוב השער.

הארץ מצטרף היום, אחרי שאתמול היה היחיד שלא נורא התרגש.

כל אחד מהשניים מציע שלושה ציטוטים שונים בכותרת הראשית:

דדו

מעריב: "מכה מונעת תחסוך הרבה חיים. אני מסוגל עד היום בשעה 12:00 להשמיד את חיו האוויר הסורי"

הארץ: "צריך להכביד על המצרים בהפצצות בחוף, אחרי הכל אף הם רק בני אדם"

גולדה

מעריב: "אני מציעה שהילדים יתחילו לרדת מהגולן עכשיו, ולא ערב הפעולה:

הארץ: "אולי אסע לארה"ב להיפגש עם ניקסון בסודיות, ללא ידיעת הממשלה?"

דיין

מעריב: "הרמטכ"ל רוצה גיוס מילואים גדול. אני מסויג. מציע לגייס את חיל האוויר ושתי אוגדות"

הארץ: "אני מציע הפצצות בתוך דמשק, ובתוך העיר והסביבה, לשבור את הסורים"

המרקורים בעמודים הפנימיים בהחלט עוזרים בחיים.

למשל דדו (מעריב): "במלחמה אסור להגיד את כל האמת".

האם דיין חזה את האינטרנט כשדרש "להתרשת עם הקהל" (הארץ)?

בישראל היום מדובר בהפניה בשער (כשהראשית היא על מבצע לחיסול מחסני הנשק המגזר הערבי בעקבות הרציחות בלוד).

הפרוטוקולים. למי שרוצה לקרוא הכל, ובמכונת כתיבה.

לוד

מעריב, צרות בכותרות: "עיר ללא רחמים"

(כפולת 6-7)

ערוץ הטיולים של ynet מנסה להתחבר למציאות:

"העיר שדבקה בה תדמית שלילית של עוני ופשע, מצטיירת אחרת לגמרי לתייר ברחובותיה. סיור בין היסטוריה, דתות ופסיפס תרבותי באחת הערים העתיקות בארץ, ששמרה על רצף התיישבותי

גיוסים

נחשו איפה נמצאים הכי הרבה סטודנטים שעושים מילואים?

אונ' בן גוריון

ת"א

העברית

טכניון

אפקה המלכללה האקדמית להנדסה תל אביב

המרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן

בר אילן

הבינתחומי בהרצליה

אונ' דרבי

הרב אבינר לא הטריד מינית

זוכרים את "תחקיר" מעריב על הרב אבינר?

הרב זוכה.

בפסה"ד נכתב: "אין כל יסוד להאשמות".

הסקר היומי

דו"ח הלמ"ס: "כל אדם חמישי בארץ לא בריא". אה??

(ידיעונת טור צד במעריב, 13).

הנה הדו"ח המלא של הלמ"ס.

לא ברור לי למה נשאלה שאלה כה מרחפת ולא ברורה, ולמה מתכונים האומרים שמצב בריאותם "לא טוב".

השאלה היא אם בעקבות התשובה הזו אפשר לצאת עם הכותרת הנ"ל.

כמה עולה עגבנייה?

על פי ישראל היום, כותרת ראשית בע' 17, "15 ש' לקילו!"

אלא שאני ביליתי אתמול בסניף מגה ברמת החי"ל, לא תגידו דרום דרום יפו, ועגבניות עלו 9 ומשהו ש' לקילו.

חובה לקרוא את הידיעה כדי להאמין:

הכתבים מתלוננים שהרשתות סירבו למסור להם מחירים, ושברשת היה כתוב ככה וככה.

רעיון העיוועים להטריח את עצמם לאחת הרשתות לא חלף במוחם כלל.

נעדרת

מעריב המודפס, הבוקר: חשש לחייה של בת 13 הנעדרת חמישה ימים.

נרג', הבוקר: בת ה-13 נמצאה בריאה ושלמה אחרי יומיים.

צהוV

גם בהוט, חדשות הבידור, דובר אמש על רומן הטוקבקים.

ב-ynet הועלה אתמול בלילה אייטם על הנושא לזמן קצר, אבל הוא הורד, בפקודה.

לא הספקתי לגרוף צילומסך.

זכויות ההפצה של מחוברות נמכרו בארה"ב.

בטוח זה הקטע שהרס את האמריקאים.

מעריב מדווח על לידת בתה של מירי בוהדנה, ומפרט את מערכת היחסים בינה לבין בבו.

הידיעה מסתיימת בתחינה יהודית (המשויכת למדורי הרכילות): "האם עכשיו, כשהם הפכו למשפחה מורחבת, לא הגיע הזמן למסד את הקשר?"

פר-סו-מות

חובה. אם יש לכם היום רק שתי דקות לצפות בתמונות נעות, צפו בפרסומת של ג'ייסון שוורצמן לאפליקציית ניו יורקר באייפד. לידיעת ידיעות טכנולוגית, ומעריב טכנולוגיות גם.

(מה אגיד, הוא מקפיד על עשיית גבותיו הרבה יותר ממני).

תודה לבג"ב

הודעה לעיתונות

עשרות בכירים בענקיות מדיה עולמיות יגיעו לישראל בנובמבר לכנס Contech 2010 שיתקיים בין 8-10 בחודש. בכנס תתקיים תחרות הפורמטים Formagination 2010, ובמסגרתה יוכלו גופי תקשורת, חברות הפקה ויוצרים להגיש רעיון לפורמט טלוויזיוני. השנה הדגש על תוכן חוצה פלטפורמות: בטלוויזיה, באינטרנט ובסלולר.

הפורמט המצטיין יזכה ב-50 אלף דולר, לפיתוח והפקת פיילוט.

מח' מנויים שלום

כנראה הנסיעה ליפו היא אתגר אינטלקטואלי או תחבורתי כבד לשליחים.

הבוקר לא הגיע ידיעות.

הבטיחו עד הצהריים. עוד לא בא.

בלבלה

לפני פיזור

איזה שקט מוזר בסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.