הירוקה
הכותרות
העיתונים כולם נוקטים באזהרות לקוראיהם. כל אחד על פי סגנונו הוא.
הכי מלחיץ ידיעות עם הכותרת הראשית "תיזהרו" (אפילו לא בציווי, אלא סתם בעתיד בלתי מבטיח).
לא היינו בסרטים האלו כבר כמה פעמים עם כל אזהרות הפיגועים בסיני, ועוד ועוד?
כפולת ע' 2 אוחזת בכותרת הקולנועית המבטיחה: "תשכחו את פריז", ובה שלושה כתבי ידיעות בברלין, בלונדון ובפריז מספרים על נפלאות הערים ועל האזהרות שלא מזיזות לאיש.
במעריב "יבשת על הכוונת", אבל רק כידיעה שנייה (אם כי מרכזית). העיצוב הכהה והתצלום הגרוע גורעים מאפקט הפחד שידיעות מצטיין בו.
העמוד מגובה בתצלום נוקב של אי.פי - תיירים ושוטרים ליד מיניאטורות אייפלים.
יוסי מלמן אומר שההתרעה מעידה על
נוהל ילד
שני חיילים
החברים שלהם הגיעו לבושים בחולצות "אנחנו קורבנות גולדסטון"
ע' 4 בהארץ, 10 בישר"ה, 4-5 ידיעות, 14 במעריב.
אורלי אזולאי
כצפוי, בידיעות אין היום מילה על אורלי אזולאי ושיחי הגראס שהיו או לא היו.
לעומת זאת, מופיעה גם פה הידיעה על המאבטח מגלגל הג'וינט בבודקה של המפכ"ל.
"מה חשב לעצמו מאבטח בן 23 ששמר בכניסה לבניין שבו מתגורר השוטר מספר אחת... כשהחליט לעשן מריחואנה דווקא שם?" שואלים את קוראיהם ניר גונטז' וירון דורון בגלגול עיניים (ידיעות 13).
במעריב הסיפור זוכה לכתבת עמוד ע"פ כפולת 22-23. עמוד שרובו תמונות, שהרי, מה יש כבר להגיד שלא שמענו.
כות' המשנה הלצתית-משהו (ע"פ רוח מעריב): "האם כתבת ידיעות אחרונות בוושינגטון הפכה לכתבת לענייני חקלאות?"
להבדיל מידיעות, שם מופיע סיפור מאבטח המפכ"ל בגפו, פה צוותו בין שתי הידיעות, לעמוד ירקרק אחד.
מעניין, באופן מפתיע, אין על כך מילה בישראל היום.
גם בהארץ אין, אבל אני משערת שזה בגלל מדיניות הרענון, שמה שהופע באתר אתמול בבוקר הוא בגדר החדשות של אתמול, ולא מתאים לעיתון של היום.
מכאן שמעריב הוא העיתון היחיד שחגג.
מחמאות לעורכים!
אהבתי את ההומור המעודן והקליל על
אליס מילר
מה הסיבה שאליס מילר זכתה לכתבה ב
נו, קהל יעד שונה.
גלעד שליט
הוזמן למבחן רענון לנהיגה.
ב
בידיעות ידיעונת בע' 17 מעל מודעות האבל.
בישר"ה הפניה בשער וכחצי ע' 7.
בהארץ ידיעונת בע' 3, מתחת לידיעה על כך ש
לא כלה ולא שלום
בן-דרור ימיני כתב במעריב עמוד שלם על כלת השלום שונאת ישראל, מייריד קוריגן-מגווייר.
ע' 4-5 מוקצים לכך.
לדבריו, היא אינה פעילת שלום, אלא מזדהה עם חמאס, והטענה שלו נגדה: למה היא רוצה לעזור לילדי עזה ולא לילדי אסיה ואפריקה, למשל (תוס': כי עזה נמצאת באירופה הקלאסית).
את המשפט שלה, "נשבעתי לעצמי בעת ביקור במחנות הריכוז שלא אשתוק נוכח ילדים סובלים" הוא הופך ל"השוואת ישראל עם הנאצים".
אה? איפה?
אחר כך הוא כתב שהילדים הפכו לנשק בידי חמאס. בסדר, אז למה אסור לה לרצות לעזור לילדים?
בהמשך כותב ימיני שהיא עלתה שלוש פעמים על "ספינות השנאה לתמיכה בחמאס" אבל לא ארגנה שום סיוע לילדים סובלים.
ושבניגוד לדבריה ליאיר לפיד שהיא לא בעד חמאס, היא חתמה על מכתב הקורא לאיחוד האירופי להסיר את חמאס מרשימת ארגוני הטרור, ושהיא חתמה על מכתב הקורא לסילוק שגריר ישראל מאירלנד, ומכתב להטלת חרם כללי על ישראל.
ועוד ועוד.
יש לכך גם הפניה בנרג', הנה היא.
אבל העמוד? לא נמצא.
רק
אורי אבנרי
אמנון לורד כתב ספר על אורי אבנרי, רצח בין ידידים. באחר מתפרסם פרק על משפט קסטנר.
וזה מה שכותב לורד בהקדמה ב"אחר":
"החלטתי שהטיפול באורי אבנרי כחיל חלוץ עיתונאי של אדם אחד, הוא נושא שאני משאיר למעריציו של אבנרי. אני מתייחס אל העולם הזה כאל נשק פוליטי. אני מתרכז בספר במהלך הגדול, ארוך הטווח, של אישיות פוליטית פעילה זה 70 שנה.
אורי אבנרי הוא בן גילו של שמעון פרס. היחס הבסיסי שלי כלפיו, היה ונשאר של הערצה-שנאה. ככל שהשנאה פוחתת, כך גם ההערצה. הוא גילה הרבה נדיבות ופתיחות כשהסכים להיפגש אתי לשני ראיונות ארוכים, כארבע שעות כל אחד. ולא הציב תנאים. זה היה בנובמבר 2009.
עבודה ערבית
כל מבקרי הטלוויזיה היו עסוקים אתמול בלכתוב על חסמבה, וכך הפרק המעולה שבמעולים של עבודה ערביתנשכח: אחרי שהתפעלנו מהפרק על הנכבה, שודר שלשום פרק על המלחמה, היא מלחמת הקסאמים, צבע אדום.
אמג'ד אירח פליטים משדרות, ואלו נישלו אותו מביתו.
הפרק היה בראש טבלת הצפייה.
בלוגלנד
972+ החל
אביעד קדרון, להלן צפניה, לוקח את
מה שמותיר את אורנג' עם בלוג
לחם עבודה
יונית לוי ב
טוני דנזה מלמד
זוכרים אותו ממי הבוס?
הבוקר מתפרסמת בהמגזין של מעריב כתבה מתורגמת מאל.איי טיימס. דנזה לימד ספרות (בחיריק, לא בפתח) בתיכון במשך שנה, וזה הפך, איך לא, לתוכנית ריאליטי.
הנה הכתבה ב
מה שמדהים זה שלא מוזכרת בה יצירה ספרותית אחת אפילו, או משפט של דנזה על ספר/סופר כלשהו.
לא טוב, אין עורכים ב-LAT?
לחם
מזמן לא קראתי כתבה על פארשיותו של
יארצייט
40 שנה
שאריות מחוממות
יובל בן עמי צעד מתל אביב לירושלים במשך
הכתבה התפרסמה בערב סוכות, אבל מזל שיש חברים בפייסבוק, שמציפים גם דברים כאלו, וכך עוזרים לי לא להפסיד הרבה.
צרות בכותרות
"זוהי סדום" (כיל לא העבירה למדינה עד 115 מיליון דולר מתמלוגי ים המלח, חשיפת כלכליסט, שער, ראשון)
"היי גיא" (לביקורת הטלוויזיה של הארץ על התוכנית של גיא פיס).
אולי די גיא?
צהוV
במפתיע, יוחסו לדבריי על דספקטור כוונות שלא היו ולא נבראו. נשבעת באל. לא זו אף זו: על השמועה הקונקרטית בעניינה קראתי רק פה, בתגובות. את הטור המורחב בשישי האחרון קראתי כאחד האדם, והנחתי שזה עוד אחד מאותם משברים המתנפלים על חיי נישואין.
אשתמש בטוויטרה ע"מ להזים:
ויותר מזה אני באמת לא יודעת.
פמלה אנדרסון תגיע לישראל לשפוט ולרקד ברוקדים עם כוכבים.
אחחח, כואב.
לפני פיזור
איפה אפשר לקנות חולצת "אנחנו קורבנות גולדסטון"?

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.