שוב ווידן וקנדי: פרסומת חדשה של נוקיה למכשיר N8 רושמת שיא גינס

תודות לשימוש במיקרוסקופ מיוחד שפותח עבור נוקיה - שיא הגינס נרשם עבור דמות האנימציה הקטנה ביותר אי-פעם בטכנולוגיית 'סטופ-מואושן'
משה בנימין |

הפרסומת החדשה של נוקיה עבור המכשיר הסלולרי N8 בה נעשה שימוש במיקרוסקופ סלולרי הצליחה לרשום שיא גינס עבור דמות האנימציה הקטנה ביותר בטכנולוגיית 'סטופ-מואושן שצולמה בסרט.

סרטון הפרסומת הייחודי הופק על-ידי יוצרי וואלאס וגרומיט 'ארדמן אנימציה'

עבור משרד הפרסום Wieden + Kennedy London. בסרטון מופיעה הדמות 'דוט' (נקודה), ילדה בגודל 9 מ"מ אשר מתעוררת בעולם קסום ובו פריטים מוגדלים ולהפתעתה מגלה כי סביבתה מתחילה להקיפה ולסגור עליה.

דוט בורחת מסביבתה העוינת במסלול שמורכב מכל מיני פריטים קטנים כגון, מטבעות, כפתורים, מחדדים ועוד עד שהיא מוצאות זוג מסרגות בעזרתן היא סורגת לעצמה שמיכה מאותו החומר שרודף אחריה.

הסרטון מסתיים בכך שהמצלמה מתרחקת לאחור וחושפת עד כמה קטנה הדמות ואת העובדה שהסרטון צולם באמצעות מכשיר הסלולר N8 וסלוסקופ - מיקרוסקופ שמותאם ומתחבר למכשיר הסלולרי של נוקיה.

מארק מ'קול וריצ'רד דורי, אנשי קריאייטיב מווידן וקנדי אומרים: "השגת המטרה שהצבנו לעצמנו על-ידי רישום שיא גינס בעזרת הסרטון ביא החגיגה המושלמת של המסר המרכזי של הקמפיין - זה לא הטכנולוגיה, זה מה שאתה עושה איתה".

הסרטון שהביא לנוקיה שיא גינס

מאחורי המצאת הסלווסקופ הייחודי עומד פרופסור דניאל פלטשר שפיתח את המיקרוסקופ באופן בלעדי למכשיר הנוקיה. המצאתו היוותה את ההשראה עבור אנשי ארדמן. במכשיר ה-N8 של נוקיה יש איכות צילום של 12 מגה-פיקסל ועדשות 'קארל זייס' בעזרתן התאפשר צילום הסרטון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.