הרגע המכריע מתקרב: האם מחירי הדירות יתחילו לאבד גובה?
על פי סקר מחירי הדירות בבעלות דיירים אשר פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 15.9.10, עלו מחירי הדירות בחודש יולי ב-0.7%. מאז תחילת השנה ועד חודש יולי עלו מחירי הדירות ב-8% וזאת לאחר עלייה של 20% בשנת 2009 ועלייה של 11% בשנת 2008.
שר השיכון, מר אריאל אטיאס, עשה מאמצים גדולים בשנה וחצי האחרונות להגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבניה. ממשלת ישראל כולה עומדת מאחורי הרפורמה במינהל שמטרתה, בין היתר,יצירת מנגנון לשחרור מסיבי של קרקעות לבנייה.
והנה בכל זאת, ולמרות הכול, המציאות בשנתיים האחרונות טופחת לכולם בפנים. הביקוש לדירות עולה על ההיצע ומחירי הדירות העולים גוברים על כל מכשול.
האם אכן מדובר בקרב אבוד?
האם לא ניתן להוריד את מחירי הדירות? האם קברניטי המשק אכן מעוניינים להוריד את מחירי הדירות? כדי לענות לשאלות אלו, הבה ונבחן את מגמת מחירי הדירות בעשר השנים האחרונות אל מול השינוי בריבית בנק ישראל.
להפתעתנו (או שלא) נגלה כי בכל שנה בעשר השנים האחרונות אשר בה עלתה ריבית בנק ישראל (ביחס לשנה הקודמת), מחירי הדירות ירדו. וכל אימת שריבית בנק ישראל ירדה, מחירי הדירות עלו.
להלן טבלת ריבית בנק ישראל בעשור האחרון מול השינוי במחירי הדירות בבעלות דיירים כפי שפורסם על ידי הלמ"ס:
את נתוני המגמה, עליית/ירידת ריבית, נציב מול נתוני המגמה של עליית/ירידת מחירי הדירות וזאת בעשר השנים האחרונות:
הטבלה הנ"ל מראה בצורה ברורה ביותר כי בעשר השנים האחרונות, כל אימת שהריבית עלתה בשנה מסוימת ביחס לשנה קודמת מחירי הדירות ירדו וכל אימת שהריבית ירדה מחירי הדירות עלו.
מסקנתנו לפיכך הינה פשוטה ביותר. אכן ניתן להוריד את מחירי הדירות אך לצורך כך יש להעלות את הריבית.
לדעתנו, שוק הנדל"ן הישראלי נמצא בימים אלו על קו פרשת המים. מאז תחילת שנת 2010, עלה מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים (בששת המדדים הראשונים שפורסמו השנה) ב-8%.
אם יבחר הנגיד שלא להעלות את הריבית, סביר להניח שקצב עליית מחירי הדירות ימשיך לפחות באותו שעור, בששת המדדים הבאים, קרי עלייה של 16% בשנה במחירי הדירות.
לא זו אף זו, אי העלאת הריבית תהיה איתות לכל הרוכשים הפוטנציאלים היושבים על הגדר, שאין למה לחכות. זרם הקונים שהמתינו, ביחד עם התעוררות של המשקיעים, עלול למשוך את מחירי הדירות למעלה, אף מעבר ל-16%.
מאידך, העלאת הריבית בסוף חודש זה והעלאתה בהמשך השנה, תשפיע באופן מיידי על ירידת מחירי הדירות, כפי שראינו בטבלאות שלעיל. אך יתרה מכך, העלאה תהווה איתות לכל הרוכשים להמתין עם הרכישה וזאת נוכח שינוי המגמה בשוק. המשקיעים מצידם, עם חושיהם החדים, ידירו את כף רגלם משוק הדיור בנסיבות אלו ועקב כך יקטנו הביקושים וההיצע המיוחל, סוף סוף, יגדל.
במקרה של תסריט חיובי של העלאת הריבית, ירידת מחירי הדירות בחודשים הקרובים יכולה אף למחוק את העלייה בשיעור של 8%, או בחלקה, שמתחילת השנה.
המושכות של הסוס הדוהר הקרוי "עליית מחירי הדירות" הינם בידיו של נגיד בנק ישראל
הנגיד יכול לעצור את הדהירה ואף לשנות את כיוון הדהירה לאחור, אם רק ירצה בכך. בסוף חודש זה, בישיבת בנק ישראל לגבי קביעת שעור הריבית לחודש אוקטובר, יסמן בנק ישראל את הכיוון אליו ידהרו מחירי הדירות - האם קדימה או לאחור.
מאת: עו"ד דוד לוי, הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"
* הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
