ריספקט: מכונת ה'לייק' של לנדנברג וטל מצליחה להיכנס לאתר Advertising age

אחרי שכבר זכו לכבוד מסביב לעולם ואף להתעניינות אישית של מארק צוקרברג מייסד פייסבוק, דורון טל וינון לנדנברג מאידיאולוג'יק זוכים לכתבה על מכונת הלייקים באתר הפרסום המוביל
משה בנימין |

זה לבטח לא האזכור הבינלאומי הראשון של מכונת ה'לייק' שהושקה השנה על-ידי ינון לנדברג מאידיאולוג'יק-פובליסיס אבל זה אחד האזכורים היותר ראויים לכבוד. אתר הפרסום Advertising age הקדיש כתבה למכונת הלייק של לנדנברג שהוצבה השנה בכפר של קוקה קולה.

"הקיץ, תודות למכונת הלייק שנהגתה בדמיונו של ינון לנדנברג בני הנוער שבילו בכפר של קוקה-קולה יכלו להשתמש בצמידים כדי לסמן 'לייק' על הפעילויות אותן הם אהבו". כך נכתב באתר.

דורון טל, שותפו של לנדנברג באידיאולוג'יק התראיין לאתר ואמר: "כאשר ינון הציג בפני את הרעיון חשבתי שהוא יותר מדי מתוחכם אבל יש לנו כאן באידיאולוג'יק אנשים כשרוניים בעלי חזון. אני מנסה שלא להשוויץ אבל יצרנו כאן מהפכה קטנה. בקוקה-קולה אוהבים שאנחנו מציגים בפניהם מהלכים חדשניים".

באתר המשיכו לפרגן לחבר'ה של אידיאולוג'יק מישראל וציינו גם את הפעילות שהשיקה החברה עבור גילאי ה-20-30 לדיאט קולה במדבר ואת הפעילות האינטראקטיבית של עיצוב הפחיות של קוקה-קולה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.