המדריך לתכנון פנסיוני נכון לקראת היציאה לגמלאות

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מייעץ איך כדאי להתכונן טוב לקראת תקופת הפנסיה
ירון שמיר |

הפרישה לפנסיה מהווה את אחת הסיבות שלשמן אנו רוכשים את פוליסת הביטוח או קרן הפנסיה. עם הפרישה לפנסיה אנו אמורים להתחיל לקבל מקרן הפנסיה את ההכנסה החודשית אותה היינו רגילים לקבל מדי חודש מהמעסיק. יחד עם זאת רבים מאיתנו אינם עושים את הבדיקה הכה חשובה על מנת לבדוק את האלטרנטיבות העומדות בפניהן ולנסות להשיג את מקסימום התועלת מהסכום אותו צברנו. בכתבה זו ננסה לציין כמה נקודות מפתח עליהם יש לתת את הדעת ושתכנון נכון שלהן יעזרו לנו למקסם את ערך הנכסים.

מתי למעשה צריך להתבצע התכנון?

התכנון צריך להתחיל להתבצע זמן רב לפני הפרישה לגימלאות. פנסיה חודשית נהנית מפטור מסוים ממס הכנסה (כפוף לתקרות) אך זאת בתנאי שבטווח של 15 שנה לא התקבלו פטורים אחרים המשפיעים על הפנסיה. פטור לפיצויים שהתקבל בטווח זמן זה משפיע לדוגמא על הפטור על הפנסיה. על כן כל עזיבת עבודה בטווח של 15 שנה מגיל הפרישה - עזיבת עבודה לגבר גיל 52 ולאשה בגיל 49 - מחייבים גם תכנון עתידי שיתבסס על גובה הפנסיה הצפויה.

סוגי הקצבאות הקיימים והפטורים המוענקים בגינם

בפקודת מס ההכנסה קימיים שני סוגים של קצבאות: קיצבה מזכה וקיצבה מוכרת. כל סוג קיצבה נהנה מסוג פטור אחר ובגיל אחר כאשר הפטור נקבע גם לפי דרך משיכת הקצבה (היוון או פנסיה חודשית).

אפשרויות לתשלום פנסיה

קיימות כמה אפשרויות בקבלת פנסיה, כמו לדוגמא הבטחה של מינימום תשלומים, הבטחות של תשלום לאלמנת הפנסיונר, קיצבאות מוגדלות ועוד. כמובן שלכל אחת מסוגי הקצבאות קיימת משמעות בעת הפרישה הן מבחינת התכנון העתידי והן מבחינת המיסוי.

אפשרות לפדיון כספים כסכום חד פעמי ללא חיוב במס

חשוב לדעת כי קיימים כספים גם במכשירים קיצבתיים אשר ניתנים למשיכה כסכום חד פעמי ללא מס, כמו לדוגמא כספי תגמולים אשר הופקדו בפוליסות ביטוח קצבתיות עד ל-31.12.1999. קיימת חשיבות גדולה לדעת למפות סכומים אלו לצורך תכנון מס נכון בפרישה.

המכשירים האלטרנטיבים הקיימים

קיימים היום מכשירים בשוק המשלמים תשלומים חודשיים מסוגים ומינים שונים. החל מניהול תיקי השקעות המיועד לתשלום סכום חודשי וכלה בפוליסות המשך בחברות ביטוח. ניתן להשתמש במכשירים אלו על מנת להתאים את הסכום החודשי בהתאם לצרכי המבוטח.

התאמת רמות סיכון

עם הפרישה לפנסיה קיימת נטיה להקטין את רמות הסיכון בתיק. חשוב לבדוק היטב את התפלגות ההשקעות הכוללת ולראות כי רמות הסיכון מתאימות לתנודתיות אשר אנו מסכימים להיות חשופים לה.

ביטוח לאומי

פנסיונר זכאי לקצבת זקנה מביטוח לאומי אשר יכולה לנוע בין כמה מאות שקלים לאלפי שקלים. קצבה זו מושפעת מגיל הזכאות, מצב משפחתי, ותק, הכנסות נוספות ועוד.

אמנם לא מדובר על סכומים גבוהים, אך הם חשובים לתכנון הפנסיוני החודשי.

הכנסות נוספות מעסק או מעבודה

במידה וקימות הכנסות נוספות יש להתחשב בהן במהלך התכנון, חלקות מצטרפות לקיצבה ומשולם עליהן מס וחלקן לה. יחד עם זאת הכנסות אלו צריכות להשפיע על דרך משיכת הכספים הפנסיונים.

לסיכומו של עניין

תהליך הפרישה לפנסיה הינו תהליך סבוך וארוך אשר מחייב התיעצות עם אנשי מקצוע מתאימים. תהליך זה יקבע כיצד יראו חיינו מבחינת תזרים מזומנים כאשר אין יותר בנמצא מעביד אשר משלם משכורת מידי חודש. תהליך זה דורש תכנון מראש ובטווח ארוך לפני הפרישה הסופית לגימלאות.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול, עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal.

*האמור לעיל אינו מהווה משום המלצה ו/או ייעוץ כלשהו ואינו מהווה תחליף לייעוץ/ שיווק פנסיוני, המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם, ותכליתו לשמש כהבהרה והסברה בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.