חברים באגודת העיתונאים זועמים: נדרשנו לשלם על תקופה בה לא היינו חברים
2 עיתונאים שביקשו להתקבל לאגודת העיתונאים בתל אביב, נדרשו לשלם גם עבור חודשים בהם לא היו חברים באגודה. סגן ראש מערכת החדשות ב'מעריב', יואב ריבק, ביקש ממנכ"ל אגודת העיתונאים, יוסי בר-מוחא, לשנות את מדיניות האגודה. מנגד, טוען בר-מוחא, ניתנים לחברים חדשים שבועיים להסדיר את תשלומיהם. בחודשים האחרונים ביקשו 2 עיתונאים צעירים ב'מעריב' להצטרף לאגודת העיתונאים בתל אביב. השניים זכו לאישור המיוחל, אולם הצטרפו אליה רשמית רק לאחר כמה חודשים. השניים נדרשו לשלם על חברות באגודה מרגע שהאגודה אישרה את מועמדותם לחברות. חבר באגודה משלם 480 שקלים לשנה (40 שקל בחודש). התשלום אינו חודשי, אלא שנתי. לכאורה, טוענים גורמים באגודה, מדובר על נוהל שמנוגד לתקנון אגודת העיתונאים., שקובע כי "חבר, מועמד וחבר ארעי באגודה ישלמו דמי חבר חודשיים, כפי שתחליט עליהם ההנהלה מפעם לפעם". מנגד, טוענים באגודת העיתונאים כי הנהלת האגודה החליטה בעבר על תשלום שנתי עבור עיתונאים בחוזה אישי. יואב ריבק, חבר באגודת העיתונאים המשמש כחבר בוועד עיתונאי 'מעריב', פנה לבר-מוחא במכתב שהגיע לידי אייס: "במקום להוזיל את דמי החבר לשנה הראשונה, אתה מתעקש לדרוש מהם (מעיתונאים חדשים, א"כ) לשלם גם על תקופה שבה לא היו חברים בפועל, ובכך מקשה גם על המעטים שכן מוכנים לשלם את המחיר ולהצטרף". מנכ"ל האגודה, יוסי בר-מוחא, זועם. "מי שהתקבל כחבר לאגודה, ניתנים לו שבועיים להסדיר את התשלום", אומר בר-מוחא לאייס. "מדובר על תשלום שנתי מרגע הקבלה ועד לסוף השנה. זה נראה הגיוני שמישהו התקבל נגיד באפריל, ויבוא לשלם רק ביולי-אוגוסט? תראה, כל מי שהמתקבל, אנחנו מאפשרים לו לשלם בתשלומים , 4 בלי ריבית עם צ'קים, ו-3 עם אשראי. מי שרוצה יותר תשלומים, משלם ריבית נמוכה מאד, והאגודה סופגת על עצמה את שאר הריבית". וגם: רטרואקטיבי - כן או לא? מספר עיתונאים שעזבו את האגודה לתקופה של כמה שנים, וביקשו להצטרף אליה חזרה, טוענים כי נדרשו לשלם עבור כל אותה תקופה. במצב זה, עיתונאי שנעדר למשך 5 שנים מחברות באגודת העיתונאים, יידרש לשלם 2,400 שקלים עבור כל אותה תקופה שבא לא היה חבר ולא זכה לשירותים מאגודת העיתונאים. גורם באגודה אמר לאייס: "מהלך כזה עם עיתונאים חוזרים או עיתונאים צעירים, רק דוחה כניסתם של חברים חדשים לאגודת העיתונאים". אייס בדק כיצד נוהגים אגודות דומות. על פי תקנון אגודת העיתונאים בירושלים, עיתונאי שהפסיק חברותו באגודה, ישלם רטרואקטיבית עד לתקופה של שנתיים, גם אם אינו חבר אגודה תקופה ארוכה יותר. במידה והעיתונאי אינו מעוניין לשלם רטרואקטיבית, עליו לעבור את תהליך הקבלה לאגודה מחדש. ב-2 איגודים דומים יחסית לאגודת העיתונאים, לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון, המצב שונה גם כן. בשתיהן, חבר שביטל חברותו וחזר לאחר תקופה מסוימת, אינו נדרש לשלם על התקופה בה לא היה חבר. יש לציין כמובן את השוני בין הלשכות לאגודת העיתונאים: הלשכות הינן מקצועיות, ועו"ד או רו"ח אינו יכול לעסוק במקצועו מבלי להיות חבר בהן. בר-מוחא שולל מכל וכל את הטענה: "מי ששלח מכתב בו הוא מבקש להקפיא את החברות שלו, ומסדיר את כל החובות שלו לאגודה, לא יידרש לשלם רטרואקטיבית על התקופה בה לא היה חבר. אותו עיתונאי יצטרף להציג מכתב בו הוא ביקש להקפיא חברות, וכשיבקש לחזור לאגודה, הוא יצטרף לעבור את הפרוצדורה מחדש".

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.