החוב ממשיך לתפוח: עלייה של 0.4% ביתרת חוב הסקטור העסקי במהלך חודש יולי
יתרת חוב הסקטור העסקי גדלה במהלך חודש יולי בשלושה מיליארד שקלים כתוצאה מהלוואות חדשות שניתנו וגידול בחוב החוץ בנקאי. יתרת החוב עלולה לגדול גם במהלך החודש העוקב לאחר שבאוגוסט הנפיק הסקטור העסקי אג"ח בשווי של כ-2.6 מיליארד שקלים.
על פי נתוני בנק ישראל יתרת חוב הסקטור העסקי (ללא בנקים וחב' ביטוח) לכל המלווים, עלתה במהלך חודש יולי בשיעור של 0.4% לרמה של 715 מיליארד שקלים, בעיקר בשל החוב החוץ בנקאי שתפח. העלייה ביתרת החוב ביולי מוסברת בגידול נטו במתן הלוואות חדשות בכל אפיקי הגיוס.
בתוך כך, מתחילת השנה, חלה ירידה של כ-12 מיליארד שקלים ביתרת החוב של הסקטור העסקי. הירידה בחוב, מתחילת השנה, מוסברת בירידה של 11.8 מיליארד שקלים בחוב של המגזר העסקי לבנקים ושל 11.6 מיליארד שקלים בחוב לחו"ל, שקוזזה חלקית בעלייה של כ-11.4 מיליארדים ביתרת החוב למגזר החוץ בנקאי המקומי.
בנק ישראל סיפק גם נתונים מזירת הנפקות האג"ח. במהלך חודש אוגוסט הנפיק הסקטור העסקי אגרות חוב בשווי של כ-2.6 מיליארד שקלים, סכום הגבוע ממצוע ההנפקות מתחילת השנה שעומד על 1.8 מיליארד שקלים.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל
הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 אושרה בממשלה, וכעת תפעל הממשלה להשלמת החקיקה בכנסת.
תוספת התקציב נדרשה בשל הגידול בהוצאות מערכת הבטחון לצורך מימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד ש"ח, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד ש"ח.
במקביל, אושר תעדוף הוצאות הממשלה נוכח מבצע "עם כלביא" והמשכות הלחימה העצימה ברצועת עזה. מדובר בצעדים המשנים את סדרי העדיפויות בתוך תקציב המדינה הקיים, ולא כתוספת למסגרת התקציב. השינויים משקפים תעדוף של הוצאות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וכן צעדי מדיניות נוספים, ובהם צעדים להאצת הצמיחה במשק.
הקצאות התקציב כוללות, בין היתר, הקצאה לטובת מתווה להקלת יציאת עובדים לחל"ת, הצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים, שיפוי
לרשויות עבור הוצאות חירום ועוד. עיקר המקורות להחלטה בא מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס. במסגרת זאת אישרה הממשלה הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. שינוי סדר העדיפויות הממשלתי לצורך מימון הוצאות
אזרחיות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וצעדי מדיניות נוספים בתוך מסגרות התקציב הקיימות מבטא את מחויבותה של הממשלה לעקרונות ניהול תקציב אחראי, והפנמה של הצורך לרסן את הנטל שגרעון פיסקלי משית על הציבור.
בתוך כך, היום נודע מה היקף התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
