רמת החי"ל זה לא גבעתיים: טיב טעם לא יאלצו לסגור את הסניף בשבת וימשיכו למכור בשר חזיר

טיב טעם טענה שתל אביב חרטה על דגלה את המונח "עיר ללא הפסקה" ומרכולים רבים פתוחים בשבתות ואף מוכרים בשר חזיר. לתובעים נגרם רק נזק "אידיאולוגי"
משה בנימין |

בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, פסקה השופטת סולומון-צ'רניאק כי סניף רמת החי"ל של רשת טיב טעם לא ייסגר, גם לא בימי שבת. רשת טיב טעם המיוצגת על-ידי עוה"ד חיים וינטרוב, אורי פרימו ואנדרי ניקלשפארג ממשרד עורכי דין המבורגר עברון ושות', הצליחה לדחות את ערעור הבקשה לצו מניעה כנגדה.

בתחילת חודש יולי שנה זו פתחה טיב טעם מרכול חדש וגדול (כ-5,000 מ"ר) בתל-אביב, באזור המסחרי של רמת החי"ל. מרכול זה, כמו יתר המרכולים של טיב טעם בעיר, פועל ופתוח לציבור גם בימי שבת. מספר ימים לאחר הפתיחה הגישו שלושה תושבי תל-אביב, ביניהם רב שהוא גם חבר מועצת העיר, בקשה למתן צו מניעה כנגד פעילות המרכול.

לטענת התובעים טיב טעם מפעילה את הסניף בשבתות, ומוכרת בו בשר חזיר בניגוד לחוקי עזר עירוניים, וכמו כן הסניף פועל ללא רישיון עסק. התובעים דרשו כי בית המשפט יורה על סגירת המרכול לחלוטין, או על סגירתו בימי שבת, וכן הם ביקשו צו שיאסור על מכירת בשר חזיר בסניף.

טיב טעם פתחה בתגובתה והדגישה כי התביעה אינה אלא נדבך נוסף במערכה המנוהלת על-ידי גורמים בעלי השקפה דתית כנגד טיב טעם וכנגד פעילות מרכולים בשבת בעיר תל-אביב, וזאת מטעמים אידיאולוגיים.

עורכי הדין של הרשת טענו כי לכל היותר נגרם לתובעים הדתיים "מטרד אידיאולוגי", אשר אינו מצדיק את מתן הצווים המבוקשים. לעניין מכירת בשר חזיר במרכול, טענה טיב טעם כי החוק אינו נאכף, וכידוע, בשר חזיר נמכר בכל רחבי העיר במסעדות, מעדניות ומרכולים, ובין היתר גם באזור המסחרי של רמת החי"ל ואף בשכונות המגורים הסמוכות לו.

טיב טעם טענה עוד כי תל-אביב, אשר חרטה על דגלה את הסיסמה "עיר ללא הפסקה", מייצגת רוח ליברלית וחילונית, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בפעילות עסקים בשבת, ובפרט של עשרות מרכולים הפרושים ברחבי העיר בתוך אזורי מגורים (בעיקר מרכולים של רשת AM:PM ושל טיב טעם, אך גם עשרות מרכולים עצמאיים). על רקע זה אי אפשר להעלות על הדעת שהפעילות בשבת תיאסר דווקא על המרכול דנא, אשר פועל בתוך אזור מסחרי מובהק, אשר אין בפעילותו הפרעה לאיש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי