אם חשבנו שמשקיעיה של טבע מחמירים עם המניה לאחר פרסום הדוחות הכספיים הרבעוניים ביום שלישי האחרון (מניית טבע ירדה מאז בכ-4%), הרי זה עוד כלום לעומת מה שקורה עם מניית פריגו. פריגו דיווחה גם היא על תוצאות רבעוניות ביום שלישי השבוע (בניגוד למרבית החברות, פריגו דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי ולא הראשון עבור שנת 2008 – פריגו בחרה לסיים כל שנה פיסקאלית שלה בסוף יוני ולא בסוף דצמבר) - מאז, המניה נחתכה בכ-20%. מדוע? מה זה אומר לגבי עתיד המניה?

אם לגבי טבע, הרי שלמרות שאיננו מוצאים הצדקה לחולשה הנוכחית במנייה, אנו בהחלט מבינים ומודעים לסיבות לירידה בטבע מאז פרסום הדוחות: מחיקה חשבונאית גדולה מאוד בגין רכישת קוג'נסיס, מחיקה קטנה יותר בגין חשיפה למכשירי ARS, קיטון בפעילות המשאפים, ועוד. שוב, כשלעצמנו לא התרגשנו מאף אחד מן הדברים הללו – בהיבט התפעולי הטהור טבע פרסמה דוחות מעולים, אך עדיין ברור ומובן לנו לחלוטין כי הנסיבות הנ"ל משמשות תחמושת מספקת לחולשה הנקודתית והנוכחית במניית טבע.

אך ביחס לפריגו התמונה הרבה יותר מורכבת. פריגו זה עתה דיווחה על רבעון ענק, הטוב בתולדותיה של החברה הקיימת מזה 120 שנה, כשהיא מכה את כל התחזיות: ההכנסות הגיעו לשיא של 504 מיליון דולר (הציפיות היו ל-450 מיליון דולר, המכירות ברבעון הקודם עמדו על 435 מיליון דולר, וברבעון המקביל – על 362 מיליון דולר בלבד); הרווח הנקי למניה עמד על 47 סנט (לעומת תחזית קונצנזוס של 42 סנט למניה, EPS של 36 סנט ברבעון הקודם, ו-24 סנט ברבעון המקביל).

ממה נבעה העוצמה הרבעונית הנ"ל? בראש ובראשונה - מהשקות מוצלחות של שני המוצרים המשמעותיים ביותר במהלך כל ההיסטוריה רבת-השנים של פריגו (האומפרזול והסטיריזין); וכפול יוצא של פשיטת הרגל ויציאתה המוחלטת מהשוק של המתחרה ליינר.

אז מדוע בכל זאת מניית פריגו נענשת כל כך ע"י משקיעיה? ראשית, כי צריך לזכור כי לגבי מניות הנסחרות בארה"ב, או במקרה של טבע ופריגו – מניות שעיקר הסחירות וקביעת הכיוון שלהן נעשה בארה"ב ולא בישראל, ישנו פקטור נוסף שצריך להביא בחשבון בכל הקשור לציפיות המשקיעים לקראת פרסום דוחות הכספיים: מעבר לקונצנזוס ה"רשמי" של תחזיות האנליסטים ביחס לתוצאות הכספיות העומדות להתפרסם (תחזיות שנלקטות ומגובשות לכדי קונצנזוס ע"י שירותי מידע פיננסי כמו בלומברג, רויטרס ותומסון), הרי שישנן גם ציפיות בלתי רשמיות – מעין "לחש" (בלועזית: "whisper") המסתובב בקרב חדרי המסחר והמשקיעים המוסדיים ה"כבדים" האמריקניים. תוכנו של אותו לחש, הנע במעין תחום אפור שבין מידע פנים לציפיות אובייקטיביות, מתייחס למספרים הרבעוניים שהחברה עומדת לפרסם, לשאלה האם יהיה שינוי בתחזיות ההנהלה קדימה וכיו"ב.

נראה, כי הפעם אמנם פריגו הצליחה להכות את הקונצנזוס, אך בד בבד אכזבה בגדול את ה-whisper, שייתכן וכיוון לתוצאות רבעוניות גבוהות יותר מהקונצנזוס, או לכך שפריגו תעלה את התחזית השנתית שלה – מה שלא אירע בסופו של דבר.

מוסר ההשכל הינו, כי לגבי חברות הנסחרות בארה"ב, לא די לפרסם דוחות כספיים מעולים, וגם לא די להכות את ציפיות הקונצנזוס – ישנה משוכה נוספת, בלתי נראית לעתים, בדמותו של ה- whisper. מי שלא עומדת בציפיות ה-whisper – גורלה עלול להיות דומה למניית פריגו.