נסטלה העולמית תאמץ את האסטרטגיה השיווקית הזוכה של דגני הבוקר של אסם
חברת נסטלה העולמית העניקה לחטיבת דגני הבוקר של אסם את פרס המדינה המצטיינת לשנת 2007 בתחום דגני הבוקר.
החטיבה נבחרה מתוך כלל המדינות, בעקבות הישגים שיווקיים של שני מהלכים הבולטים אותם ביצעה החברה במהלך 2007: גיבוש אסטרטגיה שיווקית לדגני פיטנס שהובילה לגידול של פי שניים במכירות, והשקת הדגנים המלאים בדגני נסטלה באמצעות תקשורת שיווקית פורצת דרך.
לאור הביצועים המוצלחים ב- 2007: אסם זכתה בפרס הגלוב אוורד על פעילותה בדגני הבוקר של נסטלה. בעקבות ההישגים השיווקיים וגידול של 97% במכירות הפיטנס מוסרת נסטלה העולמית כי תאמץ את האסטרטגיה השיווקית הישראלית של חטיבת הדגנים למדינות נוספות.
בעקבות הצלחת המהלכים בישראל, מאמצת נסטלה רעיונות שהוכיחו עצמם בארץ ומיושמים עתה גם במדינות נוספות. כך, למשל, אימצה נסטלה באוסטרליה את אסטרטגיית הקמפיין הישראלית לדגנים מלאים, והפיקה קמפיין דומה לקמפיין הישראלי, תחת הסיסמה "הדור החדש של הקורנפלקס".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
