מפעל פולגת טקסטיל נסגר: "צבר ההזמנות שקיים בחברה יספיק ל-6 שבועות בלבד"

כך אמר היום מנכ"ל החברה יוסי דנציגר. "לפיכך, בלב כבד החלטנו כי אין מנוס מהפסקת הייצור בחברה על כל המשתמע מכך"
ישראל הס |

חברת פולגת טקסטיל הודיעה היום על סגירת המפעל וזאת בשל עלויות הייצור בארץ, עליית מחירי הצמר הגולמי והאנרגיה והשפעת שער הדולר הנמוך. עם זאת הודיעה חברת האם, יצרנית החליפות בגיר, כי לסגירת פולגת טקסטיל, לא תהיה השפעה מהותית על בגיר.

יוסי דנציגר, מנכ"ל פולגת טקסטיל, אמר היום: "שער הדולר, התחרות מהמזרח, מחירי הצמר והאנרגיה לא מאפשרים המשך יצור בדי צמר בישראל".

עוד הוסיף דנציגר: "זהו יום עצוב מאוד, אך לאחר בחינה מקיפה של מצב השוק, עלויות הייצור בארץ, עליית מחירי הצמר הגולמי והאנרגיה וההשפעה המצטברת של ירידת שער הדולר, הגענו למסקנה כי אין מנוס מלסגור את המפעל. על פי צבר ההזמנות הנוכחי, לא ניתן להמשיך את היצור במפעל מעבר לאמצע חודש אפריל 2008".

דנציגר הוסיף כי "בראש מעיניה של החברה ובעלי השליטה עומדת הדאגה לעובדי החברה. אנו פועלים ביחד עם נציגי העובדים וההסתדרות להבטחת זכויות העובדים בחברה. בנוסף, החברה פועלת בשיתוף פעולה עם עמותות חברתיות והגורמים הסוציאליים ברשויות כדי ללוות את העובדים שיפוטרו בתהליך הפרישה וההתארגנות למציאת מקומות עבודה חדשים".

"ירידת ערך הדולר פגעה פגיעה אנושה בהכנסות של פולגת טקסטיל. החברה היא יצואנית, ש-90% מהכנסותיה ממכירות הן בדולרים. בנוסף, מחיר חומר הגלם העיקרי של פולגת טקסטיל, צמר, עלה בשנה האחרונה ב- 40% בעקבות בצורת באוסטרליה; מחיר הדלק לתעשייה זינק בעקבות עלית הנפט למעל 100 דולר לחבית" מוסיף דנציגר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: