אלקטרה נדל"ן רוכשת נכס גרמני נוסף ב-132 מ' שקל

הבניין מושכר לרשת קמעונאית מקבוצת Metro, עד שנת 2013; דמי השכירות נטו מסתכמים בכ-14 מיליון שקל בשנה; במקביל, מכרה אחזקותיה בשני נכסים מניבים בלטימור שבארה"ב תמורת כ-207 מיליון שקל
סיון איזסקו |

חברת אלקטרה נדל"ן (אלקטרה נדלן ), בניהולו של שלמה שרף, מתרחבת בשוק הגרמני ורוכשת נכס שני בפרנקפורט בתוך כשבוע. החברה חתמה, יחד עם שותפים, על הסכם לרכישת נכס המשמש למסחר ומגורים תמורת כ-220 מיליון שקל (כ- 40 מיליון יורו), כאשר חלקה של אלקטרה נדל"ן עומד על 60%. העיסקה מתבצעת כשבוע לאחר שאלקטרה נדל"ן דיווחה על רכישת 60% מבניין משרדים יוקרתי בפרנקפורט תמורת כ-1.1 מיליארד שקל.

הבניין הנרכש משלב שטחי מסחר ו-62 יחידות דיור ונמצא באחד מהרחובות המסחריים המרכזיים של העיר פרנקפורט. שטחו הכולל של הבניין הוא כ- 24,600 מ"ר נטו, ובנוסף הוא כולל כ-200 חניות מקורות. השטח המסחרי בבניין, המהווה כ-90% מהשטח כולו, מושכר במלואו לרשת המשתייכת לקבוצת ענקית הקמעונאות האירופאית מטרו (Metro), עד שנת 2013, ללא אפשרות יציאה. דמי השכירות השנתיים שמניב הבניין כולו מסתכמים בכ- 14 מיליון שקל (כ- 2.53 מיליון יורו) והם צמודים למדד המחירים הגרמני.

לצורך מימון העסקה, העמיד מוסד פיננסי בחו"ל הלוואת "נון-ריקורס" לטובת הרוכשים בסך של כ-180 מיליון שקל (כ-32.5 מיליון יורו). ההלוואה הינה לתקופה של 5 שנים והיא נושאת ריבית משתנה העומדת כיום על כ-5.18% ולא תעלה על 5.40%.

בארבעת החודשים האחרונים דיווחה אלקטרה נדל"ן על למעלה מ-11 עיסקאות לרכישת נכסים מניבים בתמורה כולל של למעלה מ-2.6 מיליארד שקל (חלקה של החברה).

במקביל, מדווחת היום אלקטרה נדל"ן, כי חתמה על הסכם למכירת אחזקותיה בשני נכסים מניבים בעיר בלטימור שבארה"ב, ושנרכשו בסוף שנת 2004. חלקה של אלקטרה נדל"ן במכירת הנכסים מסתכם בכ-207 מיליון שקל. העיסקה תניב לאלקטרה נדל"ן עודף תזרימי בסך של כ-66.6 מיליון שקל. הרווח הצפוי לחברה מהעיסקה, בסך של כ-17.4 מיליון שקל, נזקף כבר במלואו בדו"חות אלקטרה נדל"ן לסיכום שנת 2006, וזאת במסגרת שערוך נכסיה על פי תקני ה-IFRS הבינלאומיים.

שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "העיסקה הנוכחית בגרמניה היא דוגמא נוספת לקפיצת המדרגה שביצעה אלקטרה נדל"ן בשנה האחרונה. מדובר בנכס איכותי במיקום מרכזי, המושכר לתקופה ארוכה, והמשדרג את מיצובה של אלקטרה נדל"ן בשוק הגרמני. מנגד, המימוש בארה"ב ממחיש שוב את יכולת החברה לאתר נכסים עם פוטנציאל השבחה משמעותי ולממשם ברווח גבוה. תמורת המכירה תשמש אותנו לרכישת נכסים נוספים לשדרוג וגיוון הפורטפוליו שלנו ברחבי צפון אמריקה ומערב אירופה".

בשבוע שעבר דיווחה אלקטרה נדל"ן כי חתמה, יחד עם שותפים, על הסכם לרכישת בניין משרדים יוקרתי בעיר פרנקפורט תמורת כ-1.1 מיליארד שקל (כ-200 מיליון יורו) ובתוספת הוצאות עיסקה נלוות בסך של כ-94 מיליון שקל (כ-17 מיליון יורו). חלקה של אלקטרה נדל"ן בעיסקה עומד על 60%. הנכס הנרכש הינו בניין משרדים חדיש ומפואר במרכז העסקים של העיר פרנקפורט והוא מושכר במלואו לבנק דרזדנר הגרמני (Dresdner Bank), שהינו אחד הבנקים הגדולים באירופה. דמי השכירות נטו, שמניב הבניין הנרכש, מסתכמים בכ-77.4 מיליון שקל (כ-14 מיליון יורו) בשנה.

אלקטרה נדל"ן, שהגדילה מתחילת 2007 את מצבת נכסיה בלמעלה מ-2.6 מיליארד שקל, סיימה את שנת 2006 עם רווח של כ-288.3 מיליון שקל, גידול של כ-90% לעומת הרווח הנקי בשנת 2005, שהסתכם בכ-152.5 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל