עלייה של 14% בהכנסות קיידנס ברבעון הרביעי של 2006

החברה דיווחה על רבעון מצוין עם רווח נקי של 48 מיליון דולר וצמיחה שנתית של יותר מ-20% בתחום הוריפיקציה, אליו נכנסה עם רכישת חברת התוכנה הישראלית וריסיטי בשנת 2005
עפרה ברון |

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (NASDAQ:CDNS) דיווחה היום (ב') כי הכנסותיה ברבעון הרביעי של 2006 הסתכמו ב-431 מיליון דולר, גידול של 14% לעומת הכנסותיה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח נטו הסתכם ב-48 מיליון דולר, או 16 סנט למניה מדוללת ברבעון הרביעי של 2006 , בהשוואה לרווח של 27 מיליון דולר או 8 סנט למנייה מדוללת בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות בשנת 2006 הסתכמו ב-1.48 מיליארד דולר, עליה של 12% לעומת ההכנסות בשנת 2005, אשר הסתכמו ב-1.33 מיליארד דולר. הרווח נטו ב-2006 הסתכם ב-143 מיליון דולר או 46 סנט למניה מדוללת בהשוואה לרווח נטו שהסתכם ב-49 מיליון דולר או 16 סנט למניה מדוללת בשנת 2005.

בחישוב תוצאות הרבעון שלא על-פי (Generally Accepted Accounting Principles) GAAP, הרווח נטו ברבעון הרביעי של 2006, הסתכם ב-116 מיליון דולר, או 38 סנט למנייה מדוללת, לעומת רווח של 93 מיליון דולר, או 29 סנט למנייה מדוללת ברבעון המקביל ב-2005. בחישוב תוצאות שנת הכספים 2006 שלא על פי GAAP, הרווח נטו הסתכם ב-336 מיליון דולר או 1.08 דולר למניה בהשוואה ל-258 מיליון דולר או 83 סנט למניה ב-2005.

"היו לנו תוצאות יוצאות מן הכלל בכל היחידות העסקיות שלנו במיוחד הודות לחדשנות טכנולוגית והתחייבות משמעותית מצד לקוחותינו בכל האזורים", אמר מייק פיסטר נשיא

ו-CEO קיידנס.

ביל פורטר, סגן נשיא וסמנכ"ל הכספים בקיידנס הוסיף: "היה לנו רבעון מצוין וצמיחה שנתית של יותר מ-20% בתחום הוריפיקציה".

כאמור, רכישת חברת התוכנה הישראלית וריסיטי בשנת 2005 אפשרה לקיידנס להיכנס לתחום הוריפיקציה, אותו היא מגדירה כיום כאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של החברה לשנים הקרובות. מרכז הפיתוח בישראל מתמקד בפיתוח מוצרי וריפיקציה וביצוע מחקרים הנוגעים לאתגרים עתידיים בתחום.

Cadence Design Systems (קיידנס) היא חברת תוכנה ציבורית בינלאומית הנסחרת בנאסד"ק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: