הידעתם? משפחה מוציאה 1,800 ש' על עמלות בנקים בשנה
ארגון אמון הציבור חושף היום, כי קיים חשש אמיתי שסקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינו מדוייק, ועלול לגרום להטיה של מדד המחירים לצרכן.
הסיבה, כפי שמעלה הארגון - בסקרי הלמ"ס להוצאות למשקי הבית בישראל לא נכללות הוצאות על שירותי הבנקאות (למעט הוצאה על הלוואות דיור).
על פי סקרי הלמ"ס, לציבור אין עמלות על כרטיסי אשראי או על חשבונות עו"ש ושירותים בנקאיים אחרים. כאשר, מבדיקה של אמון הציבור מדובר בהוצאה ממוצעת המסתכמת באלפי שקלים בשנה למשפחה, דהיינו מאות שקלים בחודש שאינם משתקפים כהוצאה ע"י הלמ"ס.
מניתוח הדוחות הכספיים של הבנקים עולה, כי ההוצאה השנתית הממוצעת למשק בית רק על עמלות עמדה בשנת 2004 על כ-1,880 שקל (כ- 155 שקל לחודש).
כאמור, לשיקוף נאמן ומדוייק של מלוא הוצאות משקי הבית קיימת חשיבות מירבית, כיוון שהסקר משמש כבסיס לקביעת הסל המייצג של מצרכים ושירותים אשר מעקב אחר מחירו משמש לקביעת השינויים במדד המחירים לצרכן וכן משמש לעדכון החשבונות הלאומיים.
מדד המחירים לצרכן משמש בסיס לקביעת המדיניות המוניטרית והפיסקלית, מהווה את הבסיס לעדכון שוטף של אין ספור מחירים, תקציבים והתחיבויות, משמש כבסיס להשוואות בינלאומיות של כח הקניה ורמת המחירים בישראל ביחס לעולם.
מדוע ההוצאות על שרותי בנקאות אינן נכללות?
מתשובת הלמ"ס עולה, כי הסיבה להשמטה של הוצאות שירותי הבנקאות מהסקר, פשוטה - לציבור אין מושג כמה הוא מוציא על שירותים אלו ולכן לא משיב על כך. לדבריהם, שרותים פיננסים כרוכים בפעילויות שניתן להסתכל עליהן כרווחיות, ולכן קשה לאמוד את מחירם האמיתי. בנוסף, חלק נכבד מהעמלות והריביות מחוייבות אחת לרבעון או אפילו אחת לשנה ולכן אפילו משק בית ערני שיעקוב אחר תנועות בחשבון במהלך השבועיים של מילוי היומן לא יוכל לשקף את ההוצאה שלו על עמלות.
בלמ"ס מוסיפים, כי עלותם של שירותי בנקאות בישראל מעורפלת במיוחד (הבנקים בישראל מחייבים לקוחותיהם בכ-300 סוגים שונים של עמלות) ואמצעי הדיווח על ההוצאות ללקוחות טעונים שיפור ופועל יוצא של מצב זה הוא מודעות נמוכה של משקי הבית להוצאות שלהם על שירותי בנקאות (לראיה, מספר זניח של משקי בית מדווחים מיוזמתם על הוצאה בגין שירותים בנקאיים).
