הסכם הפצה במעל ל-4 מיליון דולר לויזקום בסין
קבוצת ויזקום יצרנית העט הסורק והמתרגם הקוויקשינרי חתמה היום על הסכם הפצה בלעדי בסין עם חברת Hanwang Technology. על פיו תקבל Hanwang Technology לשנתיים הקרובות את הזיכיון הבלעדי לשיווק מוצרי ויזקום בסין ותרכוש במהלך תקופה זו מוצרים מויזקום בסך כולל של מעל ל-4 מיליון דולר. ל-Hanwang Technology יש מעל ל-5800 ערוצי מכירה ברחבי סין.
המוצרים יימכרו בסין תחת שם המותג Hanwang Technology שהינה יצרנית תוכנה סינית בעלת קשרי מסחר הדוקים עם חברות בינלאומיות רבות, וביניהן: מיקרוסופט, IBM, HP, נוקיה, אינטל. "אנו גאים להיות שותפים עסקיים של Hanwang Technology ומודים לה על האמון שנתנו בנו", אמר רמי איש-הורביץ, מנכ"ל קבוצת ויזקום בטקס החתימה על ההסכם שנערך היום בבייג'ינג במעמד הנספח המסחרי של ישראל, עודד ארבל, ונציגים רשמיים של הממשל הסיני. איש-הורוביץ הוסיף כי ההסכם מהווה עבור החברה פריצת דרך משמעותית בשוק שהינו בעל פוטנציאל צמיחה ענק.
"מכירות ויזקום במזרח הרחוק יגדלו באופן משמעותי בעקבות ההסכם", אומר עמיר ברנסון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בויזקום. "אנו צופים כי הביקוש למוצרינו בסין יניב הכנסות גבוהות משמעותית מ-4 מיליון דולר". הוא הוסיף שמוצרי החברה נמכרים כבר בשווקים אחרים במזרח הרחוק, כמו ביפן, דרום קוריאה, הונג-קונג ותאילנד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
