שרין טכנולוגיות: ההכנסות צמחו ב-56% ברבעון השלישי

הרווח הנקי זינק ב-125% ל-3.4 מיליון שקל. ההכנסות המצטברות משלושת הרבעונים הראשונים של השנה עלו ב-81.8% והגיעו ל-23.4 מיליון דולר
שרות Bizportal |

"שרין טכנולוגיות", בין החברות הישראליות היחדות הנסחרות בבורסה בסינגפור (SGX), העוסקת עולמית בפיתוח כלי מדידה ומערכות קבלת החלטות לליטוש וחיתוך יהלומים, מדווחת על התוצאות שלה לרבעון השלישי.

הכנסות החברה הגיעו ברבעון השלישי ל-9.1 מיליון דולר, המשקפים גידול של 56.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרווח למניה רשם הרבעון גידול מרשים של 70% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועומד כעת על 13.6 סנט אמריקאי למניה.

הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב-3.4 מיליון דולר, המשקף גידול של 125% בהשוואה לרבעון המקביל וזאת הודות לביקוש הגובר מצד הלקוחות למוצרי החברה, שיפור בשיעור הרווח הגולמי, הקטנה יחסית של הוצאות החברה לעומת הגידול במכירות, הכנסות מימון וירידה בשיעורי המס.

בחברה דיווחו גם על גידולים משמעותיים בהכנסות החברה הרבעוניות בכל הטריטוריות הגיאוגרפיות בהן היא פעילה (לעומת הרבעון המקביל אשתקד): עליה של 51.3% בהודו, 76.9% באירופה, 32.4% בארה"ב והעלייה המרשימה ביותר של 127.8% נרשמה בטריטוריות הנותרות (הכוללות את סין, דרום אפריקה, רוסיה ומדינות נוספות).

ההכנסות המצטברות משלושת הרבעונים הראשונים של השנה עלו ב-81.8% והגיעו ל-23.4 מיליון דולר והרווח הנקי המצטבר עלה ב-206.9% לעומת שלושת הרבעונים המקבילים ב-2004 והגיע ל-7.9 מיליון דולר.

זאב לשם, מנכ"ל חברת "שרין טכנולוגיות", מגלה סימני אופטימיות "הכנסות החברה לרבעון הרביעי צפויות להיות מהמשך מכירת מוצריה הקיימים, כמו המוצרים המשלבים את שיטת דירוג היהלומים החדשה של מכון ה-GIA, תחילת מכירת מוצרי הלייזר הירוק לניסור יהלומים עליו הכריזה לאחרונה החברה ותחילת מכירות דיסקים חד פעמיים לליטוש יהלומים, מוצר שמסיים בימים אלו את תהליך בדיקתו בשטח ונכנס לשלב המכירות הראשוני".

ב"שרין טכנולוגיות" צופים כי שנת 2005 תיסגר בעליית הכנסות ורווחים משמעותית לעומת 2004, למרות שהרבעון האחרון צפוי להיות חזק פחות מהרבעון השלישי, כתוצאה מהשפעה עונתיות שתיגרם מריכוז החגים היהודיים באוקטובר, חג הדיוָאלי ההודי בנובמבר, והחגים הנוצריים בדצמבר שיגרמו יחדיו לירידה מסוימת בנפח הפעילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.