שרין טכנולוגיות: ההכנסות צמחו ב-56% ברבעון השלישי

הרווח הנקי זינק ב-125% ל-3.4 מיליון שקל. ההכנסות המצטברות משלושת הרבעונים הראשונים של השנה עלו ב-81.8% והגיעו ל-23.4 מיליון דולר
שרות Bizportal |

"שרין טכנולוגיות", בין החברות הישראליות היחדות הנסחרות בבורסה בסינגפור (SGX), העוסקת עולמית בפיתוח כלי מדידה ומערכות קבלת החלטות לליטוש וחיתוך יהלומים, מדווחת על התוצאות שלה לרבעון השלישי.

הכנסות החברה הגיעו ברבעון השלישי ל-9.1 מיליון דולר, המשקפים גידול של 56.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרווח למניה רשם הרבעון גידול מרשים של 70% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועומד כעת על 13.6 סנט אמריקאי למניה.

הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב-3.4 מיליון דולר, המשקף גידול של 125% בהשוואה לרבעון המקביל וזאת הודות לביקוש הגובר מצד הלקוחות למוצרי החברה, שיפור בשיעור הרווח הגולמי, הקטנה יחסית של הוצאות החברה לעומת הגידול במכירות, הכנסות מימון וירידה בשיעורי המס.

בחברה דיווחו גם על גידולים משמעותיים בהכנסות החברה הרבעוניות בכל הטריטוריות הגיאוגרפיות בהן היא פעילה (לעומת הרבעון המקביל אשתקד): עליה של 51.3% בהודו, 76.9% באירופה, 32.4% בארה"ב והעלייה המרשימה ביותר של 127.8% נרשמה בטריטוריות הנותרות (הכוללות את סין, דרום אפריקה, רוסיה ומדינות נוספות).

ההכנסות המצטברות משלושת הרבעונים הראשונים של השנה עלו ב-81.8% והגיעו ל-23.4 מיליון דולר והרווח הנקי המצטבר עלה ב-206.9% לעומת שלושת הרבעונים המקבילים ב-2004 והגיע ל-7.9 מיליון דולר.

זאב לשם, מנכ"ל חברת "שרין טכנולוגיות", מגלה סימני אופטימיות "הכנסות החברה לרבעון הרביעי צפויות להיות מהמשך מכירת מוצריה הקיימים, כמו המוצרים המשלבים את שיטת דירוג היהלומים החדשה של מכון ה-GIA, תחילת מכירת מוצרי הלייזר הירוק לניסור יהלומים עליו הכריזה לאחרונה החברה ותחילת מכירות דיסקים חד פעמיים לליטוש יהלומים, מוצר שמסיים בימים אלו את תהליך בדיקתו בשטח ונכנס לשלב המכירות הראשוני".

ב"שרין טכנולוגיות" צופים כי שנת 2005 תיסגר בעליית הכנסות ורווחים משמעותית לעומת 2004, למרות שהרבעון האחרון צפוי להיות חזק פחות מהרבעון השלישי, כתוצאה מהשפעה עונתיות שתיגרם מריכוז החגים היהודיים באוקטובר, חג הדיוָאלי ההודי בנובמבר, והחגים הנוצריים בדצמבר שיגרמו יחדיו לירידה מסוימת בנפח הפעילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.