80% מנוטלי המשכנתאות אינם מודעים לעלות הריבית
מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, עולה כי 80% מנוטלי המשכנתאות אינם מודעים לעלות הכללית של הריבית אותה הם משלמים על ההלוואה, ויודעים לומר רק מה גובה הריבית באחוזים. לדברי מנכ"ל משותף בחברת AMG, גיל רופא, תופעה זו די נפוצה היות ונוטל משכנתא ממוצע קובע את גובה המשכנתא שלו על פי שני פרמטרים עיקריים, שסכום הריבית בשקלים אינו אחד מהם.
לדבריו, "לווים מתעניינים בשני דברים עיקריים: גובה ההחזר החודשי ואחוז הריבית על המשכנתא. הבנק לעומת זאת, לא טורח להבהיר להם מה משמעות הריבית אותה הם לוקחים מבחינה כספית וכי כדאי להם לעיתים להוסיף כמה מאות שקלים להחזר החודשי ובכך, לקצר את תקופת ההלוואה ולהוריד את סכום תשלום הריבית בכמה עשרות אלפי שקלים - מדובר בסכומים גדולים מאוד עבור הלווים, שבמקום להתייעץ עם מומחי משכנתאות, מעדיפים לגשת ישירות לבנק".
גיל רופא נותן כדוגמא אדם אשר נטל משכנתא של 300 אלף שקל ש"ח, בריבית של 4.7% לעשרים שנה: "אדם כזה ישלם לבנק החזר חודשי של 1930 שקל, כאשר גובה הריבית (לא כולל הקרן עצמה) יעמוד על כ-163 שקל. לעומת זאת, אם יוסיף 395 שקל להחזר החודשי שלו, ויוריד חמש שנים מההלוואה, הוא יוכל לקבל אחוז ריבית נמוך יותר, שיוריד את גובה סכום הריבית לכ-113 אלף שקל - חיסכון של כ-50 אלף שקל.
לדבריו, כמובן שלבנק משתלם יותר שלא לערוך טבלאות השוואה מעין אלו, בכדי לשכנע את הלווים ליטול משכנתא לתקופה ארוכה יותר ובכך, להגדיל את גובה תשלומי הריבית לבנק".
רופא סבור, כי נוטלי משכנתאות רבים אינם מודעים לעובדה כי בכל פרומיל שחברה מקצועית לייעוץ משכנתאות יכולה להוריד, הם יכולים לחסוך סכום ממוצע של 6000 שקל: "בהחזר החודשי כמעט ולא מרגישים בהבדל, אולם בסיכום הכללי, הלווה משלם כמה אלפי שקלים פחות ממה שהיה אמור לשלם. על כן, חשוב מאוד להתייעץ עם האנשים הנכונים".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
