80% מנוטלי המשכנתאות אינם מודעים לעלות הריבית
מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, עולה כי 80% מנוטלי המשכנתאות אינם מודעים לעלות הכללית של הריבית אותה הם משלמים על ההלוואה, ויודעים לומר רק מה גובה הריבית באחוזים. לדברי מנכ"ל משותף בחברת AMG, גיל רופא, תופעה זו די נפוצה היות ונוטל משכנתא ממוצע קובע את גובה המשכנתא שלו על פי שני פרמטרים עיקריים, שסכום הריבית בשקלים אינו אחד מהם.
לדבריו, "לווים מתעניינים בשני דברים עיקריים: גובה ההחזר החודשי ואחוז הריבית על המשכנתא. הבנק לעומת זאת, לא טורח להבהיר להם מה משמעות הריבית אותה הם לוקחים מבחינה כספית וכי כדאי להם לעיתים להוסיף כמה מאות שקלים להחזר החודשי ובכך, לקצר את תקופת ההלוואה ולהוריד את סכום תשלום הריבית בכמה עשרות אלפי שקלים - מדובר בסכומים גדולים מאוד עבור הלווים, שבמקום להתייעץ עם מומחי משכנתאות, מעדיפים לגשת ישירות לבנק".
גיל רופא נותן כדוגמא אדם אשר נטל משכנתא של 300 אלף שקל ש"ח, בריבית של 4.7% לעשרים שנה: "אדם כזה ישלם לבנק החזר חודשי של 1930 שקל, כאשר גובה הריבית (לא כולל הקרן עצמה) יעמוד על כ-163 שקל. לעומת זאת, אם יוסיף 395 שקל להחזר החודשי שלו, ויוריד חמש שנים מההלוואה, הוא יוכל לקבל אחוז ריבית נמוך יותר, שיוריד את גובה סכום הריבית לכ-113 אלף שקל - חיסכון של כ-50 אלף שקל.
לדבריו, כמובן שלבנק משתלם יותר שלא לערוך טבלאות השוואה מעין אלו, בכדי לשכנע את הלווים ליטול משכנתא לתקופה ארוכה יותר ובכך, להגדיל את גובה תשלומי הריבית לבנק".
רופא סבור, כי נוטלי משכנתאות רבים אינם מודעים לעובדה כי בכל פרומיל שחברה מקצועית לייעוץ משכנתאות יכולה להוריד, הם יכולים לחסוך סכום ממוצע של 6000 שקל: "בהחזר החודשי כמעט ולא מרגישים בהבדל, אולם בסיכום הכללי, הלווה משלם כמה אלפי שקלים פחות ממה שהיה אמור לשלם. על כן, חשוב מאוד להתייעץ עם האנשים הנכונים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
