בזק חטפה קנס של 3 מיליון שקל: "הציעה ללקוחות מחירים נמוכים בניגוד להוראות"

משרד התקשורת נגד בזק: "מכרה במחירי היצף ופגעה בתחרות, מונופול בתחום טלפוניה נייחת"
לירן סהר | (3)

לאחר דיון עם הוועדה המייעצת לעניין נושא העיצומים הכספיים, קיבל מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, את המלצת הוועדה להטיל עיצום כספי על חברת בזק -2.64% בסכום של 3,192,730 שקל, לאור הפרות חוזרות ונשנות של תקנות התשלומים.

לפי משרד התקשורת, החברה הציעה ללקוחות מחירים נמוכים, בניגוד להוראות, אשר מהווים מעין "מחירי היצף" המקשים על מתחרותיה להציע חלופה הולמת, ובכך בזק נמצאה ביתרון בזירת המחיר ופגעה בתחרות בענף התקשורת. 

"למען הסר ספק, הוראות משרד התקשורת בנושא נועדו למנוע דחיקת מתחרים מהשוק ע"י המונופול השולט בתחום תשתית הטלפוניה מתן אפשרות להענקת מתנות והנחות מצד המונופול היום, עלול להוביל בעתיד למצב של ספק יחיד עם מחירים מופקעים. בנוסף, בזק סיפקה התקנות בחינם לאחוז לא מבוטל מלקוחותיה – גם זאת בניגוד לתקנות  ובכך הקשתה על  מתחרותיה לפתח תחרות מולה החברה המשיכה להפר את התקנות החלות עליה, למרות פניות חוזרות ונשנות של משרד התקשורת בעניין זה", מסרו במשרד התקשורת. 

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר: "בתהליך של פתיחת השוק לתחרות, חשוב שהרגולטור יקפיד לאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק בלי שיתיר הנחות בתעריפים מצד החברות הגדולות והוותיקות, המהווים מעין "מחירי היצף", וזאת כדי לאפשר את פיתוח התחרות". 

כבר בחודש יוני 2013 פנה משרד התקשורת לחברת בזק בנושא חריגה מתקנות התשלומים החלות על החברה, והחברה השיבה אז שמדובר ב"הפרה נקודתית" ו"שהנציגה שחרגה טופלה משמעתית". למרות זאת, בבדיקה שביצע המשרד התגלה שבזק הפרה את תקנות התשלומים באלפי מקרים.

 

לאחר דין ודברים בין החברה למשרד התקשורת שהתקיים בשנים 2013-2015 בנושא, נמצא שהחברה לא הפסיקה את ההפרה גם נכון לבדיקות שבוצעו בסוף חודש יולי 2015, ולכן הוטל עליה עיצום כספי.

משרד התקשורת מדגיש כי "חברת בזק היא עדיין מונופול בתחום טלפוניה הנייחת ועל כן יש צורך בפיקוח על המחירים שלה ובאכיפת הוראות האסדרה הנוגעות להרחבת התחרות בתקשורת הקווית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הציבור 14/10/2015 14:11
    הגב לתגובה זו
    המדינה? למה לא חוזר ללקוחות? מה עשינו בזה? הרתעה? לא באמת...
  • 2.
    אברי 14/10/2015 13:26
    הגב לתגובה זו
    ברכות למשרד התקשורת. במקום להלחם בעליית המחירים הוא קונס את מי שמוריד מחירים. האם זה נובע מקשרי הון-שילטון ?
  • 1.
    מי בדיוק מתחרה בה? הוט? (ל"ת)
    מירב 14/10/2015 12:04
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').