בזק חטפה קנס של 3 מיליון שקל: "הציעה ללקוחות מחירים נמוכים בניגוד להוראות"

משרד התקשורת נגד בזק: "מכרה במחירי היצף ופגעה בתחרות, מונופול בתחום טלפוניה נייחת"
לירן סהר | (3)

לאחר דיון עם הוועדה המייעצת לעניין נושא העיצומים הכספיים, קיבל מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, את המלצת הוועדה להטיל עיצום כספי על חברת בזק 1.45% בסכום של 3,192,730 שקל, לאור הפרות חוזרות ונשנות של תקנות התשלומים.

לפי משרד התקשורת, החברה הציעה ללקוחות מחירים נמוכים, בניגוד להוראות, אשר מהווים מעין "מחירי היצף" המקשים על מתחרותיה להציע חלופה הולמת, ובכך בזק נמצאה ביתרון בזירת המחיר ופגעה בתחרות בענף התקשורת. 

"למען הסר ספק, הוראות משרד התקשורת בנושא נועדו למנוע דחיקת מתחרים מהשוק ע"י המונופול השולט בתחום תשתית הטלפוניה מתן אפשרות להענקת מתנות והנחות מצד המונופול היום, עלול להוביל בעתיד למצב של ספק יחיד עם מחירים מופקעים. בנוסף, בזק סיפקה התקנות בחינם לאחוז לא מבוטל מלקוחותיה – גם זאת בניגוד לתקנות  ובכך הקשתה על  מתחרותיה לפתח תחרות מולה החברה המשיכה להפר את התקנות החלות עליה, למרות פניות חוזרות ונשנות של משרד התקשורת בעניין זה", מסרו במשרד התקשורת. 

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר: "בתהליך של פתיחת השוק לתחרות, חשוב שהרגולטור יקפיד לאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק בלי שיתיר הנחות בתעריפים מצד החברות הגדולות והוותיקות, המהווים מעין "מחירי היצף", וזאת כדי לאפשר את פיתוח התחרות". 

כבר בחודש יוני 2013 פנה משרד התקשורת לחברת בזק בנושא חריגה מתקנות התשלומים החלות על החברה, והחברה השיבה אז שמדובר ב"הפרה נקודתית" ו"שהנציגה שחרגה טופלה משמעתית". למרות זאת, בבדיקה שביצע המשרד התגלה שבזק הפרה את תקנות התשלומים באלפי מקרים.

 

לאחר דין ודברים בין החברה למשרד התקשורת שהתקיים בשנים 2013-2015 בנושא, נמצא שהחברה לא הפסיקה את ההפרה גם נכון לבדיקות שבוצעו בסוף חודש יולי 2015, ולכן הוטל עליה עיצום כספי.

משרד התקשורת מדגיש כי "חברת בזק היא עדיין מונופול בתחום טלפוניה הנייחת ועל כן יש צורך בפיקוח על המחירים שלה ובאכיפת הוראות האסדרה הנוגעות להרחבת התחרות בתקשורת הקווית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הציבור 14/10/2015 14:11
    הגב לתגובה זו
    המדינה? למה לא חוזר ללקוחות? מה עשינו בזה? הרתעה? לא באמת...
  • 2.
    אברי 14/10/2015 13:26
    הגב לתגובה זו
    ברכות למשרד התקשורת. במקום להלחם בעליית המחירים הוא קונס את מי שמוריד מחירים. האם זה נובע מקשרי הון-שילטון ?
  • 1.
    מי בדיוק מתחרה בה? הוט? (ל"ת)
    מירב 14/10/2015 12:04
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?