בזק חטפה קנס של 3 מיליון שקל: "הציעה ללקוחות מחירים נמוכים בניגוד להוראות"

משרד התקשורת נגד בזק: "מכרה במחירי היצף ופגעה בתחרות, מונופול בתחום טלפוניה נייחת"
לירן סהר | (3)

לאחר דיון עם הוועדה המייעצת לעניין נושא העיצומים הכספיים, קיבל מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, את המלצת הוועדה להטיל עיצום כספי על חברת בזק 5.1% בסכום של 3,192,730 שקל, לאור הפרות חוזרות ונשנות של תקנות התשלומים.

לפי משרד התקשורת, החברה הציעה ללקוחות מחירים נמוכים, בניגוד להוראות, אשר מהווים מעין "מחירי היצף" המקשים על מתחרותיה להציע חלופה הולמת, ובכך בזק נמצאה ביתרון בזירת המחיר ופגעה בתחרות בענף התקשורת. 

"למען הסר ספק, הוראות משרד התקשורת בנושא נועדו למנוע דחיקת מתחרים מהשוק ע"י המונופול השולט בתחום תשתית הטלפוניה מתן אפשרות להענקת מתנות והנחות מצד המונופול היום, עלול להוביל בעתיד למצב של ספק יחיד עם מחירים מופקעים. בנוסף, בזק סיפקה התקנות בחינם לאחוז לא מבוטל מלקוחותיה – גם זאת בניגוד לתקנות  ובכך הקשתה על  מתחרותיה לפתח תחרות מולה החברה המשיכה להפר את התקנות החלות עליה, למרות פניות חוזרות ונשנות של משרד התקשורת בעניין זה", מסרו במשרד התקשורת. 

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר: "בתהליך של פתיחת השוק לתחרות, חשוב שהרגולטור יקפיד לאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק בלי שיתיר הנחות בתעריפים מצד החברות הגדולות והוותיקות, המהווים מעין "מחירי היצף", וזאת כדי לאפשר את פיתוח התחרות". 

כבר בחודש יוני 2013 פנה משרד התקשורת לחברת בזק בנושא חריגה מתקנות התשלומים החלות על החברה, והחברה השיבה אז שמדובר ב"הפרה נקודתית" ו"שהנציגה שחרגה טופלה משמעתית". למרות זאת, בבדיקה שביצע המשרד התגלה שבזק הפרה את תקנות התשלומים באלפי מקרים.

 

לאחר דין ודברים בין החברה למשרד התקשורת שהתקיים בשנים 2013-2015 בנושא, נמצא שהחברה לא הפסיקה את ההפרה גם נכון לבדיקות שבוצעו בסוף חודש יולי 2015, ולכן הוטל עליה עיצום כספי.

משרד התקשורת מדגיש כי "חברת בזק היא עדיין מונופול בתחום טלפוניה הנייחת ועל כן יש צורך בפיקוח על המחירים שלה ובאכיפת הוראות האסדרה הנוגעות להרחבת התחרות בתקשורת הקווית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הציבור 14/10/2015 14:11
    הגב לתגובה זו
    המדינה? למה לא חוזר ללקוחות? מה עשינו בזה? הרתעה? לא באמת...
  • 2.
    אברי 14/10/2015 13:26
    הגב לתגובה זו
    ברכות למשרד התקשורת. במקום להלחם בעליית המחירים הוא קונס את מי שמוריד מחירים. האם זה נובע מקשרי הון-שילטון ?
  • 1.
    מי בדיוק מתחרה בה? הוט? (ל"ת)
    מירב 14/10/2015 12:04
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.