בזק חטפה קנס של 3 מיליון שקל: "הציעה ללקוחות מחירים נמוכים בניגוד להוראות"
לאחר דיון עם הוועדה המייעצת לעניין נושא העיצומים הכספיים, קיבל מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, את המלצת הוועדה להטיל עיצום כספי על חברת בזק 0.14% בסכום של 3,192,730 שקל, לאור הפרות חוזרות ונשנות של תקנות התשלומים.
לפי משרד התקשורת, החברה הציעה ללקוחות מחירים נמוכים, בניגוד להוראות, אשר מהווים מעין "מחירי היצף" המקשים על מתחרותיה להציע חלופה הולמת, ובכך בזק נמצאה ביתרון בזירת המחיר ופגעה בתחרות בענף התקשורת.
"למען הסר ספק, הוראות משרד התקשורת בנושא נועדו למנוע דחיקת מתחרים מהשוק ע"י המונופול השולט בתחום תשתית הטלפוניה מתן אפשרות להענקת מתנות והנחות מצד המונופול היום, עלול להוביל בעתיד למצב של ספק יחיד עם מחירים מופקעים. בנוסף, בזק סיפקה התקנות בחינם לאחוז לא מבוטל מלקוחותיה – גם זאת בניגוד לתקנות ובכך הקשתה על מתחרותיה לפתח תחרות מולה החברה המשיכה להפר את התקנות החלות עליה, למרות פניות חוזרות ונשנות של משרד התקשורת בעניין זה", מסרו במשרד התקשורת.
מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר: "בתהליך של פתיחת השוק לתחרות, חשוב שהרגולטור יקפיד לאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק בלי שיתיר הנחות בתעריפים מצד החברות הגדולות והוותיקות, המהווים מעין "מחירי היצף", וזאת כדי לאפשר את פיתוח התחרות".
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בחודש יוני 2013 פנה משרד התקשורת לחברת בזק בנושא חריגה מתקנות התשלומים החלות על החברה, והחברה השיבה אז שמדובר ב"הפרה נקודתית" ו"שהנציגה שחרגה טופלה משמעתית". למרות זאת, בבדיקה שביצע המשרד התגלה שבזק הפרה את תקנות התשלומים באלפי מקרים.
לאחר דין ודברים בין החברה למשרד התקשורת שהתקיים בשנים 2013-2015 בנושא, נמצא שהחברה לא הפסיקה את ההפרה גם נכון לבדיקות שבוצעו בסוף חודש יולי 2015, ולכן הוטל עליה עיצום כספי.
משרד התקשורת מדגיש כי "חברת בזק היא עדיין מונופול בתחום טלפוניה הנייחת ועל כן יש צורך בפיקוח על המחירים שלה ובאכיפת הוראות האסדרה הנוגעות להרחבת התחרות בתקשורת הקווית".
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
- 3.הציבור 14/10/2015 14:11הגב לתגובה זוהמדינה? למה לא חוזר ללקוחות? מה עשינו בזה? הרתעה? לא באמת...
- 2.אברי 14/10/2015 13:26הגב לתגובה זוברכות למשרד התקשורת. במקום להלחם בעליית המחירים הוא קונס את מי שמוריד מחירים. האם זה נובע מקשרי הון-שילטון ?
- 1.מי בדיוק מתחרה בה? הוט? (ל"ת)מירב 14/10/2015 12:04הגב לתגובה זו

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
