בנק לאומי: ביהמ"ש בקליפורניה אישר את ההסדר עם רשויות המס

הבנק הישראלי סייע ללקוחותיו האמריקנים להעלים מס בארה"ב. עלות ההסתבכות - יותר מ-1.8 מיליארד שקל
אבי שאולי | (5)

בית המשפט בקליפורניה אישר את ההסדר שבנק לאומי הגיע אליו עם רשויות המס. הבנק הישראלי סייע ללקוחותיו האמריקנים להעלים מס מהרשויות במדינה ונאלץ לשלם קנס של כ-1.5 מיליארד שקל לרשויות המס בארה"ב בכדי לחמוק מעונש פלילי. בתוספת עלויות נלוות הפרשה עלתה לבנק יותר מ-1.8 מיליארד שקל.

בנק לאומי חתם עם רשויות החוק בארה"ב על הסדר שבמסגרתו הודה כי בשנים 2000 2011 סייע ללקוחות האמריקנים להונות את רשויות המס בארה"ב. בנק לאומי העניק בעבר הלוואות כנגד נייר ערבות (SBLC), שהן למעשה הלוואות פיקטיביות וכך לקוח של לאומי ארה"ב (BLUSA) העביר "כסף שחור" לבנק, שהפקיד אותם לאחד מסניפי הקבוצה בשוויץ, לוקסמבורג או ישראל.

מעבר לקנס הכספי בנק לאומי גם העביר לרשויות בארה"ב את רשימת הלקוחות שהסתירו לכאורה חלק מהונם בבנק.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סרוק יצחק 06/01/2015 17:05
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שמנהלי בלל שאחראים למעשים הפליליים של בנק לאומי לא ישאו בענש ראוי, לדעתי החזרת הכספים שקבלו מבלל וכן ענד מאסר למשך מספר שנים.
  • 2.
    ובוזגלו וריקי כהו ישלמו (ל"ת)
    גליה ואיתן 06/01/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כוזרי 06/01/2015 09:11
    הגב לתגובה זו
    מעגלים של שחייתות - משפחת דנקנר - הולילנד - גליה מאור וחבורתה כולל הדירקטורים - ומה המכנה המשותף - המוצא - כולם אירופאים כוזרים
  • מענין שרק הפרענקים יושבים בכלא (ל"ת)
    פרענק טהור 06/01/2015 10:03
    הגב לתגובה זו
  • גזען דביל, רוצה דוגמאות של מושחתים ממוצא אחר? (ל"ת)
    יש 06/01/2015 10:01
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים