עדכון מעו"ף - שינוי מיידי או אפיזודה חולפת?

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את המדד המוביל בבורסה המקומית ומציג את כיוונו העתידי
אייל גורביץ' | (9)

בסקירות האחרונות הערכתי שמדד המעו"ף בדרכו מעלה לאזור 1,350 הנקודות, וכי שבירתה של רמת 1,240 הנקודות אינה אלא שאלה של זמן. הפריצה אכן הגיעה למרות שהערכות שהגיעו אחריה על פיהן אמור השוק להמשיך מעלה, לא עמדו במבחן המציאות. השאלה היא, האם מדובר באירוע המחייב שינוי מיידי של ההערכות או שמא אפיזודה חולפת ונשכחת במגמת עלייה קיימת? לשם כך אעשה מה שאני עושה תמיד כאשר מתקיימת תנועה לא צפויה - חוזר לנקודת ההתחלה ומתחיל שוב משם.

הגרף החודשי

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. לאחר פריצתה מעלה של רמת 1,174 הנקודות, מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה ויעדו של מדד המעו"ף נותר 1,350 הנקודות.

2. אפשר לראות את סידורם של הממוצעים הנעים - השוק מעל לממוצע הקצר (האדום). הממוצע הקצר מעל לארוך (הירוק) ושיפועו של הממוצע הארוך מצביע מעלה. אלו שלושה פרמטרים שמקיימים תנאים למגמת עלייה.

3. בתחתית הגרף אפשר לראות את מדד RSI המצוי מעל לרמת 50%, רמות השמורות למצבים של מגמת עלייה.

4. מתחתיו אפשר לראות את מדד MACD שחצה לאחרונה את מדד "אפס" וחדר לאזור שהוא מצוי בו במצבים של מגמות עלייה.

5. לכן, בטווח הארוך נותרת הערכתי על כנה, כאשר כיוונו של מדד המעו"ף חיובי, היעד נותר ללא שינוי והטלטלה האחרונה אינה אמורה להשפיע על קבלת החלטות ארוכת טווח.

הגרף השבועי

בטווח הבינוני אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. מבחינת מבנה המחירים הרי שהכישלון בפריצתה מעלה של רמת 1,240 הנקודות הפכה את מבנה המחירים לחסר מגמה. במילים אחרות היא הותירה את מדד המעו"ף בטווח נקודות של 1,174-1,240.

2. מבחינת הממוצעים הנעים, הרי שהם עדיין מסודרים במבנה עולה השמור למצבים של מגמת עלייה - נתון שסותר את הסעיף הראשון.

3. מבחינת מדדי העוצמה, גם כאן קיים בסיס של חולשה, כאשר מדד RSI ומדד MACD מצביעים על מומנטום הולך ונחלש.

4. לכן בטווח הבינוני קיימת אפשרות שמדד המעו"ף חוזר לדשדש בטווח של 1,174-1,140 נקודות, למרות שאני עדיין לא משוכנע בכך סופית. הסתירה בין מבנה המחירים והמדדים הטכניים לבין הממוצעים הנעים, הופך את הטווח הבינוני ללא צפוי.

סיכום ומסקנות

ההערכות ארוכות הטווח נותרו בלא שינוי, כאשר היעד והסבירות לעליות בעינה נותרה. השינוי מתייחס לטווח הבינוני - שם יש לקחת בחשבון את האפשרות לתנודתיות גבוהה בטווח של השבועות הקרובים.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חייב להתערב 18/12/2012 22:21
    הגב לתגובה זו
    אייל עושה עבודתו נאמנה, אתם לא יודעים לקרוא נתונים!! אייל צודק לגבי יעד 1350 לטווח ארוך.. מדגיש! טווח ארוך. לערכתי ולדעת רבים נגיע ליעד במהלך 2013 ולא מחר! לא לחינם מנתחים גרף ברמה חודשית!. עכשיו לכו ללמוד לפני שתבכו על כספיכם ותגידו אייל אשם.
  • צלול 22/12/2012 10:56
    הגב לתגובה זו
    מה זה טווח קצר בזמן בינוני וארוך. תודה
  • 6.
    זמנים שמשנים דעה כל שניונת? סימן לא בריא (ל"ת)
    גורגור לא מבין 18/12/2012 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אם אין מה לומר אז תשתוק כבר (ל"ת)
    קובי 18/12/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כמה שטויות כמה? לך לעבוד (ל"ת)
    קובי 18/12/2012 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע ערך 18/12/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    מהמרים ומחפשים כל היום נרות וקווים ולצאת ולקנות כל היום ומתעסקים בשטויות. וזה במקום לקנות כמה מניות ולשבת עלייהם כמה שנים גם בעליות וגם בירידות פשוט לא להתייחס לא לרווח ולא להפסד אלא רק למצב החברה. במקום זה יש הרבה שחושבים לקנות ולמכור כל היום חבל מאוד על הכסף. קנו מניות ועזבו אותם אתם רואים שניתוח טכני זה קשקוש. שיהיה לכולם בהצלחה
  • 2.
    אלון 18/12/2012 10:20
    הגב לתגובה זו
    אייל שים לב לפטיש גם בשבועי וגם בחודשי - נורה אדומה . המוכרים האחרונים היו חזקים מבחינת מחזור ולכן ככל הנראה המעוף יבקש להיפגש שוב עם איזור ה 1170 .
  • זה לא מספיק הנר הבא אמור להוות אישור (ל"ת)
    טל 18/12/2012 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייל המבולבל (ל"ת)
    בקרוב הסרט 18/12/2012 09:09
    הגב לתגובה זו
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו