"החקיקה הישראלית בתחום ה-AI תצטרך להתאים את עצמה לאירופה"
עורכת הדין רותם פרלמן פרחי, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה והגנת הפרטיות במשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM), הגיעה לאולפן של ביזפורטל לריאיון מצולם. בין השאר היא מדברת על החקיקה המתגבשת באירופה בתחום ה-AI ועל חקיקה בעייתית שעלולה לעבור בכנסת.
את למעשה מתעסקת בכל החקיקה של הבינה המלאכותית. אנחנו לקראת חקיקה באירופה, שתהיה למעשה ראשונה מסוגה בעולם, מה היא כוללת?
"נכון. אם החקיקה תעבור, כשהיא תעבור, היא תחול על כל המדינות באיחוד האירופאי אבל היא תיכנס לתוקף רק אחרי שנתיים. אז מה היא כוללת? היא כוללת למעשה עקרונות לשימוש אתי במערכות ומודלים של AI. היא גם כוללת רשימה של מערכות AI שאסורות לגמרי לשימוש, כמו מערכות לדירוג חברתי של אנשים. היא גם כוללת חובות שונים, כמו החובה לנהוג בשקיפות, על יצרנים של מערכות AI שונות. זה חשוב כי השקיפות מאפשרת לאנשים לקבל החלטות מושכלות ולהבין שהם לא תחת מניפולציות שונות".
לדעתך, האם החקיקה נותנת מענה לחששות שיש מפני הסכנות שיש בבינה מלאכותית?
"היא עושה כמיטב יכולתה בעת הזאת. מן הסתם יהיו חקיקות נוספות בהמשך. כיום הסכנה היא לא שהמכונות יקומו עלינו, על בני האדם, אלא שאנשים יעשו ב-AI שימושים מסוכנים. צריך מצד אחד לעודד חדשנות ומצד שני להגן על האנשים, על ארגונים וגם על מדינות".
את יכולה לתת דוגמא לאיום שהבינה המלאכותית יכולה ליצור?
"בהחלט. האיום המשמעותי ביותר הוא שהמערכות יהיו מוטות ויקבלו מידע שמייצר אפליה וכתוצאה מזה יתנו תחזיות שפוגעות באנשים. יכולות החיזוי שמבוססות על מידע רב יכולות להיות מאוד מסוכנות. אבל אם השחקנים ינהגו בתבונה בהתאם לרגולציה אפשר להתנהל בצורה ראויה עם חששות נמוכים".
- סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"למה ה-AI כל כך מפחידה, כי היא בסדרי גודל אחרים בכל מה שנוגע לפייק ניוז למשל. זה מפץ הרבה יותר גדול לעומת מה שהיה האינטרנט לפני 20-30 שנה. וזה גם מתקדם בקצב מאוד מהיר. יש גם חשש להיעלמות של מקצועות. למשל אנחנו רואים עכשיו אנשים שלא מגיעים למשרדי עורכי דין אלא מייצרים בעצמם הסכמים. אז יש חשש ממשי שמקצועות יעלמו. אגב, החקיקה באירופה לא מטפלת בזה. החברה האנושית ממשיכה מקצועות חדשים וכולם צריכים לעשות התאמות, כמו שקרה הרבה פעמים בעבר".
איך זה יכול להשפיע על חברות ישראליות?
"לחקיקה באירופה יש תחולה אקס טריטוריאלית, כלומר היא חלה גם על שחקנים מחוץ לאירופה אם הם מציבים מערכות שלהם באירופה. אז גם חברות ישראליות שרוצות לפעול באירופה בתחום הזה צריכות ללמוד את החקיקה ולהתאים את עצמן".
האם יש לזה משקל כלכלי משמעותי עבור אותם שחקנים?
"קשה להעריך כיום. ממילא החקיקה הישראלית תצטרך להתאים את עצמה כך שכל מי שפועל בתחום יצטרך לעשות את כל אותם דברים שיהיו בחקיקה באירופה אז כדאי לגורמים ישראלים לפעול בכיוון כבר היום".
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
ומה לגבי המצב באמריקה?
"הדין בארה"ב בנוגע להגנת הפרטיות הולך המידה רבה אחרי האירופאים. כיום יש 25 הצעות חוק ברמה המדינתית, אין חוק פדרלי כלשהו שנמצא בצנרת. יש גם צווים נשיאותיים שביידן הוציא. אנחנו נראה את האמריקאים צועדים בכיוון של אירופה".
את מעריכה שבישראל החקיקה תתבסס על אירופה?
"שאלה מצוינת. אני חושבת שתהיה כאן חקיקה ברוח החקיקה האירופאית. אני מניחה שזה ייקח עוד קצת זמן".
אנחנו נמצאים בזמן של תקנות חירום בעיקר בגלל המלחמה. איך אפשר לשמור על פרטיות האזרחים בתקופה כזאת?
"בשעת מלחמה או בשעת משבר אחר כמו שהיה בקורונה, זכויות האדם מצטמצמות. יש שתי הוראות שעה לחצי שנה שמאפשרות למשל לחדור למאגר הביומטרי או למצלמות אבטלה שונות והחשש העיקרי הוא שהזמני יהפוך לקבוע. אני מאוד מודאגת מהפגיעה בזכות לפרטיות. אני מאוד מקווה שהוראות השעה לא יימשכו מעבר לחצי שנה. גם התקנות בזמן הקורונה לא היו נדרשות ולא הועילו, בדיעבד".
יש עוד תקנה שנמצאת בצנרת..
"כן. חוק השב"כ יתוקן, רוצים לתקן אותו לראשונה מזה 17 שנה, כך שניתן יהיה לעשות שימוש ברוגלות, ללא פיקוח של בתי משפט. כאן מדובר בתיקון קבוע, באופן שמקנה שיקול דעת מאוד רחב ומשמעותי לראש הממשלה, לרשות המבצעת. יש פה חשש לפוליטיזציה, כלומר יש חשש שהרשות המבצעת תעשה שימוש פוליטי בסמכות כזאת".
חוזה מכירת דירה CHATGPTביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים
החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ. על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים
דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.
פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?
הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין.
על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות
בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherהעליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת
המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות
בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב
בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.
המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.
ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.
"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"
העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.
- כולם בחו"ל? לא בדיוק. יותר אנשים בנופש במלונות מאשר לפני הקורונה
- בוקינג: הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה; עולה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".
