מצב לא נורמלי: שמרנות יתר מונעת את עליית הריבית
בנק ישראל דואג יותר מדי. הריבית הייתה צריכה לעלות מזמן ולכל הפחות לסמן כעת את הדרך.
החלטת הנגידה לגבי גובה הריבית המוניטרית במשק הייתה צפויה (לכתבה המלאה). אמנם כמו בהגרלת 'וינר', אנחנו מנסים כל חודש לנחש מה תהיה ההחלטה, אך בניגוד ל'וינר' רבים כבר אמרו שנגידת הבנק לא תחרוג ממדיניותה מזה 3 שנים וחצי, וכך שומר בנק ישראל על ריבית אפסית של 0.1% כבר תקופה ארוכה.
לפני למעלה משנה, כאשר הריבית בארצות הברית הייתה אפסית דובר על כך שברגע שבארה"ב הריבית תעלה - היא תעלה גם אצלנו. אלא שמאז הריבית בארה"ב עלתה מספר פעמים ולעומת זאת אצלנו היא נשארה ללא שינוי, כאשר לפחות חלק מההסבר היה החשש מתיסוף של השקל, כלומר התחזקות גדולה מדי של המטבע המקומי.
כפי שידוע גם למקבלי ההחלטות הכלכליות, מספר גורמים עיקריים משפיעים על גובה הריבית הרצוי במשק: שיעור האבטלה, שיעור הצמיחה, מחירי הדיור, השינוי במדד המחירים לצרכן ושכר הדירה בפרט, ושער החליפין של השקל ביחס למטבעות חוץ.
טריטוריה שלילית: למה בנק ישראל מתמהמה עם העלאת הריבית?
שיעור האבטלה בישראל בחודשים האחרונים הוא נמוך ברמה היסטורית (כ-4%), שיעור הצמיחה הכלכלית נמצא מעל 2.5%, מדד המחירים לצרכן נמצא בתוך תוואי האינפלציה הרצוי וכמו כן רצוי גם מבחינה חברתית שמחירי הדיור ירדו מהרמה הנוכחית. כל הגורמים הללו אמורים היו להשפיע על בנק ישראל להחליט להעלות את הריבית. גם החשש מתיסוף אפשרי של השקל לא צריך להרתיע כיוון ששער הדולר כיום הוא מעל 3.6 שקלים, כלומר גבוה בכ-4% מהמחיר שהיה רק לפני מספר חודשים. אך למרות כל זאת - שמרנות יתר מונעת את עליית הריבית במשק מזה תקופה ארוכה כל כך.
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הכלים במדיניות כלכלית הוא שינוי הריבית במשק בהתאם למצב. אלא שכל עוד מדיניות הריבית האפסית הנהוגה כיום נמשכת, מאבד בנק ישראל את האפשרות לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה אם וכאשר יהיה צורך. הרי כמה עמוק ניתן יהיה להיכנס לטריטוריה של ריבית שלילית?
בהיותו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר נהג לומר שהריבית הנמוכה בישראל היא מצב לא נורמלי. פישר אמר את הדברים כאשר הריבית במשק באותה עת הייתה הרבה יותר גבוהה מהריבית הנוכחית. מעניין כיצד הוא היה מתבטא היום, כאשר הריבית שואפת לאפס, ומבחינה ריאלית היא ריבית שלילית.
נגידת בנק ישראל פועלת ומתבטאת להערכתי בצורה הנכונה ובהתאם למתבקש במשק בשורה ארוכה של דברים, דווקא בתחום הריבית היא בוחרת לנקוט בשמרנות יתר. הנגידה מסיימת בשבועות אלו את תפקידה ולהערכתי הנגיד הבא (אמיר ירון שמינויו הוכרז היום - לכתבה המלאה) יהיה חייב להתחיל את המהלך של העלאת הריבית במשק, בהתאם לנתונים הכלכליים הברורים.
- משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
הכותב הוא פרופ' יאיר זימון, מרצה לכלכלה ומימון במרכז האקדמי לב
- 7.זאת לא שמרנות זה פחד (ל"ת)אני 15/10/2018 08:20הגב לתגובה זו
- 6.משה 14/10/2018 06:11הגב לתגובה זוהכל בגלל ששער הדולר בקרשים העלאת ריבית תרסק עוד יותר את שער הדולר ואת היצוא בארץ
- 5.ערן 10/10/2018 12:35הגב לתגובה זומסרבת להעלות את הריבית? זה נקרא "אחריי המבול" ע"פ דיווחי הבנקים, רוב הציבור שקוע עד צוואר בהלוואות וכשהריבית תעלה יתחילו הבעיות והמשברים. פלוג לא רוצה שזה יקרה במשמרת שלה. זו הסיבה.
- 4.מבין 09/10/2018 17:34הגב לתגובה זובקלות אפשר להוריד את מחירי הדיור והכל דרך התשקורת ... והמבין יבין
- אופיר 09/10/2018 20:57הגב לתגובה זוברגע שהתקשורת תחליט לתרום לפיצוץ הבועה - היא תצליח להחזיר את ערך הדירות למחירים שפויים.
- 3.טל 09/10/2018 16:48הגב לתגובה זוהנגידה ניפחה את הבועה יותר מדי. זה הגיע כל כך גבוה שעכשיו כל פיצוץ יגרום לריסוק של כל השוק. עדיף במצב הנוכחי להמשיך ולנפח את הבועה מאשר לפוצץ אותה. זה שקול למישהו שעומד לקפוץ מהחלון של בניין בוער. אם הוא יקפוץ מהר מקומה ראשונה יש לו סיכוי להינצל. אם הוא ימשיך לעלות למעלה לברוח מהאש אז הוא יגיע לקומה שנייה ושלישית וככל שהוא יעלה יהיו לו פחות סיכויים להינצל מהאש. באיזשהו שלב הוא יגיע לגג ואז יגיע הסוף שלו!
- אז אתה רוצה להביא אותנו לגג??? תעלה ועוד איך תעלה. (ל"ת)ממי 11/10/2018 21:53הגב לתגובה זו
- 2.דרור 09/10/2018 15:16הגב לתגובה זומר זימון הנכבד. ראשית לא הנגידה קובעת את הריבית אלא ועדה של חמישה. אם יעלו את הריבית השקל יתחזק והאינפלציה תרד. מה נרויח מכך? מה בדיוק בוער? למה צריך לקלקל מה שלא מקולקל? את הריבית צריך להתאים להתפתחות האינפלציה. כשזו תעלה תהיה סמוך ובטוח שהועדה תעלה את הריבית. עד אז צריך להמתין בסבלנות.
- nuyh 09/10/2018 16:35הגב לתגובה זוהעלאה כזאת היתה מעמיסה עוד על לוקחי המשכנתאות
- אני 09/10/2018 15:55הגב לתגובה זובמחירי הדירות. מיותר להתכחש
- למדתי אצלו 09/10/2018 15:55הגב לתגובה זואת טיעונך ועוד ועדיין חושב וכותב את מה שמתבקש.
- בני גור 10/10/2018 18:55שנים לא שומעים ממך
- 1.אפי 09/10/2018 15:04הגב לתגובה זוגם מה שחשבתי שתקרה בעיה פיננסית אין דרך להוריד ריבית וגם למתן את מחירי הדירות המטורפים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
