המשקיעים בת"א ממשיכים לחפש כיוון
בצהרי יום המסחר ממשיכים המשקיעים בבורסה המקומית לחפש כיוון. פערי ארביטראז' שליליים הביאו לפתיחה אדומה בתל אביב שנמשכות גם בצהרי היום, מדד המעו"ף הינו היחיד הרושם עליות שערים (קלות) תוך שהוא מתנדנד בין אדום לירוק. ההתקדמות בהסכם הפסקת האש עם הרשות הפלשתינית לא מעודד כרגע את המשקיעים.
מדד תל אביב 25 עולה ב-0.13% לרמת 623.84 נקודות, מדד תל אביב 100 יורד ב-0.12% לרמת 650.42 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יורד ב-0.95% לרמת 436.38 נקודות.
מניית טבע לא מצליחה להתרומם מהפתיחה ויורדת ב-3.57%. ברקע, החברה הפסידה בביה"מ לעירעורים בארה"ב בתביעתה נגד ענקית התרופות פייזר. התביעה באה בשל התקשרות של פייזר עם חברת IVAX. טבע ביקשה, במקור, הכרה כי גירסתה הגנרית לתרופת האנטי דיכאון של פייזר, הזולופט, אינה מפרה פטנט של ענקית הפרמצבטיקה האמריקאית. נציין, כי היקף המכירות של התרופה, כפי שנמסר לאחרונה עמד על 960 מיליון דולר, לשנה.
מניית דיסקונט עולה ב-1.8%. ברקע, המדינה הגיעה להסכם המיוחל עם קבוצת ברונפמן והיא מוכרת את הבנק. נראה שמשרד האוצר המשיך בסיכומים על הליך המכירה של הבנק בסוף השבוע והיום תגענה תוצאותה המו"מ למבחן השוק. הסכום המדובר הוא 1.3 מיליארד שקל עבור 26% מהון המניות של הבנק. כמו כן, מדווח הבוקר במעריב כי הוענקה לרוכשים האפשרות לרכוש עוד 25% ממניות הבנק במחיר זהה. אך גם למדינה יש אופציה לקבל עוד סכומים של עד 130 מיליון שקל אם ישיג הבנק תשואה על ההון בטווח שבין 11% ל-13%.
מניות החברה לישראל, ואי.די.בי אחזקות, עולות ב-0.75% ו-0.28% בהתאמה. ברקע, ידיעה המתפרסמת היום במעריב לפיה מעוניין איש העסקים נוחי דנקנר, הבעלים קבוצת אי.די.בי, למכור את האחזקות שלו בחברת הסלולר סלקום לחברה לישראל. אי.די.בי אחזקות מחזיקה כיום ב-25% מחברת סלקום. המהלך המסתמן יכול להיות גם יריית הפתיחה של נוחי בדרך להשתלטות אפשרית על בזק כחלק מהתמודדותו של דנקנר במכרז ההפרטה שלה שמנהלת המדינה.
מניות בנק מזרחי מוסיפות 2.22%. הבוקר פורסם כי הבנק מתכנן לשוב ולפתוח את הסניף שלו בניו יורק. מנכ"ל הבנק אלי יונס, פנה בעניין זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל יואב להמן והציג לו את עמדת הבנק. הסניף הניו יורקי אמור לרכז את פעילות הבנק בשתי האמריקות, הדרומית והצפונית, וגם להעביר אליו חלקים מהפעילות בלוס אנג'לס.
חברת אפריקה ישראל נכסים הודיעה היום על מכירת בניין בטורונטו, קנדה בהיקף של כ-20.7 מליון דולר קנדי. יו"ר ומנכ"ל אפריקה ישראל נכסים, פנחס כהן, מסר היום כי בניין זה, השוכן ברחוב ריצמונד, 525 טורונטו, הינו בן 103 דירות להשכרה ובנייתו הושלמה לפני כ-6 חודשים. מניית החברה יורדת ב-0.17%.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
