הקריפטו מזנק לאחר הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה - פנינו לאן?
המטבע הקריפטוגרפי הפופולארי ביטקוין השלים היום זינוק של כ-10%, חצה את רף ה-40 דולר, נסחר בשעת כתיבת שורות אלו במחיר של כ-40,352.93 דולר ליחידה ונמצא כעת בשיא של קצת יותר משבועיים, לאחר שהפעם האחרונה שנסחר במחיר גבוה מכך היה ב-20 לינואר, אז נסחר במחיר של-40,680.42 דולר ליחידה.
BITCOIN 0.97%
גם מטבעות האת'ריום והסול - אשר מהם נשדדו לאחרונה כ-320 מיליון דולר דרך פלטפורמת הקישור Wormhole - עולים בשעה זו כ-12% כאשר האתריום מתקרב לרף ה-3,000 דולר ומטבע הסול חצה פעם נוספת את רף ה-100 דולר.
לקריאה נוספת:
>>> סיכום קריפטו: למה הפריצה בה נגנבו 320 מ' דולר בעייתית במיוחד?
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
>>> ינואר מחק טריליון דולר משוק הקריפטו; אילו מטבעות זינקו עד 650%?
גורמים בשוק מעריכים שהזינוקים בשלב זה נובעים מרצון המשקיעים שלהיחשף שוב לסיכון, לאחר כמה ימי מסחר תנודתיים מאוד בהם ענקיות טכנלוגיה רבות דיווחו על תוצאות הרבעון והשנה האחרונה. עוד מציינים אלו כי העליות בערכי המטבעות החלו לאחר דוחותיה המצויינים של חברת AMAZON (סימול: AMZN), שככל הנראה החזירו את האמונה בחברות הטכנולוגיה, חברות עליהן המטבעות הדיגיטלים נשענים בצורה יתרה.
מנגד, דוח התעסוקה האמריקאי שפורסם היום הראה כי כלכלת ארצות הברית האיצה את קצב העסקת העובדים במדינה וזאת חרף מספרים שוברי שיאים של נדבקים בוריאנט האומיקרון של מגפת הקורונה, דבר שהוביל אפוא לסגירה זמנית של עסקים רבים במהלך התקופה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
נתון זה מצטרף לצמיחה בשכר העובדים הממוצע, שבשילוב עם הנתון הקודם - מפעיל לחץ רב יותר על הבנק הפדראלי להעלות את הריבית במשק כפי כשכבר הודיע שיעשה. העלאת הריבית צפויה דווקא להאיב על המטבעות הדיגיטליים, שכן במצב בו מוצרים ומכשירים פיננסים מתייקרים, לציבור קיים פחות כסף נזיל, וזה יאלץ לממש את נכסיו הדיגיטלים על מנת לשמר את רמת החיים שלו כפי שהייתה בעבר.
במהלך השבועות האחרונים, רוב המטבעות הדיגיטלים התקשו לפרוץ את הרף סביבו נסחרו לאחר הירידות החדות בערכי המטבעות בחודש ינואר, ובכך התנהגו מעט כמו מניות הצמיחה הנחשבות למסוכנות יותר. עיקר חשש המשקיעים בהיבט זה נבע כתוצאה כאמור ממדיניות הפד להידוק המדיניות המוניטרית ולהעלאת הריבית.
במהלך הירידות בערכי המטבעות בחודש ינואר האחרון דווח כי רוסיה מתכננת להטיל איסור גורף על כרייה ושימוש במטבעות הדיגיטליים תחת הטענה כי אלו "מהווים סכנה ליציבות ולמשילות המוניטרית במדינה" (ולאחר שהמסחר במטבעות הקריפטוגרפים תחת אדמת המדינה הסתכם בכ-5 מיליארד דולר בשנת 2021). דיווחים אלו הובילו באותו יום לירידות של כ-10% בשוויי הביטקוין וכתוצאה מכך, לירידות בשוויים של מטבעות רבים נוספים.
גם אז ירידות אלו היו תמוהות, שכן במשך תקופה ארוכה גורמים מצד הממשל הסיני יצאו בקולות דומים. במהלך חודש ספטמבר של השנה הקודמת דיווח הבנק העממי של המדינה כי הסחר במטבעות אינו חוקי יותר, וזאת לאחר שכבר בחודש מאי של שנת 2021 הודיעה הממשלה המקומית כי היא דורשת מהכורים הסינים להפסיק את פעילותם, וזאת בעיקר בעקבות כמויות האנרגיה העצומות שכריות אלו לרוב דורשות. סין כמובן, נשארה אחד ממוקדי כריית הביטקוין הגדולים בעולם.
אחד מהגורמים לדבר היא חוסר היכולת המסתמן של המשטר הסיני לאכוף את ההנחיות האלו, דבר שצפוי להפוך את ההנחיות הרוסיות הדומות ללא רלוונטיות גם הן. המטבעות לעומת זו, המשיכו לצנוח, וזאת לאחר שנת 2021 שהייתה מצויינת עבורם. המטבעות נסחרו בשיא בסביבות חודש נובמבר של השנה החולפת, אז עמד הביטקוין על כ-68 אלף דולר ליחידה בעוד שהאתר'יום עמד על כ-4,800 דולר ליחידה.
עיקר התמיכה במטבעות הדיגיטליים בשנה זו נבעה מתמיכה של גופים טכנולוגים רבים כמו TESLA INC (סימול: TSLA), שהודיעה כי תקבל תשלומים באמצעות הביטקוין, או PAYPAL (סימול: PYPL) שהודיעה כי תאפשר העברת תשלומים באמצעות המטבעות הקריפטוגרפיים, ואף הרחיבה את האפשרות לכלל לקוחותיה האמריקאים.
- 9.ביטקיון שירד כבר לאפס המטבע הזה - בעעעע (ל"ת)אנונימי 05/02/2022 21:57הגב לתגובה זו
- 8.אצלנו השוק מת הרגו אותו יירד (ל"ת)איציק 05/02/2022 13:11הגב לתגובה זו
- 7.אצלנו לעולם לא נעבור 2050-2100 (ל"ת)רובי לוי 05/02/2022 13:11הגב לתגובה זו
- 6.רק של האמריקאים ב.אוף אמריקה בשיא (ל"ת)איתן 05/02/2022 13:09הגב לתגובה זו
- 5.לא לגעת בבנקים שלנו צוחקים עלכם (ל"ת)איתן 05/02/2022 13:09הגב לתגובה זו
- 4.Mr.D 05/02/2022 09:26הגב לתגובה זוזה רק עניין של זמן, סבלנות זה שם המשחק. Mana בתחום ה-NFT
- 3.בזילי 05/02/2022 00:18הגב לתגובה זוביטקוין ישבור שיאים השנה,,,העולם פתוח ,,,והחכמים ינצחו ,,,אל תשכחו,,,
- 2.מלכודת לפתאים (ל"ת)עליה לצורך ירידה 04/02/2022 23:30הגב לתגובה זו
- 1.מישהו 04/02/2022 22:16הגב לתגובה זומעניין מה יקרה אם במקום לבצע עסקאות בקריפטו אנשים ירצו למכור לכסף ( לא USTD ולא דומיו ) ????? זו שאלה מעניינת לקוראים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
