מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

הכנסות המדינה ממסים בשנת 2020 בצל משבר הקורונה: 311 מיליארד שקל

סך גביית המסים: כ-311 מיליארד שקל. עיקר הפגיעה בהכנסות נצפתה במחצית הראשונה של השנה בשל הקורונה
לימור זילבר | (2)
נושאים בכתבה רשות המסים

רשות המיסים מפרסמת היום סקירה מיוחדת העוסקת בהכנסות המדינה ממסים בשנת 2020, בצל משבר הקורונה. הסקירה משקפת את השפעת המצב המיוחד על הכנסות המדינה ממסים בשנה החולפת ומנתחת את השלכות המשבר על גביית המסים השונים, שהסתכמה כ-311 מיליארד שקל (התחזית המקורית היתה 330.2 מיליארד שקל), עיקר הפגיעה בהכנסות ממסים הייתה ברבעון השני, בו נרשמה ירידה של 15% בהכנסות ממסים ישירים ועקיפים. כמו כן, הצריכה בחו"ל הוחלפה בצריכה גבוהה מהרגיל ע"י ישראלים בארץ.

 

ינואר-פברואר 2020 התאפיינו בגידול מרשים בהכנסות והחל ממרץ השתנתה מגמה זו וההכנסות צנחו לעומת 2019, מגמת הירידה התמתנה ביוני-יולי ומאוגוסט ועד סוף שנת 2020 ההכנסות עלו.

עיקר הפגיעה בהכנסות נצפתה במחצית הראשונה של השנה, 17.4 מיליארד שקל. 3.1 מיליארד שקל הנוספים נבעו מפגיעה ברבעון השלישי וקוזזו חלקית ברבעון האחרון כתוצאה מהקדמת יבוא כלי רכב ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק ועדכון מס הקניה על רכב היברידי.

בהשוואה לתחזית המעודכנת שפורסמה בחודש נובמבר 2020, הגביה בפועל נמצאת בעודף של 3.2 מיליארד שקל שנובע, בין השאר, מתפיסת ההפעלה של רשות המסים שהתאימה את פעילותה למציאות המשתנה. בעניין זה, ראוי לציין כי במהלך השנה, ובהתאם למצב בכל תקופה, אפשרה רשות המסים דחיית תשלומים ופריסה באופן ממוקד לעסקים חלשים ולעסקים שנפגעו. גישה זו מאזנת בין הצורך במתן הקלות לעסקים שנפגעו לבין הצורך בשמירה על הכנסות המדינה והיא שאפשרה את גביית המסים כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני ההכנסות.

תחזית הגביה המקורית לשנת 2020 הסתכמה ב-330.2 מיליארד שקל. בעקבות משבר הקורונה שפקד את המשק החל מחודש מרץ, במשך השנה עודכנה התחזית מספר פעמים. התחזית האחרונה המעודכנת לחודש נובמבר הגיעה ל-307.7 מיליארד שקל.

בפועל הסתכמה הגביה ב-310.9 מיליארד שקל, 19.3 מיליארד שקל מתחת לתחזית המקורית, מתוכם כ‑ 9.6 מיליארד שקל בהכנסות ממסים ישירים, 9.2 מיליארד שקל ממסים עקיפים ו- 0.5 מיליארד שקל באגרות.

מספרם של משלמי מס הכנסה ירד באפריל ב-27.1%, ומספרם של משלמי מע"מ ירד באפריל ב-37.4%. אפשר לראות כי הירידה בכמות המשלמים נמוכה משמעותית באופן עקבי בחודשים שרק העסקים הגדולים משלמים. בניכויים בתשלומים של העסקים הגדולים  רואים התאוששות כבר בחודש יוני.  

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2020 ירד יבוא כלי רכב לנוסעים ב-17.4%, ושיווק הבנזין למשק ירד בכ-13%, וההכנסות מבלו דלק ירדו ב-12% כתוצאה מהסגרים, צמצום הפעילות והאפשרות לעבוד מהבית. חלק מהירידה ביבוא כלי רכב מוסבר ע"י הקדמת יבוא כלי רכב היברידיים בדצמבר 2019.

עלייה של 15.4% נרשמה ביבוא סיגריות, חלק מהעלייה נובע מתחליף לרכישות בחו"ל ובדיוטי פרי.

סך ערך היבוא לישראל רשם ירידה של 7.8% בשל המשבר, בעיקר בגלל הירידה ביבוא מוצרי דלק, כלי רכב וחלקיהם ומנגד עלייה ביבוא אישי, בתרופות ומוצרים פרמצבטיים.   

בהכנסות ממסים ישירים נצפה גידול לאורך ארבעת החודשים, ונראה כי לאחר התגובה הקשה בתחילת המשבר במצב של אי ודאות גבוהה, הסתגל המשק למציאות החדשה. ככל הנראה גם בזכות הסיוע מהמדינה בצד צעדים והתאמות שביצעה רשות המסים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 09/03/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מה מצב ההכנסות ב 2021 ולא הגירעון הזה אמור להגיע- כדי שהישראלים יקוצו משנתם?
  • 1.
    יופי טופי 09/03/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    וזה אומר שהשנה ימשיכו לרדת. החנויות ברובם ריקות או שלא נפתחו בכלל . החנות היחידה שאני רואה שמשגשגת זה מקס סטוק וגם זה לא בא לידי ביטוי במניה. אנשים קונים בזול מה שצריך במחירים שפויים וזה אומר שלמדינה יחסר כסף והיא תקצץ או תגדיל מיסים פה וגם ככה לאנשים אין מספיק .סוף סוף הליכוד השיג מה שרצה אזרחים עניים ומשועבדים למשכנתא שעובדים מבוקר עד ערב ולא שמים לב לכלום נראה מי שיהיה רעב יצא להפגין חחח. התחלת הסוף של הפרזיטים
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.