שטייניץ על תמלוגי הגז: "המשאבים שייכים למדינה, סוגיית הרטרואטקיביות היא עלבון לאינטיליגנציה"
סוגיית תמלוגי הגז מהווה את סלע המחלוקת המשמעותי ביותר בויכוח הכי פופולרי לאחרונה: למי שייכים משאבי הטבע בישראל? לטייקונים אשר השקיעו כספם באיתור המקורות או שמא למדינה עצמה. בקרוב ניווכח להחלטותיה של וועדת ששינסקי אשר מגבשת בימים אלו את המסקנות הסופיות הנוגעות לסוגיית תמלוגי הגז.
אם תשאלו את שר האוצר, יובל שטייניץ, באשר לדעתו, הרי שתקבלו תשובה נחרצת: משאבי הטבע בישראל הינם בגדר רכושה של המדינה ואזרחי ישראל חייבים להנות מהם. "אי אפשר לשלול מאזרחי ישראל את מה שניתן בדמוקרטיות אחרות כגון ארה"ב ובריטניה", כך אמר היום שטייניץ בראיון לערוץ 2.
מנגד אמרה המראיינת כי איש העסקים יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, לא יאהב את תשובתו של שטייניץ. השר בחר להגיב ואמר כי מי שהשקיע ומצא בתחילת הדרך, רשאי לקצור את הפירות. "ליצחק תשובה יש זכות ראשונים. הוא צריך להרוויח יותר מאחרים", אמר שטיינץ.
שטייניץ נשמע סמוך ובטוח כי "אזרחי ישראל יהנו מתמלוגי הגז". כנשאל מה להערכתו יהיה חלקה של המדינה מהכנסות עסקי הגז, ענה שטייניץ כי אינו יודע להעריך אך הדגיש כי "החוק משנת 1952 דורש תיקון".
הטיעון המרכזי של חברות חיפושי הגז נוגע לעניין הרטרואקטיביות. אלו טוענים כי המס על אוצרות הטבע אינו יכול לחול על החברות שכבר השקיעו במציאת מקורות גז, שכן הדבר הינו בגדר שינוי תנאי עסקה לאחר שנחתמה.
על כך אמר היום שטייניץ כי "כל סוגיית הרטרואקטיביות הינה עלבון לאינטליגנציה". הוא הוסיף כי "מדובר על הכנסה עתידית. אין הבחנה בין מי שכבר גילה לבין מי שלא". זאת ועוד "עקרונית ענף חיפושי הגז אינו שונה מענף המזון או מכל ענף אחר. גם כשעושים רפורמות בארנונה, הדבר חל על כולם."
אין בועת נדל"ן - יש מצוקת דיור
בעניין מחירי הדירות, אמר שטייניץ כי "המהלך האחרון של בנק ישראל היה נכון, הוא בא לטפל בבעיית הנדל"ן באופן ישיר. מבחינתנו, אנחנו שוקלים בימים אלו מספר צעדים לטיפול בבעיית מחירי הדירות ובין הדברים שאנחנו שוקלים הינה האפשרות לייקר את המס על דירות להשקעה."
בתוך כך, שטיינית חזר והדגיש כי עניין הגדלת היצע הדירות הוא העניין העיקרי. "כבר עכשיו אפשר לראות גידול בכמות הדירות שנבנות ואנחנו נותנים תמריצים לפינוי פינוי, תמ"א-38 ופרויקטים גדולים באזורים שונים בארץ. אנחנו גם שוקלים צעדים שיעודדו את הקבלנים לבנות ולא לשבת על הקרקע."
בתשובה לשאלה - האם יש בועת נדל"ן בישראל, אמר שטייניץ כי "אין בועה, יש מצוקת דיור אמיתית".
המגזר החרדי יוצא לעבוד?
בסיום הראיון נשאל שטייניץ באשר לחוק האברכים ולסוגיית שילובו של המגזר החרדי בשוק העבודה. שר האוצר טען כי הוא פועל בנושא, אך סיפק תשובה שמשתמעת לשתי פנים - המגזר החרדי ומנגד אלו שקוראים לקיצוץ התקציב לחרדים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
