שטייניץ על תמלוגי הגז: "המשאבים שייכים למדינה, סוגיית הרטרואטקיביות היא עלבון לאינטיליגנציה"

שר האוצר יוצא כנגד טייקוני הגז. על יצחק תשובה: "יש לו זכות ראשונים; הוא צריך להרוויח יותר מאחרים". עוד דיבר שטייניץ על הספקולציות סביב בועת הנדל"ן ועל שילוב החרדים בשוק העבודה
לירוי פרי |

סוגיית תמלוגי הגז מהווה את סלע המחלוקת המשמעותי ביותר בויכוח הכי פופולרי לאחרונה: למי שייכים משאבי הטבע בישראל? לטייקונים אשר השקיעו כספם באיתור המקורות או שמא למדינה עצמה. בקרוב ניווכח להחלטותיה של וועדת ששינסקי אשר מגבשת בימים אלו את המסקנות הסופיות הנוגעות לסוגיית תמלוגי הגז.

אם תשאלו את שר האוצר, יובל שטייניץ, באשר לדעתו, הרי שתקבלו תשובה נחרצת: משאבי הטבע בישראל הינם בגדר רכושה של המדינה ואזרחי ישראל חייבים להנות מהם. "אי אפשר לשלול מאזרחי ישראל את מה שניתן בדמוקרטיות אחרות כגון ארה"ב ובריטניה", כך אמר היום שטייניץ בראיון לערוץ 2.

מנגד אמרה המראיינת כי איש העסקים יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, לא יאהב את תשובתו של שטייניץ. השר בחר להגיב ואמר כי מי שהשקיע ומצא בתחילת הדרך, רשאי לקצור את הפירות. "ליצחק תשובה יש זכות ראשונים. הוא צריך להרוויח יותר מאחרים", אמר שטיינץ.

שטייניץ נשמע סמוך ובטוח כי "אזרחי ישראל יהנו מתמלוגי הגז". כנשאל מה להערכתו יהיה חלקה של המדינה מהכנסות עסקי הגז, ענה שטייניץ כי אינו יודע להעריך אך הדגיש כי "החוק משנת 1952 דורש תיקון".

הטיעון המרכזי של חברות חיפושי הגז נוגע לעניין הרטרואקטיביות. אלו טוענים כי המס על אוצרות הטבע אינו יכול לחול על החברות שכבר השקיעו במציאת מקורות גז, שכן הדבר הינו בגדר שינוי תנאי עסקה לאחר שנחתמה.

על כך אמר היום שטייניץ כי "כל סוגיית הרטרואקטיביות הינה עלבון לאינטליגנציה". הוא הוסיף כי "מדובר על הכנסה עתידית. אין הבחנה בין מי שכבר גילה לבין מי שלא". זאת ועוד "עקרונית ענף חיפושי הגז אינו שונה מענף המזון או מכל ענף אחר. גם כשעושים רפורמות בארנונה, הדבר חל על כולם."

אין בועת נדל"ן - יש מצוקת דיור

בעניין מחירי הדירות, אמר שטייניץ כי "המהלך האחרון של בנק ישראל היה נכון, הוא בא לטפל בבעיית הנדל"ן באופן ישיר. מבחינתנו, אנחנו שוקלים בימים אלו מספר צעדים לטיפול בבעיית מחירי הדירות ובין הדברים שאנחנו שוקלים הינה האפשרות לייקר את המס על דירות להשקעה."

בתוך כך, שטיינית חזר והדגיש כי עניין הגדלת היצע הדירות הוא העניין העיקרי. "כבר עכשיו אפשר לראות גידול בכמות הדירות שנבנות ואנחנו נותנים תמריצים לפינוי פינוי, תמ"א-38 ופרויקטים גדולים באזורים שונים בארץ. אנחנו גם שוקלים צעדים שיעודדו את הקבלנים לבנות ולא לשבת על הקרקע."

בתשובה לשאלה - האם יש בועת נדל"ן בישראל, אמר שטייניץ כי "אין בועה, יש מצוקת דיור אמיתית".

המגזר החרדי יוצא לעבוד?

בסיום הראיון נשאל שטייניץ באשר לחוק האברכים ולסוגיית שילובו של המגזר החרדי בשוק העבודה. שר האוצר טען כי הוא פועל בנושא, אך סיפק תשובה שמשתמעת לשתי פנים - המגזר החרדי ומנגד אלו שקוראים לקיצוץ התקציב לחרדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.