המכונית, ההפגנה וג'וני דפ
כותרות
ידיעות ראשית - הרובה של רון ארד תמורת 52 מחבלים (רונן ברגמן). אם כך, כל תג מחיר שיתייחס לגלעד שליט, מכף רגל ועד ראש, לא ייחשב יקר מדי, לא?
(הידיעה היא הפניה ל-7 ימים של מחר)
התאונה
למרות שהתאונה התרחשה אתמול בבוקר, כפולת 2-3 בידיעות מוקדשת לה, יחד עם תמונת ענק של שני הנערים שהופיעה אתמול במהדורות החדשות. אני יכולה לשער שזו לא הייתה הנסיעה הראשונה של השניים ללא רשיון, ושזה היה הרגל בחייהם. לא יודעת מאיזה גיל הם עושים את זה.
בהארץ, ע' 6.
במעריב היא תופסת את כל השער וכפולת 2-3.
בישר"ה במרכז השער וכפולת 2-3.
הכותרות בנאליות, צעקניות, כמו המוות הכפול המקומם הזה.
הצעתי מאתמול להורים: מפתחות מתחת לכריות. שלכם.
קרב אום אל פאחם
האם צריך לתת לאיתמר בן-גביר לכתוב את
האם הוא מסביר בכלל מה עשו באום אל פאחם, ובשביל מה הגיעו לשם?
האם 1,500 שוטרים צריכים לאבטח 50 סהרורים, כל זה בשביל 40 דקות "הפגנה" (המספרים מידיעות)?
אי אפשר להם לציין את היארצייט ל
בשביל זה לנסוע לאום אל פאחם?
בהארץ היא בשער, והתצלום הוא של מסתערב ששולף נשק מול מפגינים ערבים.
פה היו רק 35 מפגינים ו-1,300 שוטרים.
בין הפצועים מירי רימוני גז והלם של המשטרה: ח"כ עפו אגבאריה, ח"כ חנין זועבי.
עלות האבטחה, ע"פ הארץ, כארבעה מיליון שקלים.
בידיעות מופיע סיפור ההפגנה באיפוק בע' 12.
לפי העיתון היו חמישה שוטרים פצועים קל פלוס הח"כים.
במעריב במתכונת עוד יותר מצומצמת בע' 8.
על פי מעריב הח"כים "טענו" שנפצעו.
בישר"ה הפניה קטנה בשער ("4 שוטרים נפצעו"), וסיקור נרחב בע' 4-5.
על פי העיתון היו בהפגנה 30 מפגינים, להלן "קומץ", וכאלף שוטרים אבטחו אותה.
כמה עולה המכונית של נתניהו?
ידיעות, כות' מש':
"תכירו את המכונית החדשה של נתניהו * בעצם שלוש מכוניות - כל אחת בעלות של מיליון דולר"
הארץ, כות:
"המשורינות החדשות של נתניהו ופרס: אאודי A8 בשלושה מיליון שקלים כל אחת"
דולר זה לא 3.6 בערך?
בכלכליסט אין לה
בשער
24 של ידיעות מתחדש
כות' נוספת ליד הלוגו אומרת "כוננות סופ"ש", והסבר בשער הוא שבחמישי החדש של 24 תקבלו הצעות לבילויים בסו"ש, יענו זריקת דחף לעוד עשרות יחצנים לדחוף את מרכולתם, זו שלא קיבלה מקום במוספים של מחר, היום.
זה הולך ככה: ראיון עם גיבורת סרט, והסברים איפה אפשר לצפות בסרט החדש.
ראיון עם החלוץ הדרוזי של הפועל ק"ש, ויאם עמאשה, ותיאור המשחק בו ישתתף בשבת.
ראיון עם אבי סינגולדה והסבר איפה אפשר לראות אותו.
תמיהות בכותרות
הכותרת הזו, בידיעות אחורי מפתיעה במיוחד:
היא מדברת על בואו של ג'וני דפ לישראל:
"ג'וני בא לשדה הקרב"
ראשית, היא מתייחסת ל
והסיבה השנייה שבשלה אני מציינת את הכותרת היא שמי שנתן אותה חושב שישראל היא, ובכן, שדה קרב. אמירה חתרנית.
יכולהיות שאני מקשקשת בקומקום המצטווח כעת, ושמי שנתן את הכותרת עשה זאת בלי לחשוב על אף אחד משני האספקטים האלו.
זה מה שיפה בפרשנות. המנותח כלל לא צריך לאשר שהתכוון.
הקטע העוד יותר יפה הוא שהידיעה בכלל מתייחסת לבואה של אשתו, ונסה פאראדי לישראל. נוכחותו של דפ כלל לא מובטחת, כך בידיעה.
אולי הוא בכלל יתייעץ עם מייק לי ויחליט שלא.
בידיעונת בהארץ על בואה של פאראדי כלל לא מוזכר בואו האופציונלי של דפ.
קצה האצבעות
פמלה אנדרסון מתראיינת ל-7 לילות.
נפתרה התעלומה: כתב כלכליסט שבילה שבוע בקניון עזריאלי (שזה כמו לילה באיקאה, למשל, כתבה שהייתה, אבל בגדול יותר), הוא יוני רז פורטוגלי. ובתמונה בשער המוסף הוא נראה סובל מאוד. כשקראתי את ההפניה אתמול חשבתי שהוא בילה שם גם את הלילות. זהו שלא. הגיע כל בוקר מחדש.
מדפדוף: עולם אי-השפע, תרבות הצריכה, H&M וזה.
שמרית אור בשער סופשבוע על 50 שנות יצירה ועל הסרטן.
הקרדיט של עורך העיר השתנה. מהיום, עומר שוברט. כמו שהסברתי בשבוע שעבר, עדיין יוצאים שני עיתונים נפרדים, העכבר והעיר, מאחר שהעכבריר החדש עוד לא מוכן.
(שלוש כתבות/מדורים של איתמר הנדלמן סמית??)
Paul Is Dead
אוי אלוהים, מתברר שזה קרה כבר לפני שלושה חודשים!
(הארץ, שער).
מח' מנויים
בקרים בהם אני קמה מוקדם מתאימים לתחרות המי הגיע ראשון.
ב-4:20 כבר חיכו ידיעות וכלכליסט.
הארץ (וישר"ה) הגיעו כמה דקות לפני שש ומעריב כמה דקות אחרי.
לפני פיזור
היום שרב ומחר גשם. אישיות דו קוטבית יש למזג.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.