מה, זה בגלל שהבן שלי ****?

נכים, אברכים ומורים: הנושאים החברתיים על סדר היום * מה קרה במלון באילת * סקר השכר הגדול בממון (ויש קישור!) * ואיך מבדילים בין גולשים לגולשות?
דבורית שרגל |

הכותרות

שער חברתי יש לידיעות היום: מהפך בהוראה, עלייה משמעותית ברמת הפונים למקצוע (אגב, חזרתם של הגברים למקצוע נחשבת לחלק מהעלייה המשמעותית, כן? כניסת המורים עשויה אולי לגרום לכך שהשכר יעלה כי כידוע, כניסת נשים למגזרים אלו ואחרים מורידה את רמת השכר). וכך מוקדשות כפולות 2-3 למורים, ו-4-5 לקצבאות הנכות.

והנכים החוזרים לכביש - זו הראשית של מעריב.

ולצדם, כתבה על אביו של יעקב גלעד שנפגע בתאונה. הנהגת לא תעמוד לדין, מאחר שמצבה הנפשי מעורער. אוקיי, אבל אם מצבה הנפשי מעורער למה היא נוהגת? הרי היא מסוכנת לציבור?

הארץ מקדיש את השער לאברכים.

למה מצפה משפחה בת 15 ילדים, כשאם המשפחה מסרבת שהאב ייצא לעבודה, ומעדיפה שיהיה תלמיד חכם, והיא כשלעצמה גם לא יוצאת לעבודה מטבע הדברים?

מה הציפייה? שהקדוש ברוך הוא יעזור? אם כך, בסדר, זכותם.

אם הציפייה היא שהמדינה תתמוך באופן בו החליטו לנהל את חייהם, הרי שזו חוצפה.

יצחק הרצוג ממליץ לחרדים להתנהל כמו יהודי ברוקלין:

"ברוקלין זו הקהילה היהודית הגדולה ביותר בקרב יהדות ארה"ב, שם מקיימים חיי עבודה, חיי יצירה, חיי תמיכה בקהילה וחיי לימודים. אני מכבד את אורח החיים של הציבור החרדי, ובוודאי אין לי כוונה להתערב בו, אבל אני חושב כמי שאמון על המאבק בעוני שכולם מנהלים את המלחמה הקודמת ואנחנו צריכים לנהל את המלחמה הבאה - השתלבות חרדים בתעסוקה".

למארקר יש כותרת פרובוקטיבית: 11 אלף אברכים וסטודנטית חילונית אחת.

אחרי מחקר מעמיק נמצאה סטודנטית בת 31, בהריון עם ילדה השלישי, חסרת דירה או מכונית.

זה לא שיש נתונים כאלו על סטודנטים, אבל כך או כך, גם אם יש עוד 20 כמוה, זה לא משנה את תמונת המצב העגומה.

מעשה שקרה במלון באילת

סיפור מדהים מופיע בשער ידיעות, ובע' 18 שלו: עדנה רוזובסקי (הביא לדפוס דני אדינו אבבה) מספרת על בנם, שלא הורשה להיכנס למלון יוקרתי באילת. והנה הסיפור בפייסבוק.

תגבור - כתבה שהתפרסמה בגלובס על בן זוגה של הכותבת, עו"ד אייל רוזובסקי.

מי נגד מי

ישראל היום נוקט צד בקרב אשכנזי והמסמך. אתמול היה זה שמואל זכאי (בלי להזכיר את נסיבות פרישתו מצה"ל), והיום - דן מרגלית תומך באיילה חסון, ויוצא נגד דו"צ.

ובעוד הוא תומך בחסון יורק עליו מורן שריר אש וגופרית.

זו לא הפעם הראשונה שהוא כותב זאת.

רק לפני חודש קרא להוציא אותו לגמלאות (ברור, נו, יש פה מי שמחליט על דברים כאלו, מבקרי טלוויזיה).

(תוך כדי שהוא נטפל להריונה המתוקשר של עו"ד סיגל פעיל).

והיום - שוב. כל כך מהר נגמרו לו החומרים, שצריך ללעוס אותם בכזו תדירות?

בידוק עובדות

ישראל היום עמ' 32: דיווח על משחק בין הפועל ת"א למכבי פ"ת. ראש עיריית ב"ש רובי(ק) דנילוביץ' מוצא את עצמו משודרג לעמדת שוער מכבי פ"ת, ששמו רובי לבקוביץ'.

הטוקבקיסטים

נענע10 לא מאפשר יותר להגיב באנונימיות: הכל דרך פרופיל פייסבוק.

כך גם מתנהלת הטוקבקייה של mako

בקרוב בולווט?

יש לציין שהראשון שדרש כרטיס מהמגיבים היה TheMarker café

לחם עבודה

תוס': 13:10 - עמית בן-ארויה עוזב את המארקר אחרי חמשנים, ועובר לככב כעו"ד במשרד של עו"ד אלי זהר.

שרון שפורר עוברת מהמארקר להארץ, ומסיבה לרגל המהפך נערכה בפלורנטין בחמישי האחרון.

ממון מפרסם את סקר השכר הגדול של אול ג'ובס. השבוע: היי טק.

מעניין אם מתישהו יגיע תור התקשורת.

אולי תעלו לפייסבוק?.

עדכון: הנה הטבלאות בפייסבוק.

ירון טן-ברינק הצטרף לקבוצת ADD כיוצר ומפתח.

גולן פרידנפלד יהיה סגן עורכת כלכליסט.

גואל פינטו, לשעבר כתב הקולנוע של הארץ, מגיש בטלסינמה, אזרח האח הגדול ודוקומנטריסט בהתהוות יהיה מבקר הקולנוע של גלובס במקום ענת טוריסקי, שעברה לערוך בכלכליסט.

שמרי טוריס, עורך מדור הרכילות של נרג' עזב.

הודעה לעיתונות

שירות גלובס מעלה הודעה לעיתונות מטעם סלונה.

כתוב בה שקארין ארד פתחה בלוג בסופשבוע.

לא, הבלוג שלה עלה לפני עשרה ימים.

וגם - מאז עלייתו לאוויר של saloona לפני כחצי שנה ביקרו באתר יותר מחצי מיליון מבקרים, רובם נשים;

מנין לכם שרובם נשים? היה מפקד?

וגם:

1,500 בלוגים נפתחו? איפה הם? מה קרה איתם, כמה נזנחו? כמה פוסטים נפתחו בכל אחד מהם?

בלוגלנד

תיקון עולם בתמונות מביכות של חיילים בעופרת יצוקה.

לאן נעלמה

הכתבה מגלובס על שמעריב יצטרך לשלם ארנונה לעסקים ולא לתעשייה?

14:37 - אופס, חזרה לחיים.

בעיתון המודפס היא לגמרי מופיעה.

פורש בשיא

כבוד לדורון צברי שמיצה.

צרות בכותרות

"חיות בסרט" (מעריב עסקים, ראשון, על מצלמות חדשות).

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.