פישר נגד ה-IMF: "אין לנו עדיין תאוריה טובה למה למדינות אסור להתערב"

במהלך הרצאה בוושינגטון מתח נגיד בנק ישראל ביקורת על גישתם של הממשל בארה"ב וקרן המטבע העולמית. "אין לנו עדיין תאוריה טובה מספיק שמסבירה למה למדינות אסור להתערב"
ליאור נחום |

המתח הכלכלי בקרב מדינות העולם עלה מדרגה בתקופה האחרונה, בעוד הממשל בארצות הברית וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מותחים ביקורת על מדינות העולם השלישי בכך שהן לא מאפשרות למטבע להתנהג על פי כוחות השוק.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שכיהן במשך שבע שנים כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, יוצא כנגד הגישה של הממשל ומצדד בפעולות שמבצעות המדינות המתפתחות. בהרצאה במכון לכלכלה 'פטרסון' בוושינגטון הגיב פישר לדבריו של מזכיר מחלקת האוצר בממשל אובמה, טימוטי גייטנר, שאמר כי מדיניות המטבע של כלכלות העולם יוצרת "דינמיקה הרסנית".

"ההתערבות המאסיבית של מדינות בשוק המט"ח משקפת את מה שהממשלות והבנקים המרכזיים עושים על מנת להגן על הכלכלות שלהם", אמר פישר שרכש בשבוע החולף דולרים באגרסיביות על מנת למנוע את היחלשות הדולר. "אין לנו עדיין תאוריה טובה למה למדינות אסור להתערב".

שרי אוצר ראשי בנקים מרכזיים התאספו בוושינגטון בסוף השבוע לצורך פסגת ה-G-7 שבמרכזה עומדת "מלחמת המטבעות", עליה הכריז שר האוצר של ברזיל. המתח גבוה עד כדי כך, שחלק מקובעי המדיניות מסרבים לדון בנושאים הקשורים לשוק המט"ח.

שר האוצר של יפן, יושיהיקו נודה, אמר במהלך ועידת שבע המדינות המתועשות כי המנהיגים מבינים את הפעולות שביצעה המדינה בשוק המט"ח להחלשת הין וכי ישנה הסכמה על כך שתנועות מט"ח מוגזמות אינן רצויות. "פשוט הסברתי להם על התהליך", אמר נודה. "עדיין, אני מניח שזה מובן שאין כל שינוי מהותי בתפיסת העולם הפיננסית של יפן".

טרם פסגת ה-G-7, כינס פישר מסיבת עיתונאים במהלכה דן במצב הכלכלי במשק הישראלי ובעולם. "התחלנו להתערב בשוק המט"ח במהלך 2008 וכיום רוב המדינות מתערבות", אמר פישר. "שווייץ התערבה, יפן התערבה, מדינות רבות באסיה התערבו בנוסף למדינות באמריקה הלטינית. ההתערבות נעשית בגלל מאזן הסחר בין סין לארה"ב".

דינמיקה הרסנית בשווקים

בדבריו, נגיד בנק ישראל מגיב על הביקורת הקשה שמתח גייטנר על סין לאחרונה בעקבות המגבלות שמטילה המדינה על שוק המט"ח: "יותר ויותר מדינות עומדות בפני לחץ הולך ומתגבר בכך שהן לא מאפשרות לכוחות השוק לגרום לעלייה בערך המטבעות, אמר גייטנר שכיהן במשך שש שנים בתור יו"ר ה'פד' בניו יורק במהלך נאום בוושינגטון. "מחזור המטבעות הוא דו-צדדי מטבעו. וקל הרבה יותר לפתור את הבעיות על ידי שיתוף פעולה מלא בין המדינות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים
מאקרו

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט

הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט



רן קידר |
נושאים בכתבה גירעון תקציב

נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה. 

הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.

זינוק בהכנסות ממסים

הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.

רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים. 

הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.