טאלב: אם נפגעי המשבר לא יתבעו את ועדת פרס נובל לכלכלה, אעשה זאת בעצמי

מחבר 'הברבור השחור' מאמין כי מודלים שפיתחו מספר זוכי פרסי נובל גרמו להתפתחות המשבר הכלכלי הגלובלי. "אנשים שזוכים בנובל צריכים להיות מחוייבים בדין וחשבון".
ליאור נחום |

משקיעים שהפסידו כספים ונכסים בעקבות המשבר הכלכלי צריכים לתבוע את הבנק המרכזי בשבדיה על שהעניק פרס נובל לכלכלנים שהתיאוריות שלהם הובילו לקריסה הפיננסית. כך אמר אמש (ו') נאסים ניקולס טאלב, מחבר הספר 'הברבור השחור'.

"אנשים שזוכים בנובל צריכים להיות מחוייבים בדין וחשבון", טאלב אמר במהלך ראיון לבלומברג בלונדון. "אזרחים צריכים לתבוע אם הם הפסידו את מקומות העבודה שלהם או את העסקים שלהם כתוצאה מהתמוטטות המערכת הפיננסית. אם אף אחד לא יתבע אותם, אני אעשה זאת".

הבנק המרכזי בשבדיה יעניק ביום שני הקרוב פרס נובל לכלכלה. ההחלטה על הענקת הפרס נתונה בידיה של האקדמיה השבדית המלכותית למדעים. טאלב ציין כי מודלים של לקיחת סיכון עליהם ניתנו פרסי נובל לא עמדו במבחן התוצאה ובכך גרמו למשלמי המיסים לשאת בעלויות ההפסד. כדוגמא לדבריו, נקב בשמות של הארי מרקוביץ', מרטון מילר וויליאם שארפ שזכו בשנת 1990 בפרס על פיתוח מודל לתימחור נכסי הון (CAPM).

"אנשים משתמשים בתיאוריה של שארפ ובכך לא מעריכים נכון את הסיכונים שהם לוקחים בעקבות חשיפת יתר למניות", אמר טאלב. "אני לא מאשים אותם על כך שהציגו את הרעיון, אך אני מאשים את הגורמים שמחליטים על קבלת הפרס בכך שנתנו להם לגיטימציה. אף אחד לא היה לוקח את מרקוביץ' ברצינות ללא החותמת של פרס הנובל".

בתגובה לדבריו של טאלב, אמר ויליאם שארפ, שמכהן כפרופסור באוניברסיטת סטאנפורד: "אנשים השתמשו בתיאוריה ועירבו מספרים של תחזיות עתידיות באלגברה. אני לא מתכוון לקחת את האשמה על המספרים שהם שיבצו במודלים". המדד שפיתח שארפ ונקרא על שמו, מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם; רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים


החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר השיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא פתרה. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. 

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)