טאלב: אם נפגעי המשבר לא יתבעו את ועדת פרס נובל לכלכלה, אעשה זאת בעצמי
משקיעים שהפסידו כספים ונכסים בעקבות המשבר הכלכלי צריכים לתבוע את הבנק המרכזי בשבדיה על שהעניק פרס נובל לכלכלנים שהתיאוריות שלהם הובילו לקריסה הפיננסית. כך אמר אמש (ו') נאסים ניקולס טאלב, מחבר הספר 'הברבור השחור'.
"אנשים שזוכים בנובל צריכים להיות מחוייבים בדין וחשבון", טאלב אמר במהלך ראיון לבלומברג בלונדון. "אזרחים צריכים לתבוע אם הם הפסידו את מקומות העבודה שלהם או את העסקים שלהם כתוצאה מהתמוטטות המערכת הפיננסית. אם אף אחד לא יתבע אותם, אני אעשה זאת".
הבנק המרכזי בשבדיה יעניק ביום שני הקרוב פרס נובל לכלכלה. ההחלטה על הענקת הפרס נתונה בידיה של האקדמיה השבדית המלכותית למדעים. טאלב ציין כי מודלים של לקיחת סיכון עליהם ניתנו פרסי נובל לא עמדו במבחן התוצאה ובכך גרמו למשלמי המיסים לשאת בעלויות ההפסד. כדוגמא לדבריו, נקב בשמות של הארי מרקוביץ', מרטון מילר וויליאם שארפ שזכו בשנת 1990 בפרס על פיתוח מודל לתימחור נכסי הון (CAPM).
"אנשים משתמשים בתיאוריה של שארפ ובכך לא מעריכים נכון את הסיכונים שהם לוקחים בעקבות חשיפת יתר למניות", אמר טאלב. "אני לא מאשים אותם על כך שהציגו את הרעיון, אך אני מאשים את הגורמים שמחליטים על קבלת הפרס בכך שנתנו להם לגיטימציה. אף אחד לא היה לוקח את מרקוביץ' ברצינות ללא החותמת של פרס הנובל".
בתגובה לדבריו של טאלב, אמר ויליאם שארפ, שמכהן כפרופסור באוניברסיטת סטאנפורד: "אנשים השתמשו בתיאוריה ועירבו מספרים של תחזיות עתידיות באלגברה. אני לא מתכוון לקחת את האשמה על המספרים שהם שיבצו במודלים". המדד שפיתח שארפ ונקרא על שמו, מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה.

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט
נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה.
הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.
זינוק בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.
רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים.
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.