רייטינג שבועי של סוף החגים: 'רשת' מובילה על 'קשת', 4 תוכניות ל'חדשות 2'
'רשת' הכניסה 4 תוכניות לעשירייה הפותחת של טבלת הרייטינג בקרב משקי בית באוכלוסיה היהודית, בשבוע האחרון של תקופת חגי תשרי, ובכך מובילה על מתחרתה לערוץ 2, 'קשת', עם 2 תוכניות. לחברת החדשות של ערוץ 2 יש גם כן 4 תוכניות בעשירייה הראשונה. יש לזכור כמובן, שערב חג סוכות וערב חג שמחת תורה, נפלו על ימי השידור של 'קשת', וזו הסיבה למספר התוכניות הנמוך של הזכיינית בעשירייה הפותחת.
ולמרות זאת, התוכנית המובילה בדירוג השבועי, היא 'עבודה ערבית' (קשת, ערוץ 2), בפרק על מבצע 'עופרת יצוקה' עם 20.2%. הסרט 'נחשון וקסמן - ספירה לאחור' (קשת, ערוץ 2), נמצא במקום השלישי עם 18.9%.
לקט של 'צחוק מהעבודה' (רשת, ערוץ 2) קיבל 16.4% ומקום חמישי, שידור חוזר של 'אחד נגד 100' (רשת, ערוץ 2) עם 16.1% ומקום שביעי, השעשועון 'מי שואל אותך' (רשת, ערוץ 2) נפגע אף הוא מחול המועד ומקבל רק 15.7% ומקום תשיעי, ואת העשירייה סוגרת 'אדרנלין' (רשת, ערוץ 2) עם 15%.
משחקה של הפועל תל אביב מול ליון במסגרת ליגת האלופות בערב שמחת תורה (ערוץ 5) קיבל על פי נתונים לא רשמיים 7.7%, שאינם כוללים את צופי ספורט 5HD, ומוערכים בכ-3-4% נוספים. בכל מקרה מדובר במשדר הנצפה ביותר בערב חג שמחת תורה.
עוד בטבלה: 'מה זה השטויות האלה' (קשת, ערוץ 2) ביום שישי קיבלה 10.5% ומקום 17 בטבלה, 'אורלי וגיא בע"מ' (ערוץ 10) עם 8.8% נאים התמקמה במקום ה-23, ואילו משחק הכדורגל בין מ.ס. אשדוד למכבי תל אביב (ערוץ 1) סוגר את טבלת 25 התוכניות הנצפות של השבוע, עם 8.6%.
בגזרת החדשות: 'חדשות שבת' (ערוץ 2) עם 18.9% ומקום שני, הממוצע השבועי של 'חדשות 2' עם 16.8%, 'חדשות חג' (ערוץ 2) של יום חמישי עם 16.4% ומקום שישי, והממוצע השבועי של 'חדשות 10' עם 9% ומקום 22.
בגזרת חדשות שישי: 'אולפן שישי' (ערוץ 2) עם 15.9% ומקום שמיני שבועי, 'יומן' (ערוץ 1) עם 6.3%, ו'השבוע עם מיקי רוזנטל' (ערוץ 10) עם 3.8% בלבד.
על האש: בערב שמחת תורה, ביום רביעי, הוביל השידור החוזר של 'גיל חובב - המנה של המדינה' (קשת, ערוץ 2) את הטבלה היומית הרשמית, עם 7% בלבד. חובב כבש את הטבלה גם עם 'ארוחת חג עם גיל חובב' (קשת, ערוץ 2), ששודרה ב-22:35, וקיבלה 4.4% שהספיקו לה למקום השישי בטבלה היומית.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.