יש חיים אחרי
7 ימים
המצוקה הקשה של חג-שבת והסגירות הצפופות הביאו את העיתונים למרוט את העמודים בהיסטריה ולהמציא הפקות ופרויקטים מהתחת.
מיטב ספורטאי המים של ישראל הופשטו עליונית, הולבשו בג'ינס ונזרקו לבריכה. האמת? מפתיע, ובאופן חיובי.
הפקת אופנה (אביב ברטלה) שגרמה לי להיעצר עליה.
כמה ממוזיקאי ישראל התבקשו להביא איזה מתכון מהסבתא, או מכל מקום אחר.
דילגתי.
דניאלה לונדון-דקל מספרת על סוכה שהייתה בונה עם החבר'ה בימיה התיכוניים.
איזה חיים מפוארים היו לתל אביבים.
אצלנו לא בנו כלום.
כתבה מתורגמת מניו יורק מגזין של מארק ג'ייקובסון, על הקמת
אספה פלד-אלימלך מראיינת את אורלי זילברשץ לכבוד ספר הדקדוק הפנימי שעלה אמש בבתי הקולנוע.
מאחר שזילברשץ חמודה ואותנטית, גם הראיון כזה. ואולי זה בגלל חיבה ראשונית שלי אליה.
היא לא זכתה בפרס אופיר על התפקיד, ולמעשה הסרט, מסיבות מסתוריות, או מאלו שמנתח יאיר
בטח שמתם לב שאני קוראת את העיתון מהסוף להתחלה (דספקטור איננה יום), וכך רק בסוף ראיתי שחיים רמון מככב בהתחלה, ובשער, ושאאלץ לשמוע על החיים החדשים שלו. מתברר שהוא כותב ביוגרפיה בימים אלו. ביוגרפיה? לא אוטוביוגרפיה? מי כותב?
ממממ, על מי רמון ילכלך ואילו כותרות הוא יזין בימים הקרובים (אמירה לם מראיינת, 7 עמודים)?
כות' המש' נפתחת במילים "הרבה זמן חיים רמון שותק עכשיו הוא סוגר חשבונות".
הכי אני אוהבת משפטים כמו "מי שגדל עם ריח של משחת נעליים בחלל החדר לא מפגין הצטיינות עם עניבות"
אפשר לכתוב שני מיליון משפטים כאלו, כולם מופרכים באותה מידה.
מתוך הראיון:
"לפני כחודש הותקף רמון בעיתונות על קשריו העסקיים בטענות של יחסי הון-שלטון", וכאן הוא מתייחס לכך, ובביטול מוחלט: 'לזהות אותי עם יחסי גומלין הון-שלטון? הרי פרט לפעם אחת, כשרצתי לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, לא לקחתי תרומות לפריימריז, וגם אז הייתי רחוק מניצול מלוא המכסה המותרת...
העיסוק של דה-מרקר בי הוא אובססיבי ושיאו בכתבה
אגב, לפני כשבוע פרסם הארץ כתבה על מרטין שלאף, שאני נמצא בקשרי חברות איתו הרבה שנים. הבנתי שהם
... אני מואשם על ידם בכתבה שאני פועל נגד ה
בקיצור, העיתון הזה הוא עיתון של הון-שלטון-עיתון... מי שלא מקבל את העמדות שלו מכוסח. יחד עם זאת, העורך גיא רולניק נגוע גם בניגוד עניינים אישי חריף, שאני לא רוצה לפרט, והוא יודע".
תגובת המרקר:
1. אסור לשכוח שבמקרה הפוך ידיעות כלל לא היה מגיב, כדרכו בקודש.
2. אין הפניה בשער ליציאה נגד הארץ והמארקר.
3. קווי המתאר של חלוקת האינטרסים בישראל בין הפוליטיקאים לעיתונים כל כך ברורים, שזה מביך.
רמון טוען גם שמי שהדליף על הפגישה שלו עם עריקאת הוא נתן אשל מלשכת רה"מ. מהלשכה מכחישים.
נתן זהבי נוזף בחבר שלו, אייל גפן, על שלא הזכיר את חברו חיים רמון
שלמה צזנה כותב בישראל היום על
תרבות מעריב
אדם סנדרסון מתראיין (יוני בינרט), אחרי שהראיון
האירוע לא מוזכר בכתבה אף לא במילה.
כוורת בסרט? נו באמת.
אדם הוא לא כוורת. שכחתם? כותרת מעצבנת במיוחד.
בלוגלנד
גיא גרניט פתח
פייסבוק
הזירה הלשונית של רוביק רוזנטל במילון
למי זה מיועד?
ודאי הייתם חלק מהדרמה אמש, כשהאתר קרס וקיבלתם את ההודעה הבאה.
העיתונים לא שכחו לסקר. מעריב אפילו בשער.
מח' מנויים
הארץ שוב דפק נפקדות.
ידיעות הגיע מרוט וקרוע כאילו נשלף מפי רוטוויילר עצבני במיוחד.
פר-סו-מות
מתלהבת ביותר ביותר מהפרסומת אנטי מקדונלדס הזו.
לפני פיזור
נשות גלובס משודכות ממש היטב:
1. ורד רמון ריבלין לחיים רמון
2. לילך סיגן לליגד רוטלוי מרציו
3. סטלה קורן-ליבר לצביקה ליבר מהשוקולדים
4. חגית ברונסקי הייתה משודכת ללני רקנאטי
5. ליאת רון לקובי טרייביש מטיב טעם
לא שווה, במקום לנסוע לקברות צדיקים, לקבוע פגישה עם חגי גולן?
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
