פרשת 'ערב חדש': מרגלית מבקש ממבקר המדינה לבדוק את "התנהלות האוצר"

העיתונאי מסיר את הכפפות בעקבות גל הפרסומים נגדו. מבקש מהמבקר לחקור מדור נחוץ מכרז לתפקיד מגיש 'ערב חדש', ומי מדליף נגדו "מידע שקרי"
אלכסנדר כץ |

העיתונאי דן מרגלית, פנה היום (יום א') למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, וביקש ממנו לפתוח בחקירה על התנהלות אנשי משרד האוצר נגדו ומסכת ההדלפות בעניינו. לדבריו מרגלית, יש לברר "התנהלות גורמים במשרד החשב הכללי במשרד האוצר הנוהגים בי בחוסר יושר, התעמרות ומעשה איפה ואיפה באשר לעבודתי כאחד מ-4 מנחים ב'ערב חדש', הנחייה המתקיימת מאז ייסוד התכנית לפני 28 שנים".

לדבריו של מרגלית, במשך כ-10 שנים לא עודכן שכרו שמלכתחילה היה נמוך באופן משמעותי מזה הנהוג בשוק. "לפני כשנה ועל פי בקשת מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית ולנוכח הקשיים הכלכליים של התחנה, הסכמתי להפחתה בשכר זה", כתב מרגלית למבקר המדינה, "בכל שנה ושנה חתמה עמי הטלוויזיה החינוכית חוזה להנחיית 'ערב חדש', לרוב לתקופה של כמחצית השנה. לעתים הובאו החוזים לחתימתי רק לאחר ביצוע ההנחיה בפועל".

מרגלית מתאר את ההתנהלות נגדו: "בשבועות האחרונים החל מאן דהוא בהדלפה שיטתית של נתונים כוזבים אודות משכורתי ותנאי העסקתי בטלוויזיה החינוכית לתקשורת. בחופף לגל הפרסומים השקרי, ב-30 באוגוסט 2010 נאמר לי במפתיע וללא כל הודעה מוקדמת כי למחרת תם עוד חוזה העסקה ולא אוכל להמשיך להגיש את 'ערב חדש' אלא אם אזכה במכרז שיפורסם בקרוב. השבתי כי אני מבקש אורכה להמשיך בעבודתי עד לתאריך זה ולא להפסיקה באחת".

לדבריו, "כשפנייה זו לא נענתה הבעתי את נכונותי לעשות כן ללא תשלום ואף התחייבתי כי לא אדרוש בדיעבד שכר על עבודה זו. החשב הכללי, מטעמים השמורים עימו ותוך פגיעה קשה בי ובמעמדי המקצועי - סירב גם להצעה זו".

מרגלית טוען כי למיטב ידיעתו, בשידור הציבורי מעולם לא נדרש לגשת למכרז להנחיית תכנית. "יש להוסיף כי התביעה לגשת למכרז הופנתה רק כלפיי, וכאמור לא לעשרות ומאות המנחים האחרים בשידור הציבורי", כתב מרגלית, "יתירה מזו, גם איש משלושה עמיתיי המגישים יחד עמי את 'ערב חדש' לא נדרש לגשת למכרז, ובצדק. אך כלפיי הונהגה אפליה לרעה. בכל זאת החלטתי להתמודד במכרז.

ב-2 בספטמבר, טוען מרגלית, הוצא מכרז מטעם החינוכית שהעתקו הועבר לחשב הכללי שהתבקש למסור הערותיו באופן מיידי, אולם החשכ"ל לא עשה זאת אלא רק לאחר סיום המכרז ופתיחת המעטפות. ב-13 בספטמבר 2010, הגיש מרגלית את הצעתו במעטפה חתומה, וכמה שעות לאחר מכן העורך הבכיר של 'ערב חדש' ומנהל מחלקת האקטואליה שמואל כורזים, אמר למרגלית, לדבריו, כי הוטל עליו להבהיר למרגלית כי לאחר שלב פתיחת המעטפות הגיע למנכ"לית החינוכית הוראה מסגן החשב הכללי במשרד האוצר, יאיר טל, למסור לו הבהרות לגבי תנאי המכרז. לפיכך הופסקה הישיבה ולא הגיעה למיצוי.

"אמרתי לו כי איני מבין בנדון וביקשתי כי יחזור על הדברים ויבהירם בשיחה עם פרקליטי, עו"ד אמנון זיכרוני, שמיד לאחר שקיבל מכורזים את המידע שיגר מכתב לחשב הכללי ולחינוכית בו דרש להמשיך מיד במכרז המתוכנן, זאת משום שהמעטפות כבר נפתחו. עו"ד זיכרוני נענה בסירוב הן מצד החינוכית והן מטעם החשב הכללי, ללא כל נימוק משכנע".

מיד לאחר מכן, פורסם ב'גלובס' כי החשב הכללי והנהלת החינוכית מבקשים לחקור את הנסיבות בהן נודע למרגלית ולעו"ד זכרוני על פניית האוצר לבקש הבהרות בעיצומו של ההליך. "תביעת החקירה הזאת היא זריית חול בעיניים", כותב מרגלית, "מפני שהכל ברור: מר כורזים סיפר לי ולעו"ד זיכרוני את מה שלדעתנו היה חייב לספר על רקע השהיית המכרז, ומכל מקום אין מה לחקור ואין מה לברר, ואין כל הליך חריג".

מרגלית ביקש ממבקר המדינה לפתוח בחקירה ולבדוק מדוע נחוץ מכרז לתפקיד מנחה תכנית טלוויזיונית בערוץ ציבורי, האם יש הצדקה למנוע ממרגלית להגיש את 'ערב חדש' עד לעריכת מכרז, האם 'החקירה' היא תירוץ להימנע מפרסום מכרז חדש או מלהמשיך במכרז הראשון כדי להרחיק את מרגלית בשרירות לב מהנחיית 'ערב חדש', ומיהו אותו גורם בחשב הכללי הטורח להדליף מידע "שקרי אודותיי", לדברי מרגלית, בשנתיים האחרונות.

בעקבות פנייתו של מרגלית, נמסר ממשרד האוצר: "ועדת הפטור ממכרז באוצר דרשה כבר לפני יותר משנה כי החינוכית, שהיא יחידת סמך במשרד החינוך ופועלת במימון כספי משלם המיסים, תערוך הליך תחרותי לבחירת מנחה ל'ערב חדש', כמו בכל גוף ממשלתי אחר המבקש להעסיק נותן שירותים חיצוני, זאת במקום להאריך באופן אוטומטי את ההתקשרות עם דן מרגלית. דרישה זו לא התקיימה עד לשבועות האחרונים. החשב הכללי העביר בכתב את השגותיו לגבי ההליך אותו פרסמה החינוכית, המעלות חשש כי אין כוונה אמיתית לערוך תמחור שוויוני ופתוח, השגות שהתקבלו על ידי החינוכית שהודיעה כי בכוונתה לפרסם מכרז חדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.