רוח גבית

שוב תדהמה מהמטכ"ל * ספיקת כפיים * צקצוקי מקלדת * אולי די? * על אף ההיסטריה העולמית, במהדורות הנייר לא מקדישים תשומת לב ניכרת לעדן אברג'יל
דבורית שרגל |

הכותרות

שוב חזרנו ליוניפורמיות הכותרתית מעריב, המצנט של אשכנזי בעת הזו, בכותרת מוטרדת ודאגנית, שלא לומר פיוטית ולירית: "עננה". אוי לנו כי עבים נלפתו מעל ראשו של אהובנו. רק לפני כמה ימים סגדו לו על שלקח אחריות בעדותו בפני ועדת טירקל, ועתה, אלוהים ישמור.

בן כספית, במאמר המתפרסם בשער מעריב ובתחילת כפולת 2-3 שלו, תחת הכותרת כואבת "ייסורי הרמטכ"ל" אומר "לבי לאשכנזי. קרוב לארבע שנים הוא משקיע בתיקון הצבא". כמה טוב שיש לאשכנזי את כספית. מעניין מתי יהפוך כיוון ויתחיל לרסס לכיוונו.

מעריב מביא עמוד עם כל גיבורי הפרשה ותמונותיהם. בין היתר, ברק סרי. אבל אין אף מילה עליו בקטע. אולי בגלל שהוא חבר טוב וקולגה לשעבר של עורך העיתון?

גם בישראל היום מככבת העננה, אבל רק בפתח כותרת המשנה בשער. בעיתון תוהים למה שתק הרמטכ"ל. דן מרגלית: "פצע עמוק בצמרת".

אבל הסקופ הוא של ידיעות: לא רק אשכנזי ידע מהמסמך אלא גם גנץ ואייזנקוט (יוסי יהושוע). אלכס פישמן כותב שמשהו השתבש בדי.אן.איי של צה"ל. ואני אומרת. שום דבר לא השתבש. זה היה המצב מאז ומתמיד, היום פשוט יודעים יותר. ואולי גם זה לא נכון. תמיד ידעו אך שתקו. גם סימה קדמון כותבת: "האמנו שהמטכ"ל הוא סוג של שמורת טבע". אולי את האמנת. אני לא. מלאכת הקומבינה והתכך היא תכונה אנושית עתיקה. אין שום סיבה שצה"ל, ובעיקר צמרתו, המורכבת מבני אדם אדירי אגו, כמו בכל מקום, יהיה שונה ממקומות אחרים.

"הארץ - הרמטכ"ל יודע חודשים על המסמך. אמיר אורן: "אשכנזי ישב על קרני הדילמה שבועות רבים מדי".

תוס': לנתן זהבי יש רמזים באשר לזהות המדליף.

פירמה

לא ברורה טענתו של רותם דנון נגד חגיגות ה-TGI, ולמה בכזה איחור.

זהו סקר חשיפה. כולם יודעים זאת. לפחות אנשי המקצוע. אז עמוס רגב חגג. אז מה? לא על חשבוני, לא על חשבונך.

גלובס עצמו לא מוזכר פה, כמו גם מתחרהו הירוק, אבל שני העיתונים מגחיכים את עצמם בכל פעם שהסקר מפורסם עם תיאור מפוקפק של כמה הצליחו בו. למה על כך לא כותב המבקר דנון עורך פירמה?

או, למשל, הפסקה הבאה: "ועכשיו, קיבלו שם את בשורת ה-TGI, כי החשיפה ירדה ל-12.5% (לעומת 14.4% בחציון המקביל אשתקד). אך מי שמכיר את הענף, ידע לשים לב לעובדה שישראל היום נמצא בקמפיין מתמיד, וגם ידיעות אחרונות פרסם את עצמו השנה". מה הקשר בין המשפט הראשון לזה שבא אחריו, ואיך שני אלו יוצרים פסקה?

או למשל, דנון מזכיר שזה לא סקר של איכות חשיפה או איכות צריכה. נו? ידוע.

שלא יהיו אי הבנות, זה לא שהסקר המגוחך משמש לי אורים ותומים, ושאני באה להגן עליו. אבל על דרך עריכת הסקר נכתב כבר לא מעט פעמים. אם המטרה הייתה לנגח את ישראל היום, בסדר, מקובל במלחמות המתנהלות מדי יום בין כל כלי התקשורת, אבל העטיפה של זה בכל מיני משפטים וחצאי אמירות על הסקר, שנחבט מכל כיוון בכל פעם שהוא יוצא, וגם אני תרמתי לו את לטרתי - מיותרת ולא משכנעת.

יחד עם זאת מתפרסמת באתר ידיעה על כך שישר"ה צמצם את עותקיו בכמה עשרות אלפים, ושייתכן שהגברת התפוצה קודם לכן הייתה לקראת הסקר. הסטיקר "פרסום ראשון" המוצמד לידיעה תמוה. העיתון מפרסם מדי יום בכותרתו את מספר העותקים. מתחילת אוגוסט זה המספר שנכתב בעיתונים. כך שזה לא קצת מוזר לצרוח ב-17 באוגוסט "פרסום ראשון"? מה בדיוק נחשף כאן?

ראיון השער - ארז טל. עוד פעם ארז טל? כן.

בסוף כותרת המשנה נכתב "ראיון שלא שורף את המועדון" - גם משחק מילים וגם הסבר שמדובר למעשה בראיון עתיר מחמאות. ומה הבשורה? הוא עובד על פיתוח גרסה ישראלית לשעשועון בריטי חדש. ושוב, השאלות הנצחיות על אברי גלעד, והתשובות המתבקשות ברוח החיובית שבה משייט ארז טל: "אני אוהב את אברי וזוכר לו חסד נעורים"

קדמת עדן

אני מסיקה, מתוך הקטע הקצר הזה של אבישי עברי בלאטמה, שזה בעיניו ממש לא נורא להצטלם עם עצירים פלסטינים. כמו שאמרתי, כולנו עדן אברג'יל.

ממה שהבנתי, מדמואזל אברג'יל התראיינה אתמול לרוב הרשתות והערוצים הטלוויזיוניים והרדיואיים וזה להבדיל מהמינימיזציה שחוותה במודפסת. מעניין.

ע"א מתחרטת שעשתה צבא.

כזכור מאתמול, יש לי ביקורת קשה על העדנות השוררת כאן,

אבל הטקסט של אביעד פוהורילס נגוע בהתנשאות ובזלזול שלא במקומות הנכונים: מ"חיילת לא חיננית" ועד "האומנם זה שמה?" דרך "ג'ורה נפתחת". שועלן רמז אתמול קלות על הרקע של ע"א: חיילת מקא"מ. ומזה, אאל"ט, לא עקבתי אחר מהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו, כולם התעלמו.

גם איתי סגל בידיעות מוטרד מהלוק שלה: פירסינג בשפה התחתונה ועיצוב גבות מדאיג. ההתנסחות העילגת שלה זוכה להכרה: "התמונות האלה צולמו בתום ובתמים"; "סתם ילדה לא חכמה".

הארץ הוא העיתון היחיד שמקדיש ידיעה נרחבת לסיפור בע' 3 - צה"ל לא יחקור את הסיפור ולא יעמיד את ע"א למשפט. לדברי העיתון התמונות שודרו אתמול ברוב כלי התקשורת המובילים בעולם, וסוקרו ב-700 כתבות חדשותיות שונות. דימי ריידר, כך בידיעה, "שמפרסם בלוג באנגלית בענייני פוליטיקה ישראלית", היה אחד הראשונים שהעלה את התמונה של אברג'יל לאינטרנט בצירוף כיתוב אנגלי. הבלוג שלו זכה ל-30 אלף צפיות ביומיים, לעומת כמה מאות מדי יום ביומיום. ו-276 תגובות. רק דבר אחד קטן שכחו לציין בידיעה, שריידר היקר עובד בהארץ (מתרגם, עורך וכותב). אין בכך שום דבר לא בסדר, אז למה לא לכתוב?

הדף של מג"ב בפייסבוק עוד לא טוהר.

משפט קצב

סיכומי התביעה.

שארית מחוממת

על פי מדד כלכליסט, אחת הכתבות הנקראות באתר, עדיין, היא זו מסופשבוע, על התפתחות ילדים.

צרות בכותרות

אי אפשר היה להשתדל קצת יותר עם הכותרת הבלעדית הזו?

מח' הגהה

מה יהיה עם מעריב? אי אפשר לקרוא ידיעה בנחת. קחו למשל את הידיעה הפותחת את כפולת 4-5, על פרשת המסמך. אין רווחים בין המילים, יש מילים חסרות. לא פעם, לא פעמיים. קשה להתייחס ברצינות למוצר מרושל כזה.

הסקופ של ידיעות הוא מבוקר, בחדשות 2 הוא מופיע עם התאריך של אתמול.

מח' הגהה סניף מנהטן

מרצה לאנגלית סירבה לומר על מה תוותר בבייגל שלה, סולקה מהתור של סטארבאקס על ידי שלושה שוטרים והפכה לגיבורת תרבות. הסיבה לסירוב שלה היא הגהתית בכלל. כה אמרה רוזנטל:

She was told: You're not going to get anything unless you say butter or cheese!" Dr Rosenthal told the New York Post: "I refused to say 'without butter or cheese.' When you go to Burger King, you don't have to list the six things you don't want. Linguistically, it's stupid, and I'm a stickler for correct English."

ולידיעת גלובס, לא קוראים לה ג'יין אלא לין, ופרו' זה מרצה. היא בכלל ד"ר. והנה היא.

מועדון תרבות

קרן פלס שבחרה בפרינט אחרי שקיבלה מדור ב-7 ימים, בועטת: "האלבום גם נמצא בזבל הזה שנקרא אינטרנט"

בישראל היום מתפרסם ראיון עם אחיו הצעיר של נתניהו, עידו נתניהו, שמחזה שלו עולה לראשונה בבית ליסין. העמוד בו מתפרסם הראיון הוא עמוד התרבות היחיד שמופיע בעיתון היום. כך למשל נעדרת ביקורת הטלוויזיה.

20 פרקים בכיכובו של קופיקו, למתגעגעים.

יו"ר הוועדה למדרוג על משפחת קוסבי, בהקשר של עבודה ערבית (קראו את תיקון המגיב).

אמיר חצרוני עונה לה, וחולק על דעתה שמש' קוסבי סללה את הדרך לבחירת אומבה, ושהערבים הפלסטינאים זקוקים לקידום.

חצר אחורית

באייס מברכים את כתבת הברנז'ה שילדה. מה הלאה? דיווח על עקירת שן בינה שלי?

לפני פיזור

אוףף. בגלל שהרסס עוד לא תקין, אפשר להתחבר לעמוד בפייסבוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה