מנהלת הכדורסל נגד ישראל היום וקופמן: התנצלו – או שנפנה למועצת העיתונות
במנהלת ליגת העל בכדורסל זועמים דרך קבע על דעותיו של רון קופמן ב'ישראל היום', שיוצא לא אחת נגד המינהלת, העומד בראשו והכדורסל הישראלי. בעקבות אייטם נוסף של קופמן מהשבוע שעבר, שלחה היום (ראשון) המנהלת מכתב לעורך 'ישראל היום' עמוס רגב, ולעורך מדור הספורט אלי סהר, בו דרישה לפרסם בתוך 3 ימים התנצלות בעיתון ובמהדורה הדיגיטלית שלו, ובמידה ולא יעשה כן, תפנה המנהלת למועצת העיתונות. ב-8 ביולי פרסם קופמן ב'ישראל היום' כתבה תחת הכותרת 'תרומות יתקבלו בברכה', על הסכם החסות הנרקם בין מפעל הפיס ובין מנהלת ליגת העל בכדורסל. בין היתר כתב קופמן כי יו"ר המינהלת אבנר קופל הוא "שורד אמיתי הבין שהמוצא נמצא אצל שאול סוטניק מנכ"ל מפעל הפיס ידיד קרוב ולשעבר שותף לאג'נדה הפוליטית של קופל בליכוד". קופמן כתב עוד כי "קופל ושות' מלמלו משהו על שידורים באינטרנט... אין ספק סטארט-אפ בין לאומי. לך על זה אבנר תקדים את זמנך". במנהלת טוענים כי כתבתו של קופמן נגועה בחוסר אובייקטיביות ונאמנות לאמת. כמו כן נטען כי קופמן, כעובד ערוץ הספורט שסיים רק לאחרונה את חוזה שידור ליגת הכדורסל, נמצא בניגוד אינטרסים. "ערוץ הספורט סיים בעונה האחרונה את התקשרותו עם מנהלת ליגת העל בכדורסל וכבר אינו בעל זכויות השידור של משחקי ליגת העל בכדורסל", כתבו אנשי המנהלת, "עוד ידוע, כי ערוץ הספורט מנסה לפעול בדרכים שונות לרכוש זכויות לשידור משחקי ליגת העל בכדורסל במחיר מופחת". במנהלת טוענים כי "התבטאויותיו המשתלחות של מר קופמן מציגות את ליגת העל בכדורסל כמוצר 'גמור', 'כלומה ומאומה', 'הזיה', 'צריך להיות אידיוט כדי להשקיע 10 מיליון דולר בליגת הכדורסל' וכליגה 'מתה'. מובן כי בהתבטאויות אלו יש כדי להשפיע ולפגוע בערכן של זכויות השידור של ליגת העל בכדורסל ובביקוש להן". סוגיה נוספת אליה מתייחסים במנהלת, היא חוסר ההפרדה, לדעתם, בין דעות ידיעות בכתבותיו של קופמן, "דבר המהווה עבירה על סעיף 6 לכללי האתיקה. ידיעה או דעה?! (כך הודגש במקור, א"כ), היכן האובייקטיביות והיכן ההוגנות שתפקידו של מר קופמן כעיתונאי מחייב ?!". בנוסף טוענים במנהלת כי למרות הטענות המוטחות בה, המינהלת לא התבקשה להגיב לנושאים, וגם "תגובה (שהמינהלת יזמה, א"כ) מטעמה לאחר פרסום הכתבה, בנוסח אשר נשלח אליכם ב-15 ביולי, צונזרה בהיקפים נכבדים והלכה למעשה נמנעה מהמנהלת זכות התגובה". מ'ישראל היום' לא נמסרה תגובה.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
המהלך הנוכחי מגיע על רקע גל ביקורת על השקעות הקרן בחברות בעלות
זיקה לפעילות ביטחונית או להתיישבות בשטחים, ובפרט לאחר שפרסום בינלאומי הצביע על כך שבית שמש היא אחת מהחזקותיה הבולטות בתחום הביטחוני. מוקדם יותר החודש בוצעה עסקה מחוץ לבורסה במניית בית שמש בהיקף של כ-120 מיליון שקל, שגודלה תואם כמעט במדויק את שווי ההחזקה של
הקרן, מה שהעלה הערכות כי מדובר ביציאה מההשקעה. העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרן הדגישו כי כחלק מהסקירה
הנוכחית יבוצע חיזוק משמעותי בתהליכי בדיקות הנאותות לפני השקעה, וכן הגבלת ההשקעות לחברות העומדות בקריטריונים של מדיניות ההשקעה האחראית שלה.
