בואו נפוצץ מיליון

ביום הראשון הצטרפו לצעדת הגלעד עשרת אלפים איש. נכון שמעריב הבטיח מיליון, ומי יודע, אולי עוד נגיע * בן כספית אומר לעיתון שלו (גם): ירדתם מהפסים * ושבתאי רוזן מצטלם בחליפה
דבורית שרגל |

הכותרות של ראשון, אתמול

-

הכותרות של שני, היום

השוו, מצאו את ההבדלים וצבעו בצבעים עליזים. אין פרסים

הכותרות

מעריב הצהיר על מיליון איש שישתתפו בצעדת הגלעד.

ידיעות מדווח הבוקר (וגם אתמול) על "אלפים רבים".

עשרה עמודים הקדיש אתמול מעריב לצעדה. מזל שלא הייתי צריכה לקרוא.

מעריב מכריז היום בשער, 10,000 למען אחד. לא מבינה. איפה המיליון?

לא רק זה: בע' 6 יש כותרת: "ציפו ל-1,000 הגיעו ל-10,000".

מי ציפה לאלף?

הרי רק אתמול כתבתם בע' 7: "כמעט מיליון בני אדם (ש) הבטיחו את השתתפותם בצעדה"

אתם צוחקים עלי?

מעריב הצטמצם היום לשבעה עמודים בלבד על הצעדה, מתוכם עמוד הביקורת הנ"ל:

בן כספית, בשער העיתון אומר במפורש: "משפחת שליט היא היחידה שמתנהגת, בינתיים, כפי שהיא אמורה להתנהג. חוץ ממנה, כל השאר ירדו מהפסים. בראש ובראשונה התקשורת, ברובה הגדול (hint hint). וגם, קבל ח"ח.

גם השער האחורי מוקדש לצעדה. נו, עדיף מפרפראות יחצ"ניות. אההממ, רגע.

בידיעות, אחרי כפולת מדן ועד אילת, סיפורי צבע מהצעדה, יש כפולת מחבלים, ובה 40 דיוקנאות של מחבלים שחייבים להישאר בכלא.

סיפורי הצבע מהצעדה יתחילו כנראה כל יום באותו אופן: איך בבוקר השכם השמש נעימה ואחר כך קשה וזה.

ב-ynet מקווים שהציבור "ימשיך להגיע בהמוניו".

אלכס פישמן מסביר הבוקר בידיעות שהקריטריון של "לא ישחררו מחבלים שרצחו יותר מעשרה ישראלים" – מופרך. וזה, מאחר שאין קשר בין המספר הזה לבין מידת מסוכנותם של המחבלים היום, בין היתר, מאחר שחלקם, למשל, ביצעו זאת בשנות השבעים והשמונים, והם היום בני חמישים ומעלה.

אלוף מיל. אלעזר שטרן כותב בידיעות: "התברברנו בניווט... כי אנו מחשיבים את חייו של חייל יותר מחייהם של אזרחים וחיילים רבים אחרים".

במעריב, בהתייחס לסוגיית השחרור יש רק עמוד אחד, עם תמונות של ארבעה מחבלים בלבד.

אתמול התפרסמה בעמודי הדעות של ידיעות קריקטורה, כך לפי הגדרת המקום, של יותם פישביין. באיור יד של חייל מציירת טבלת ייאוש בה יש כבר ארבעה קווים, והוא מתחיל לצייר את הקו החמישי.

איור מצוין, אבל מה קריקטורי בו?

וויי, מעריב באמת שינה את הלוגו והכניס את הסרט הצהוב במקום הע'.

בישראל היום מצננים את האש:

הכותרת הראשית: "צעדה – ומחלוקת"

ובכות' המשנה: "ביקורת על מעורבות היתר של היח"צנים"

בהארץ גם מדווחים במש' לכות' הראשית על יותר מ-10,000 בקטע הראשון. התצלום האווירי, בקטע שבין מצפה הילה לנהריה נראה מרשים - AFP.

הלאה הפיג'מה

בישראל היום יש ידיעה על כך שוועדת טירקל מתחילה לעבוד, ופרופ' שבתאי רוזן מחולף ומעונב בה למשעי.

רמון, ההמשך

היכונו לדו"ח המבקר על האזנות הסתר בתיק רמון והנשיקה.

המרגל

ככל שראיתי, אין פולואו לידיעה הזו של News1 בשאר העיתונים:

"מרגל שפעל בישראל במשך שנים רבות למען מדינה זרה, נלכד לפני שנים בישראל. פעילותו התגלתה לשירותי הביטחון לפני שנים, אך לא נחשפה ברבים. במקביל, נעשתה איתו עסקה: שישמש סוכן של ישראל, סוכן כפול למעשה, לשם העברת מסרים לאותה מדינה. כך נודע ל-News1.

זהותו של הסוכן הכפול, שהתגלתה לנו, אסורה בפרסום. המדובר באיש מקושר ומקובל מאוד המסתובב בחוגים גבוהים ועושה עימם עסקים. חשיפת זהותו - אם וכאשר יוסרו המגבלות - תפתיע, קרוב לוודאי, רבים וטובים".

ובלי שום קשר: עוד אחד הבוקר בידיעות: מנהל בכיר בחברת הטלפונים הסלולריים הלבנונית אלפא חשוד בריגול למען ישראל (סמדר פרי). בהידיעה התפרסמה רק בעיתון א-דיאר, המקורב למודיעין הסורי.

עמנואל

הרבובדיה על הפרשה.

אבל קבלו פס"ד תקדימי של הרב (ידיעות, ראשון): אישה שהרתה מהפריה הורשתה להינשא לבחיר לבה, שאינו אבי העובר!

שיואו.

קורס טייס

לא מבינה את הכותרת הזאת: ”20% מבוגרי קורס טיס לא נולדו בארץ".

נו? אז מה?

גם בישר"ה הכותרת דומה: "הטייסים החדשים – אחד מכל חמישה – עולה חדש"

סליחה, זו לא כותרת שמתאימה לשנות החמישים?

אילת ב-99 ש'

גם מעריב עסקים וגם ממון התייחסו להשקת הקו האילתי של אל על. בעוד מעריב מתייחס בעיקר להודעה לעיתונות, דני שדה בממון בדק את הכדאיות ואת מד הנוחות (תדירות, וכו').

שדה מסביר שמדובר במחירי השקה בלבד, ומרחיב "הבעיה העיקרית היא הגמישות של הטיסות, לפחות כל עוד הרגולטור לא מאפשר לאל-על להפעיל יותר מ-3 טיסות לכיוון בכל יום. במוצ"ש יש לחברה רק טיסה אחת מאילת לת"א, שיוצאת ב-23:05 בלילה. ביום שישי החברה מפעילה גם רק טיסה אחת, הפעם ב-8:30 בבוקר"

(אגב, אין צורך להוסיף שמדובר בבוקר או בלילה).

גם בישר"ה הידיעה היא קצרור הודעה לעיתונות.

עברית אני מדברת אליך

מהי אלף?

דייוויד בודניס כתב בעמוד החוכמה באובזרוור

על האות אלף, ומסיבות השמורות עמו מכנה אותה אות שקטה.

תודה לדניאל מורגנשטרן, שליח ולווט בלונדון

לראות את כל הנוף: לחצו פה.

המיליונרית

בידיעות יש ידיעה, שזוכה גם להפניה בשער, על מיליונרית יהודייה משוויץ, נאדיה ברנצ'וויק, שהזמינה שתי ילדות מעוטות יכולת אך תלמידות מצטיינות ופעילות חברתית לשבוע של כיף ופינוקים בשוויץ.

ניסיתי למצוא את אותה גבירה, מיהי ומהי, אבל נסיונותיי (המעטים) לאיית את שמה בצורות שונות למטרות גיגול, נכשלו. מישהו מצליח למצוא אותה?

מועדון תרבות

mynet מעלה מדריך תרבות ומופעים כלל ארצי מקיף.

התשובה לעכבר העיר.

אפשר לראות את הזה במרכז העמוד הראשי.

אפשר להוריד את האלבום של ישי קיצ'לס, מוזיקה למזמוזים, בתמורה ל-15 ש'. אפשר לשלם גם יותר.

לפני פיזור

שכחתי לטעון את הסלולרי, אז אני לא יכולה לצלם את הכותרות. :(.

בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.