גוש כלכלי חדש הולך לצערנו להתפרק בתוך פחות מחודש ימים
לאחרונה "נולד" לנו גוש כלכלי חדש, שמחזיק מחצית מהתוצר ורבע מהאוכלוסייה העולמית. הוא מציג צמיחה כלכלית נאה, יציבות מחירים ואבטלה נמוכה, יחסית. המדינות החברות בו מציעות פיזור גיאוגרפי ומגוון ענפי מרשים. והנה, דווקא עמיתו הוותיק, גוש האירו, הנמצא עתה בצרות, עשוי לשרוד, בסופו של דבר, ואילו הגוש החדש יתפרק בוודאות בתוך פחות מחודש. כמה חבל...
אנו הכלכלנים, נוהגים לנתח התרחשויות ומגמות כלכליות, תוך התבוננות בקבוצות מוכרות וקבועות של מדינות. הקבוצות הללו מהוות לנו אמת מידה ונקודת התייחסות.
לדוגמא, אנו עוקבים אחר המתרחש בארגון המדינות המפותחות (OECD), שנוסד ב-1961 והוגדל לאחרונה ל-34 מדינות, וב-24 המדינות המרכיבות את מדד השווקים המפותחים (MSCI). קבוצה אחרת כוללת את ברזיל, רוסיה, הודו וסין (BRIC), שהן הכלכלות החשובות ביותר מחוץ ל-OECD. להבדיל, קבוצה בשם PIIGS כוללת את פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד, מדינות אירופיות הנמצאות במצוקה תקציבית ומימונית לא קלה.
אנו מתבוננים בקבוצות של מדינות, על מנת להימנע ממצב בו מדינה בודדת, שיהיו בה התרחשויות חריגות/חד פעמיות, תעוות את התמונה לגבי המדינות האחרות (ואף את התמונה במדינה זו עצמה, בתקופות אחרות). אנו גם מתמקדים בגושים קבועים, גם משום שבדרך זו קל לעקוב אחר ההתפתחויות לאורך זמן ולבצע השוואות בין תקופות. כך קל יותר לאתר תפניות ושינויי כיוון.
מנגד, דווקא הצורך לעקר תופעות חריגות גורם לנו, לעיתים, לכרוך יחדיו מספר מדינות, השונות זו מזו לחלוטין, פרט להיבט שלשמו נקשרו. אם נשוב לדוגמא של קבוצת BRIC, ארבע חברותיה שונות לחלוטין זו מזו, בכל היבט כלכלי, פרט להיותן מדינות גדולות, שאינן מוגדרות מפותחות. וכך, קבוצות המדינות שאנו עוקבים אחריהן קבועות בהרכבן, אך לא אחידות בתוכן.
והנה, אחת לארבע שנים מזדמנת לנו "קבוצה" חדשה, שהרכבה אינו קבוע והמדינות החברות בה שונות מאוד זו מזו. מדובר ב-32 מדינות שעלה בידן להעפיל לטורניר המונדיאל. זהו, למעשה, הדבר היחיד המקשר ביניהן.
במאמר מוסגר, ישראל, שהשכילה להצטרף בתוך מספר שנים ל-OECD ול-MSCI, מנסה זה 40 שנים להצטרף לקבוצה החדשה, שחברותיה משתנות כל הזמן (פרט למספר "עוגנים") ולבטח אינה מועדון סגור, אך לשווא.
מעט פרטים על קבוצת המונדיאל גרסת 2010
התוצר שלהן, במונחי שוויון כוח קנייה, יסתכם השנה בכ-39.8 טריליון דולר, שהם יותר ממחצית מהתוצר העולמי. (להלן - לפי הערכות קרן המטבע.) בכך היא גדולה (מעט) יותר מקבוצת OECD. ניתן, אפוא, להיווכח, בעוצמתה הכלכלית של קבוצת המונדיאל, אף שנעדרות ממנה ענקיות כגון הודו וסין.
יצוין, כי עקב היעדר נתונים, אחת החברות (השוליות) בקבוצת המונדיאל, צפון קוריאה, לא כלולה בחישובים.
היעדרותן של סין והודו מקבוצת המונדיאל בולטת אף יותר בנושא האוכלוסייה, כמובן. ובכל זאת, קבוצת המונדיאל מייצגת 1,577 מיליון איש, שהם כמעט רבע מאוכלוסיית העולם. גם כאן היא גדולה יותר מקבוצת OECD, שאוכלוסייתה הכוללת מהווה 17% מאוכלוסיית העולם.
קצב הצמיחה הממוצע בקבוצת המונדיאל גבוה מהקצב בקבוצת ה- OECD שעומד על 2.6%, לעומת 2.3%. שתי הקבוצות מפגרות בהשוואה לממוצע העולמי, המסתכם ב-4.2%, שכן קטרי הצמיחה סין והודו לא נכללות בהן. שוו בנפשכם מה היה קורה לו אחת מהן הייתה מעפילה.
קבוצת המונדיאל מציעה פיזור גיאוגרפי וענפי מרשים, קצב האינפלציה ממוצע של 2% (שקול ליציבות מחירים), ושיעור אבטלה ממוצע של 7.4%, נמוך בהרבה מזה שבמדינות OECD המפותחות.
וכך, למרות שלא מדובר בחבורה קבועה, הרכבו הנוכחי של "גוש המונדיאל" נראה מוצלח הרבה יותר מקבוצת OECD הוותיקה ובעלת המוניטין.
ועם זאת, ובמיוחד בקבוצה זו, הנתונים הממוצעים המרשימים מסתירים הבדלים גדולים בין המדינות. לדוגמא, מדינת הבית, דרום-אפריקה, סובלת מאבטלה של 23%. גם בספרד שיעור אבטלה גבוה (19.4%), אך לפחות במקרה שלה, זכייה בגביע, המטרה לשמה התאחדה הקבוצה מלכתחילה, מהווה משימה אפשרית, שתהווה נחמה פורתא.
מנגד, בהולנד, מכסיקו, דנמרק ושווייץ, האבטלה לא עולה על 5%. הבדלים דומים ניתן למצוא גם בשיעורי הצמיחה והאינפלציה.
"גוש המונדיאל" יתפרק בתוך פחות מחודש, ודווקא גוש האירו ישרוד, כנראה, אף שנתוניו ומצבו הכלכלי נחותים כעת.
בניגוד לגוש האירו, שם יש מדינת עוגן, גרמניה, הפועלת להישרדותו, ב"גוש המונדיאל" אין מדינה כזו. אמנם ארה"ב וגרמניה נמצאות בו (ובעת כתיבת שורות אלו היו סיכוייהן להמשיך לא רעים), אך השתתפותן לא תמנע, כמובן, את פירוק הקבוצה, בתהליך שמועד סיומו ידוע, אך לא תוצאתו.
עם לכתו, יותיר אחריו "גוש המונדיאל" לקח כלכלי חשוב: הגושים המוכרים, המסורתיים, אמנם מהווים כלי נוח למעקב ואיתור תפניות כלכליות, אך אין להתעלם מכך שבעצם היותם גושים קבועים, ההבדלים בין המדינות החברות בהם עלולים לגדול, והתמונה העולה מהם לא תמיד תשקף נאמנה את המציאות הכלכלית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
