לאחרונה "נולד" לנו גוש כלכלי חדש, שמחזיק מחצית מהתוצר ורבע מהאוכלוסייה העולמית. הוא מציג צמיחה כלכלית נאה, יציבות מחירים ואבטלה נמוכה, יחסית. המדינות החברות בו מציעות פיזור גיאוגרפי ומגוון ענפי מרשים. והנה, דווקא עמיתו הוותיק, גוש האירו, הנמצא עתה בצרות, עשוי לשרוד, בסופו של דבר, ואילו הגוש החדש יתפרק בוודאות בתוך פחות מחודש. כמה חבל...

אנו הכלכלנים, נוהגים לנתח התרחשויות ומגמות כלכליות, תוך התבוננות בקבוצות מוכרות וקבועות של מדינות. הקבוצות הללו מהוות לנו אמת מידה ונקודת התייחסות.

לדוגמא, אנו עוקבים אחר המתרחש בארגון המדינות המפותחות (OECD), שנוסד ב-1961 והוגדל לאחרונה ל-34 מדינות, וב-24 המדינות המרכיבות את מדד השווקים המפותחים (MSCI). קבוצה אחרת כוללת את ברזיל, רוסיה, הודו וסין (BRIC), שהן הכלכלות החשובות ביותר מחוץ ל-OECD. להבדיל, קבוצה בשם PIIGS כוללת את פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד, מדינות אירופיות הנמצאות במצוקה תקציבית ומימונית לא קלה.

אנו מתבוננים בקבוצות של מדינות, על מנת להימנע ממצב בו מדינה בודדת, שיהיו בה התרחשויות חריגות/חד פעמיות, תעוות את התמונה לגבי המדינות האחרות (ואף את התמונה במדינה זו עצמה, בתקופות אחרות). אנו גם מתמקדים בגושים קבועים, גם משום שבדרך זו קל לעקוב אחר ההתפתחויות לאורך זמן ולבצע השוואות בין תקופות. כך קל יותר לאתר תפניות ושינויי כיוון.

מנגד, דווקא הצורך לעקר תופעות חריגות גורם לנו, לעיתים, לכרוך יחדיו מספר מדינות, השונות זו מזו לחלוטין, פרט להיבט שלשמו נקשרו. אם נשוב לדוגמא של קבוצת BRIC, ארבע חברותיה שונות לחלוטין זו מזו, בכל היבט כלכלי, פרט להיותן מדינות גדולות, שאינן מוגדרות מפותחות. וכך, קבוצות המדינות שאנו עוקבים אחריהן קבועות בהרכבן, אך לא אחידות בתוכן.

והנה, אחת לארבע שנים מזדמנת לנו "קבוצה" חדשה, שהרכבה אינו קבוע והמדינות החברות בה שונות מאוד זו מזו. מדובר ב-32 מדינות שעלה בידן להעפיל לטורניר המונדיאל. זהו, למעשה, הדבר היחיד המקשר ביניהן.

במאמר מוסגר, ישראל, שהשכילה להצטרף בתוך מספר שנים ל-OECD ול-MSCI, מנסה זה 40 שנים להצטרף לקבוצה החדשה, שחברותיה משתנות כל הזמן (פרט למספר "עוגנים") ולבטח אינה מועדון סגור, אך לשווא.

מעט פרטים על קבוצת המונדיאל גרסת 2010

התוצר שלהן, במונחי שוויון כוח קנייה, יסתכם השנה בכ-39.8 טריליון דולר, שהם יותר ממחצית מהתוצר העולמי. (להלן - לפי הערכות קרן המטבע.) בכך היא גדולה (מעט) יותר מקבוצת OECD. ניתן, אפוא, להיווכח, בעוצמתה הכלכלית של קבוצת המונדיאל, אף שנעדרות ממנה ענקיות כגון הודו וסין.

יצוין, כי עקב היעדר נתונים, אחת החברות (השוליות) בקבוצת המונדיאל, צפון קוריאה, לא כלולה בחישובים.

היעדרותן של סין והודו מקבוצת המונדיאל בולטת אף יותר בנושא האוכלוסייה, כמובן. ובכל זאת, קבוצת המונדיאל מייצגת 1,577 מיליון איש, שהם כמעט רבע מאוכלוסיית העולם. גם כאן היא גדולה יותר מקבוצת OECD, שאוכלוסייתה הכוללת מהווה 17% מאוכלוסיית העולם.

קצב הצמיחה הממוצע בקבוצת המונדיאל גבוה מהקצב בקבוצת ה- OECD שעומד על 2.6%, לעומת 2.3%. שתי הקבוצות מפגרות בהשוואה לממוצע העולמי, המסתכם ב-4.2%, שכן קטרי הצמיחה סין והודו לא נכללות בהן. שוו בנפשכם מה היה קורה לו אחת מהן הייתה מעפילה.

קבוצת המונדיאל מציעה פיזור גיאוגרפי וענפי מרשים, קצב האינפלציה ממוצע של 2% (שקול ליציבות מחירים), ושיעור אבטלה ממוצע של 7.4%, נמוך בהרבה מזה שבמדינות OECD המפותחות.

וכך, למרות שלא מדובר בחבורה קבועה, הרכבו הנוכחי של "גוש המונדיאל" נראה מוצלח הרבה יותר מקבוצת OECD הוותיקה ובעלת המוניטין.

ועם זאת, ובמיוחד בקבוצה זו, הנתונים הממוצעים המרשימים מסתירים הבדלים גדולים בין המדינות. לדוגמא, מדינת הבית, דרום-אפריקה, סובלת מאבטלה של 23%. גם בספרד שיעור אבטלה גבוה (19.4%), אך לפחות במקרה שלה, זכייה בגביע, המטרה לשמה התאחדה הקבוצה מלכתחילה, מהווה משימה אפשרית, שתהווה נחמה פורתא.

מנגד, בהולנד, מכסיקו, דנמרק ושווייץ, האבטלה לא עולה על 5%. הבדלים דומים ניתן למצוא גם בשיעורי הצמיחה והאינפלציה.

"גוש המונדיאל" יתפרק בתוך פחות מחודש, ודווקא גוש האירו ישרוד, כנראה, אף שנתוניו ומצבו הכלכלי נחותים כעת.

בניגוד לגוש האירו, שם יש מדינת עוגן, גרמניה, הפועלת להישרדותו, ב"גוש המונדיאל" אין מדינה כזו. אמנם ארה"ב וגרמניה נמצאות בו (ובעת כתיבת שורות אלו היו סיכוייהן להמשיך לא רעים), אך השתתפותן לא תמנע, כמובן, את פירוק הקבוצה, בתהליך שמועד סיומו ידוע, אך לא תוצאתו.

עם לכתו, יותיר אחריו "גוש המונדיאל" לקח כלכלי חשוב: הגושים המוכרים, המסורתיים, אמנם מהווים כלי נוח למעקב ואיתור תפניות כלכליות, אך אין להתעלם מכך שבעצם היותם גושים קבועים, ההבדלים בין המדינות החברות בהם עלולים לגדול, והתמונה העולה מהם לא תמיד תשקף נאמנה את המציאות הכלכלית.