בדיקת אייס מגלה: המונדיאל השתלט על מסך הטלוויזיה, בעיקר בזמן הפרסומות
מרגישים שאתם מוצפים בתכני מונדיאל גם בלי לראות את המשחקים? יכול להיות שזה לא במקרה. בזמן שהמונדיאל אמנם לא מספק (עדיין) את הסחורה מבחינת שערים, את הסוחרים – המפרסמים והפרסומאים – הוא מספק גם מספק.
ממחקר מיוחד שביצעה יפעת בקרת פרסום עבור אייס, עולה כי חל גידול של כ-50% בהיקף פרסומות המונדיאל השנה, לעומת המונדיאל של 2006 וזאת עוד לפני שהגענו למחצית המונדיאל. במספרים: מדובר על כ-18 מיליון דולר במחירי מחירון השנה, לעומת כ-12 מיליון ב-2006. המפרסמים הבולטים במונדיאל 2010 עד כה הם: yes, קוקה קולה, יורוקום והוט.
המחקר הקיף למעשה כל קמפיין שכלל בתוכו התייחסות למונדיאל. כמו הפוטבול בארה"ב, גם המונדיאל הופך משנה לשנה לאירוע פרסומי מעבר לאירוע ספורטיבי, ומפרסמים רבים "תופסים טרמפ" על המונדיאל בצורה כזו או אחרת, ישירה יותר וישירה פחות. הניתוח של יפעת מלמד שמפרסמים רבים הפנימו את המשמעות של המונדיאל כאירוע כלל עולמי – עוד לפני הכדורגל – והם רוצים להשתלב בחגיגה. עם זאת, נתון אחד שקיווינו למצוא בניתוח לא נמצא: לאחר שנתגלה כי השנה צופות יותר נשים במונדיאל, ציפינו לראות אישוש למגמה זו גם בפרסום ממוקד יותר בנשים, אולם גם השנה, עיקר הקמפיינים במונדיאל מכוונים לגברים.
הניתוח גם מלמד על השינויים במגמות הפרסום במונדיאל בין המפרסמים והענפים השונים. כך למשל, רשתות השיווק שפרסמו ב-2006 בסכום של כ-2 מיליון דולר, פרסמו במונדיאל הנוכחי רק כ-400 אלף דולר. גם המזגנים תפסו טרמפ על המונדיאל, ועלו מהיקף פרסום של כ-80 טאלף דולר ב-2006, לכ-1.4 מיליון השנה, בעיקר בזכות טורנדו. נתון מפתיע נוסף נמצא בקטגוריית הרכב הפרטי: ב-2006 לא הוצא ולו שקל אחד על קמפיין בהקשר המונדיאל בענף הרכב, השנה כבר מדובר בכ-1.1 מיליון דולר, שמתחלקים בין מספר יבואנים: קיה, יונדאי (נותנת חסות רשמית) ולובינסקי טרייד.
את הקפיצה הגדולה ביותר בקמפיינים למונדיאל, עושות רשתות החשמל ותת-ענף טלוויזיות, כאשר במקרה זה ניתן לחבר את הנתונים כיוון שהרוב המוחלט של מסעות הפרסום של רשתות החשמל מתמקד בטלוויזיות. בסגמנט הטלוויזיות, יש עלייה מ-422 אלף דולר ב-2006 ללא פחות מ-3 מיליון דולר השנה. השחקנית הגדול ביותר בתחום היא יורוקום, שמפרסמת את הטלוויזיות של פנסוניק.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "נתון בולט העולה מן המחקר הוא התחרותיות הגוברת בשנים האחרונות בתחום רשתות האלקטרוניקה ומותגי הטלוויזיה. אבי סופר שלאחרונה מכר חלק ממניותיו לניופאן הינו כח עולה בפרסום בתחום האלקטרוניקה, וטושיבה שבשנת 2006 היתה פחות או יותר מותג הטלוויזיה היחיד שנתמך פרסומית, מתמודדת במונדיאל זה עם פנסוניק ושלל מותגים אחרים".
ועדיין במשפחת הטלוויזיות: חברות הכבלים והלוויין "גילו" את המונדיאל והן משתמשות בו פי 4 יותר מ-2006: כמיליון דולר במונדיאל 2006 לעומת כ-4 מיליון דולר השנה. yes אחראית לרוב ההוצאה בסגמנט, עם קמפיין "חוויית צפייה טוטאלית", ב-HOT הלכו על שת"פ עם פיצה HUT למונדיאל. חלק מהעניין הוא המעבר של הכבלים והלוויין לצפיית HD, שמיוחסת לרוב לכדורגל – אבל לא רק.
לעומת הכבלים, דווקא קטגוריית הסלולרי סופגת ירידה חדשה בקמפיינים למונדיאל השנה: מ-1.4 מיליון ב-2006 לכ-400 אלף השנה. ב-2006 היתה זו פלאפון שהציעה ללקוחותיה חבילת מונדיאל, והשנה אף אחת מהרשתות לא מנסה להתחרות בשידורים ובתקצירים מעורצי המדיה השונים.
שתי קטגוריות נוספות שגדלו השנה הן הימורים, עם קמפיין גדול של מפעל הפיס למונדיאל, וקטגוריית הפצה – אלבומי תמונות. בעוד שב-2006 הופץ רק אלבום ילדים אחד עם תמונות שחקנים להדבקה, השנה מתחרים על תשומת לב הילדים מספר אלבומים, וכך גם גדלה ההוצאה לפרסום בסגמנט פי שלוש – לכ-650 אלף דולר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
