חיפה, עיר למחפשי מציאות? "מהערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירה ב-250 א' שקל"

כך אומר ל-Bizportal דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון בחיפה. עדינה חכם מנכ"לית אנגלו סכסון: "מחירי הדירות בעיר מצביעים על מגמה של יציבות עם נטייה לעלייה"
עינת פז-פרנקל |

בחיפה לא שמעו כבר שנים על עליות במחירי הנדל"ן וזה לא חדש. מחירי הדירות בעיר המפרץ נותרו ללא שינוי ואפילו באותם שנים בהן בערים כמו תל אביב המחירים הרקיעו שחקים. כעת מעריכים מתווכי הדירות בעיר המפרץ כי מכאן חיפה יכולה רק לעלות.

מנכ"לית אנגלו סכסון, עדינה חכם, אמרה השבוע בשיחה עם Bizportal כי חיפה הפכה בחודשים האחרונים למקום שבו משקיעים מחפשים דירות להשקעה. לדבריה, "מחירי הדירות בעיר מצביעים על מגמה של יציבות עם נטייה לעלייה, זאת לאחר שבשנים קודמות לא עלו המחירים בעיר ברמה דומה לעליות שנרשמו בערים אחרות בארץ. מאחר וניתן למצוא בעיר דירות שמחירן נמוך יותר מתל אביב וירושלים, קונים בה היום יותר ויותר משקיעים דירות במחירים אטרקטיבים. מדובר בדירות לצורכי השקעה המושכרות למיגוון דיירים כמו סטודנטים, זוגות צעירים ועוד".

למשקיעי נדל"ן עם הון עצמי נמוך יחסית של כמה מאות אלפי שקלים, חיפה מסתמנת כאטרקטיבית, בעיקר נוכח אוכלוסיית הסטודנטים הגדולה של העיר, מושב הטכניון ואוניברסיטת חיפה. דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון חיפה, אומר כי "חיפה נמנית על הערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במחירים שבין 250-350 אלף שקל".

בשכונות כמו רמות רמז, הדר עליון, בת גלים וקרית אליעזר ניתן לרכוש דירות במחירים של 250 אלף עד 350 אלף שקלים ולהשכירן תמורת 1,000-1,1,500 שקל לחודש, אומר אלוני. מדובר על תשואה של כ-7% בשנה. "ברמות רמז שוכרים בעיקר סטודנטים, בהדר עליון או בקרית אליעזר ובת גלים יש מיגוון שוכרים כמו קצינים בחיל הים, סטודנטים מבית הספר לרפואה, זוגות ויחידים", הוא מוסיף.

במיקומים איכותיים יותר, ניתן לרכוש דירות 3 חדרים להשקעה במחיר של 400-500 אלף שקל. שוב, מדובר בתשואה שנתית של למעלה מ-7%. "מדובר בדירות במיקומים כמו בכרמל צרפתי, בשכונת רוממה או בנווה שאנן", אלוני מסביר. "דירות כאלה מושכרות בדמי שכירות שבין 2,000-2,500 שקל לחודש בכפוף למצבן".

המחירים הממוצעים לדירות ברכס הכרמל בחיפה - בעיקרון, האיזור הנחשק יותר בעיר - הם כ-450 אלף שקלים לדירת 2 חדרים, כ-600 אלף שקלים לדירת 3 חדרים, כ-750 אלף שקלים לדירת 4 חדרים, וכמיליון שקלים לדירת 5 חדרים.

אלוני אומר כי קיימת התעניינות של משפרי דיור מקומיים וזוגות צעירים בדירות יוקרה על הכרמל בחיפה. המחירים שם נעים בין 800 אלף שקלים ל-1.6 מיליון שקלים. בשכונת רוממה ובכרמל הצרפתי, עם זאת, רוכשים דירות להשקעה במחירים שבין 400 אלף ל-500 אלף. "הצפי הוא שבחודשים הקרובים המגמה תישמר וכך גם יציבות המחירים עם נטיה קטנה כלפי מעלה. זאת בכפוף לכך שהמיתון לא יביא לשוק גדול יותר של מוכרים אשר יהיו חייבים למכור את דירותיהם בגלל אי יכולת עמידה בהלוואות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".