חיפה, עיר למחפשי מציאות? "מהערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירה ב-250 א' שקל"
בחיפה לא שמעו כבר שנים על עליות במחירי הנדל"ן וזה לא חדש. מחירי הדירות בעיר המפרץ נותרו ללא שינוי ואפילו באותם שנים בהן בערים כמו תל אביב המחירים הרקיעו שחקים. כעת מעריכים מתווכי הדירות בעיר המפרץ כי מכאן חיפה יכולה רק לעלות.
מנכ"לית אנגלו סכסון, עדינה חכם, אמרה השבוע בשיחה עם Bizportal כי חיפה הפכה בחודשים האחרונים למקום שבו משקיעים מחפשים דירות להשקעה. לדבריה, "מחירי הדירות בעיר מצביעים על מגמה של יציבות עם נטייה לעלייה, זאת לאחר שבשנים קודמות לא עלו המחירים בעיר ברמה דומה לעליות שנרשמו בערים אחרות בארץ. מאחר וניתן למצוא בעיר דירות שמחירן נמוך יותר מתל אביב וירושלים, קונים בה היום יותר ויותר משקיעים דירות במחירים אטרקטיבים. מדובר בדירות לצורכי השקעה המושכרות למיגוון דיירים כמו סטודנטים, זוגות צעירים ועוד".
למשקיעי נדל"ן עם הון עצמי נמוך יחסית של כמה מאות אלפי שקלים, חיפה מסתמנת כאטרקטיבית, בעיקר נוכח אוכלוסיית הסטודנטים הגדולה של העיר, מושב הטכניון ואוניברסיטת חיפה. דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון חיפה, אומר כי "חיפה נמנית על הערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במחירים שבין 250-350 אלף שקל".
בשכונות כמו רמות רמז, הדר עליון, בת גלים וקרית אליעזר ניתן לרכוש דירות במחירים של 250 אלף עד 350 אלף שקלים ולהשכירן תמורת 1,000-1,1,500 שקל לחודש, אומר אלוני. מדובר על תשואה של כ-7% בשנה. "ברמות רמז שוכרים בעיקר סטודנטים, בהדר עליון או בקרית אליעזר ובת גלים יש מיגוון שוכרים כמו קצינים בחיל הים, סטודנטים מבית הספר לרפואה, זוגות ויחידים", הוא מוסיף.
במיקומים איכותיים יותר, ניתן לרכוש דירות 3 חדרים להשקעה במחיר של 400-500 אלף שקל. שוב, מדובר בתשואה שנתית של למעלה מ-7%. "מדובר בדירות במיקומים כמו בכרמל צרפתי, בשכונת רוממה או בנווה שאנן", אלוני מסביר. "דירות כאלה מושכרות בדמי שכירות שבין 2,000-2,500 שקל לחודש בכפוף למצבן".
המחירים הממוצעים לדירות ברכס הכרמל בחיפה - בעיקרון, האיזור הנחשק יותר בעיר - הם כ-450 אלף שקלים לדירת 2 חדרים, כ-600 אלף שקלים לדירת 3 חדרים, כ-750 אלף שקלים לדירת 4 חדרים, וכמיליון שקלים לדירת 5 חדרים.
אלוני אומר כי קיימת התעניינות של משפרי דיור מקומיים וזוגות צעירים בדירות יוקרה על הכרמל בחיפה. המחירים שם נעים בין 800 אלף שקלים ל-1.6 מיליון שקלים. בשכונת רוממה ובכרמל הצרפתי, עם זאת, רוכשים דירות להשקעה במחירים שבין 400 אלף ל-500 אלף. "הצפי הוא שבחודשים הקרובים המגמה תישמר וכך גם יציבות המחירים עם נטיה קטנה כלפי מעלה. זאת בכפוף לכך שהמיתון לא יביא לשוק גדול יותר של מוכרים אשר יהיו חייבים למכור את דירותיהם בגלל אי יכולת עמידה בהלוואות".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה
הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.
