חיפה, עיר למחפשי מציאות? "מהערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירה ב-250 א' שקל"

כך אומר ל-Bizportal דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון בחיפה. עדינה חכם מנכ"לית אנגלו סכסון: "מחירי הדירות בעיר מצביעים על מגמה של יציבות עם נטייה לעלייה"
עינת פז-פרנקל |

בחיפה לא שמעו כבר שנים על עליות במחירי הנדל"ן וזה לא חדש. מחירי הדירות בעיר המפרץ נותרו ללא שינוי ואפילו באותם שנים בהן בערים כמו תל אביב המחירים הרקיעו שחקים. כעת מעריכים מתווכי הדירות בעיר המפרץ כי מכאן חיפה יכולה רק לעלות.

מנכ"לית אנגלו סכסון, עדינה חכם, אמרה השבוע בשיחה עם Bizportal כי חיפה הפכה בחודשים האחרונים למקום שבו משקיעים מחפשים דירות להשקעה. לדבריה, "מחירי הדירות בעיר מצביעים על מגמה של יציבות עם נטייה לעלייה, זאת לאחר שבשנים קודמות לא עלו המחירים בעיר ברמה דומה לעליות שנרשמו בערים אחרות בארץ. מאחר וניתן למצוא בעיר דירות שמחירן נמוך יותר מתל אביב וירושלים, קונים בה היום יותר ויותר משקיעים דירות במחירים אטרקטיבים. מדובר בדירות לצורכי השקעה המושכרות למיגוון דיירים כמו סטודנטים, זוגות צעירים ועוד".

למשקיעי נדל"ן עם הון עצמי נמוך יחסית של כמה מאות אלפי שקלים, חיפה מסתמנת כאטרקטיבית, בעיקר נוכח אוכלוסיית הסטודנטים הגדולה של העיר, מושב הטכניון ואוניברסיטת חיפה. דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון חיפה, אומר כי "חיפה נמנית על הערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במחירים שבין 250-350 אלף שקל".

בשכונות כמו רמות רמז, הדר עליון, בת גלים וקרית אליעזר ניתן לרכוש דירות במחירים של 250 אלף עד 350 אלף שקלים ולהשכירן תמורת 1,000-1,1,500 שקל לחודש, אומר אלוני. מדובר על תשואה של כ-7% בשנה. "ברמות רמז שוכרים בעיקר סטודנטים, בהדר עליון או בקרית אליעזר ובת גלים יש מיגוון שוכרים כמו קצינים בחיל הים, סטודנטים מבית הספר לרפואה, זוגות ויחידים", הוא מוסיף.

במיקומים איכותיים יותר, ניתן לרכוש דירות 3 חדרים להשקעה במחיר של 400-500 אלף שקל. שוב, מדובר בתשואה שנתית של למעלה מ-7%. "מדובר בדירות במיקומים כמו בכרמל צרפתי, בשכונת רוממה או בנווה שאנן", אלוני מסביר. "דירות כאלה מושכרות בדמי שכירות שבין 2,000-2,500 שקל לחודש בכפוף למצבן".

המחירים הממוצעים לדירות ברכס הכרמל בחיפה - בעיקרון, האיזור הנחשק יותר בעיר - הם כ-450 אלף שקלים לדירת 2 חדרים, כ-600 אלף שקלים לדירת 3 חדרים, כ-750 אלף שקלים לדירת 4 חדרים, וכמיליון שקלים לדירת 5 חדרים.

אלוני אומר כי קיימת התעניינות של משפרי דיור מקומיים וזוגות צעירים בדירות יוקרה על הכרמל בחיפה. המחירים שם נעים בין 800 אלף שקלים ל-1.6 מיליון שקלים. בשכונת רוממה ובכרמל הצרפתי, עם זאת, רוכשים דירות להשקעה במחירים שבין 400 אלף ל-500 אלף. "הצפי הוא שבחודשים הקרובים המגמה תישמר וכך גם יציבות המחירים עם נטיה קטנה כלפי מעלה. זאת בכפוף לכך שהמיתון לא יביא לשוק גדול יותר של מוכרים אשר יהיו חייבים למכור את דירותיהם בגלל אי יכולת עמידה בהלוואות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?