חיפה, עיר למחפשי מציאות? "מהערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירה ב-250 א' שקל"
בחיפה לא שמעו כבר שנים על עליות במחירי הנדל"ן וזה לא חדש. מחירי הדירות בעיר המפרץ נותרו ללא שינוי ואפילו באותם שנים בהן בערים כמו תל אביב המחירים הרקיעו שחקים. כעת מעריכים מתווכי הדירות בעיר המפרץ כי מכאן חיפה יכולה רק לעלות.
מנכ"לית אנגלו סכסון, עדינה חכם, אמרה השבוע בשיחה עם Bizportal כי חיפה הפכה בחודשים האחרונים למקום שבו משקיעים מחפשים דירות להשקעה. לדבריה, "מחירי הדירות בעיר מצביעים על מגמה של יציבות עם נטייה לעלייה, זאת לאחר שבשנים קודמות לא עלו המחירים בעיר ברמה דומה לעליות שנרשמו בערים אחרות בארץ. מאחר וניתן למצוא בעיר דירות שמחירן נמוך יותר מתל אביב וירושלים, קונים בה היום יותר ויותר משקיעים דירות במחירים אטרקטיבים. מדובר בדירות לצורכי השקעה המושכרות למיגוון דיירים כמו סטודנטים, זוגות צעירים ועוד".
למשקיעי נדל"ן עם הון עצמי נמוך יחסית של כמה מאות אלפי שקלים, חיפה מסתמנת כאטרקטיבית, בעיקר נוכח אוכלוסיית הסטודנטים הגדולה של העיר, מושב הטכניון ואוניברסיטת חיפה. דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון חיפה, אומר כי "חיפה נמנית על הערים הבודדות בהן ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במחירים שבין 250-350 אלף שקל".
בשכונות כמו רמות רמז, הדר עליון, בת גלים וקרית אליעזר ניתן לרכוש דירות במחירים של 250 אלף עד 350 אלף שקלים ולהשכירן תמורת 1,000-1,1,500 שקל לחודש, אומר אלוני. מדובר על תשואה של כ-7% בשנה. "ברמות רמז שוכרים בעיקר סטודנטים, בהדר עליון או בקרית אליעזר ובת גלים יש מיגוון שוכרים כמו קצינים בחיל הים, סטודנטים מבית הספר לרפואה, זוגות ויחידים", הוא מוסיף.
במיקומים איכותיים יותר, ניתן לרכוש דירות 3 חדרים להשקעה במחיר של 400-500 אלף שקל. שוב, מדובר בתשואה שנתית של למעלה מ-7%. "מדובר בדירות במיקומים כמו בכרמל צרפתי, בשכונת רוממה או בנווה שאנן", אלוני מסביר. "דירות כאלה מושכרות בדמי שכירות שבין 2,000-2,500 שקל לחודש בכפוף למצבן".
המחירים הממוצעים לדירות ברכס הכרמל בחיפה - בעיקרון, האיזור הנחשק יותר בעיר - הם כ-450 אלף שקלים לדירת 2 חדרים, כ-600 אלף שקלים לדירת 3 חדרים, כ-750 אלף שקלים לדירת 4 חדרים, וכמיליון שקלים לדירת 5 חדרים.
אלוני אומר כי קיימת התעניינות של משפרי דיור מקומיים וזוגות צעירים בדירות יוקרה על הכרמל בחיפה. המחירים שם נעים בין 800 אלף שקלים ל-1.6 מיליון שקלים. בשכונת רוממה ובכרמל הצרפתי, עם זאת, רוכשים דירות להשקעה במחירים שבין 400 אלף ל-500 אלף. "הצפי הוא שבחודשים הקרובים המגמה תישמר וכך גם יציבות המחירים עם נטיה קטנה כלפי מעלה. זאת בכפוף לכך שהמיתון לא יביא לשוק גדול יותר של מוכרים אשר יהיו חייבים למכור את דירותיהם בגלל אי יכולת עמידה בהלוואות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
