התקדמות בפרויקט הקמת בי"ח באשדוד: אפריקה נכסים, דניה סיבוס ומיזמים הקימו קונסורציום
חברת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, הודיעה היום על הקמת קונסורציום בהשתתפות חברות הנדל"ן אפריקה ישראל נכסים (43.35%), ודניה סיבוס (15%) יחד עם חברת מיזמים (41.65%) אשר מייצגת את הגורם הרפואי, שישתתף בהליך מיון מוקדם לפרויקט להקמה והפעלה של בית חולים כללי בעיר אשדוד. היקף ההשקעה נאמד בכ-300 מיליון שקלים.
בית החולים שיוקם על קרקע של 70 דונם יכלול כ-100 אלף מ"ר בנוי וכ-300 מיטות אישפוז. בנוסף, הזוכה במכרז יוכל להפעיל בתחומי בית החולים שר"פ בהיקף של 25% מהיקף הפעילות של בית החולים.
המכרז, שיתקיים במהלך שנת 2009, יתבצע בכפוף לחוק בית חולים אשדוד להקמה והפעלה שחוקק בשנת 2002, ואשר קבע כי על הממשלה להוביל מכרז להקמת בית חולים באמצעות הוצאת מכרז ליזמים שייבנו ויפעילו בשיטת BOO, ואם לא יימצאו יזמים על הממשלה להקים בעצמה את בית החולים.
"קבוצת אפריקה ישראל מייחסת חשיבות רבה להקמה של פרויקטים בתחומי ה BOT וה-BOO ווהינה אחת מהמובילות בישראל בהקמה והפעלה של פרויקטים מסוג זה. בית החולים שיוקם, יוכל לספק שירותים רפואיים לתושביה של אחת מהערים הגדולות בישראל, המונה מספר רב של תושבים באזור דרום הארץ", ציין איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל ויו"ר דניה סיבוס.
פרופסור אברהם אופק, מנכ"ל מיזמים, המוביל בימים אלה את הקמת המרכז לשירותי רפואה מידיים ורפואה אמבולטורית באשדוד, הוסיף כי, הקונסורציום שיוקם משתף כבר בשלב המקדמי את גורמי הקהילה השונים תושבי אשדוד.
לדבריו, קבוצת יזמים זו משקפת שילוב של מומחים בהובלת פרויקטים גדולים יחד עם גורמי רפואה בכירים ומנוסים כדוגמת פרופסור שאול מ. שאשא המוכר כאחד ממנהלי בתי החולים הטובים ביותר שהיו בישראל ומי שניהל עד לאחרונה את בית החולים בנהריה. בנוסף, ילווה את הקבוצה כיועץ מקצועי, בית החולים הדסה בירושלים בניהולו של פרופסור שלמה מור-יוסף, שיעמיד לרשות הקבוצה את ניסיונו הרב בניהול רפואה איכותית.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
