גרטנר: שוק ה-PDA צמח בעולם ב-32% ברבעון השלישי
בעקבות צמיחה מהירה בשוק מחשבי כף היד - ה-PDAs או personal digital assistant הסלולארי, היקף המשלוחים של PDA בעולם הסתכם ב-4.5 מיליון יחידות ברבעון השלישי של 2006, גידול של 31.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כך על פי גרטנר, חברת המחקר והייעוץ המובילה בעולם לתחומי טכנולוגית מידע ותקשורת (ICT). מחיר מכירה ממוצע (ASP) של PDAs ברבעון השלישי של 2006 ירד ב-13% ל-351 דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
"כניסתם של PDA סלולאריים חדשים המסובסדים במידה מסוימת על ידי ספקיות הסלולאר גרמו לירידה משמעותית במחיר הממוצע ודחפו את השוק לרמת המשלוחים הגבוהה ביותר בהיסטוריה", אמר טוד קורט, אנליסט ראשי בקבוצת פלטפורמות מחשוב עולמית של גרטנר. "להערכתנו כ-62% ממשלוחי ה-PDAs ברבעון הנוכחי כללו קישוריות סלולארית לעומת כ-49% בתקופה המקבילה אשתקד".
במידה רבה, הצמיחה בשוק ה-PDA ברבעון השלישי של 2006 נגרמה מ-PDAs סלולאריים כמו Danger, Inc’s. (T-Mobile) Sidekick 3, Nokia E61/E62, Motorola Q ו-RIM BlackBerries, אשר נשארו הנפוצים ביותר ואחראים ל-21% ממשלוחי PDA בעולם ברבעון השלישי. יחד עם זאת, RIM צמחה רק ב-10%, מאחר והיא ממשיכה להעביר את תמהיל המוצרים שלה לטלפונים חכמים (ר' טבלה 1). משלוחי טלפונים חכמים של בלקברי עברו את ה-514 אלף יחידות ברבעון השלישי של 2006, לעומת 188 אלף יחידות לפני שנה.
"היחס ל-Sidekick של T-Mobile כמכשיר הודעות אלחוטיות, נחשב כמעט לפולחן בקרב קבוצת הגילאים 15-25 בארה"ב, אשר דחפה את השוק לצמיחה של כ-300% ברבעון השלישי של 2006", אמר קורט. "לא ראינו את השוק הצרכני, הולך בכיוון מכשיר PDA מסוים כמו מכשיר זה מאז שיא הפופולאריות של פאלם לפני יותר מחמש שנים. הטרנדיות של המכשיר בשילוב עם דרישה חזקה, יצרו בהלה לצאת עם מודל חדש".
פאלם המשיכה לסגת משוק ה-PDA, בעיקר משום שאין לה דגם PDA המשלב יכולות סלולאר והמכשיר העכשווי שלה מזדקן. משלוחי ה-PDA של פאלם ירדו ב-2.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יחד עם זאת החברה מתמקדת בעיקר במכשיר ה-Treo והמשלוחים שלו הסתכמו ב-484 אלף, אך הם לא נכללים במספר ה-PDA של גרטנר, כיוון שמדובר בטלפונים חכמים.
למרות ההשקה של מספר דגמים חדשים, עסקי ה-PDA של חברת HP ממשיכים להיאבק ברבעון השלישי. משלוחי ה-PDA של HP בעולם ירדו ב-33% בהשוואה לשנה שעברה והמשלוחים הסתכמו בכ-370 אלף.
Mio טכנולוגיות דורגה חמישית במשלוחי ה-PDA בעולם ברבעון השלישי של 2006, כאשר המשלוחים צמחו ב-86% לעומת אשתקד, בהתבסס על PDAs המשלבים יכולות ניווט של GPS.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
