השגריר לשעבר בקהיר מסביר ל-Bizportal: האם אדיסון תודיע בקרוב על תגלית גז במצרים

הדיונים בוועדת הכלכלה הצליחו לייצר היום דרמה כאשר שגריר ישראל במצרים לשעבר, צבי מזאל, זרק פצצה לאוויר כשרמז על תגלית נוספת במצרים. "חברת אדיסון תודיע בימים הקרובים על תגלית גז במצרים סמוך לתגלית של Eni בשטח Zohr." בתוך כך אמר השגריר לשעבר כי "חברת Eni תחל להפיק גז מהבאר הראשונה כבר ב-2017 והתפוקה תגיע לשיא ב-2026".

לצד הטענות כי חברת אדיסון לא קודחת במצרים, נראה כי צריך להבהיר את התמונה. חברת חברת אדיסון עדיין לא החלה בקידוח עצמו אלא  נמצאת בשלב הסקר הסייסמי. החברה מצפה לתגלית על רקע מציאת גז בשכבות העליונות.

בשיחה עם Bizportal הסביר מזאל כי הוא מאחורי האמירה שלו מוקדם יותר בוועדת הכלכלה, והסביר: "נתתי הערכה למה שקורה במצרים, ועל חברת Eni שגיעה להסכמה עם המצרים ושיבחתי את זה שהם עובדים מהר. מה שאמרתי על אדיסון, שקיבלה שדה לידם, מבוסס על דבריו של מנכ"ל חברת הרשות המצרית של הנפט, שאמר לפני כשבוע כי בעוד כמה ימים אדיסון עומדת לסיים את הסקר הסייסמי והנחה שלהם כי יש שם תגלית, והשתמש במילה 'דיסקברי' מכיוון שכבר מצאו גז בשבכות העליונות - כי כנראה הסקר שלהם הי טוב מאד - משמע יש להם גז בידיים ומבחינת ישראל-מצרים זו הנחה חשובה".

"ישראל לבדה אינה מהווה פונקציה גדולה מול אירופה, לכן צריך שתהיה התחברות בין קפריסין למצרים וישראל תהיה חלק ממערך וזה יעזור לה. מה שאמרתי משמעותו: הנה יש פה כוח. מנכ"ל חברת הנפט המצרית העיד כי יש שם כנראה תגלית. יש פה מצב שלמצרים יש הרבה נפט ובמישור האסטרטגי יש להתחבר עם אפרודיטה וללכת עם המצרים".

• גילוי גז משמעותי במצרים: אקסון מוביל מכריזה על מאגר חדש
• המשבר במולדובה: הפסקת זרימת הגז הרוסי מעוררת משבר אנרגיה

אבל המשקיעים רואים בגז המצרי אלטרנטיבה לזה הישראלי.

"זו לא אלטרנטיבה. המצרים לבד צריכים לתת גז לבריטיש ולפנוסה. הגז הזה בשלב זה יכול לבוא רק מישראל אבל בגלל שלא פיתחנו יש פה תסבוכת".

אבנר יהש דלק קידוחים יהש רציו יהש 1.77%

מוקדם יותר, משרד החוץ גם כן הביע שמחה מגילוי הגז המצרי (של Eni) בטענה כי האיזור כולו יהפוך למקשה אחת שתציע אלטרנטיבה לאירופה. מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד: "כאשר גילו את התגלית מול חופי מצרים היתה תחושה שאנשים עצובים 'הנה לא צריך את הגז הישראלי'. אני ברכתי על הגילוי כי אם יש לנו מסה קריטית של גז ישראלי, מצרי וקפריסין - הצינור (HUB) הופך להיות כדאי עבור אירופה. אנחנו לא אומרים שישראל מבטיחה יציבות למצרים או הירדנים, אם נוכל לספק אנרגיה - מה טוב. אנחנו לא מתיימרים לספק להם יציבות, זו לא העמדה שלנו".

גולד, שלא בחן את המתווה מהפן הכלכלי אלא המדיני בלבד, צופה כי עמידה במתווה תקרב את ישראל לאירופה ואף לירדן מהחשש שהגז האירני יתקרב למדינה האשמית בעוד מספר שנים. "אני לא מדבר על התלות המצרית בישראל, אני חושב שהיחסים בין מדינות מורכבות בהרבה רבדים, הרובד הזה יכול לתרום ליציבות ביננו. אם בנינו ציפיות שהם יקבלו גז מישראל ובסופו של דבר הם לא יקבלו את הגז - זו התפתחות בעיתיית".

• הנפט ממשיך ליפול בעקבות החלטת קרטל אופק+ להגדיל התפוקה
• מחיר הנפט יורד ב-1.7% ל-59.4 דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"לגבי ירדן, אם גז מאירן יגיע לשם בעוד שנים זה ישפיע ואנחנו לא רוצים להיות שם, במיוחד שהירדנים תומכים בהסכם האספקה מישראל לירדן. אני לא רואה את הגז כדבק היחידי במזה"ת. אני רואה שינוי בחלק מהמדינות באירופה - מה שיכול להוביל לשינוי היחסים עם מדינות מפתח באירופה ויש פה אפשרות. אם לא יכולים לסמוך על צפון אפריקה. אנחנו נותנים מקור נוסף, גיוון למקורות שלהם ולכך יש השלכות חשובות. לא התעסקתי בפן הכלכלי אלא בפן המדיני".

אבל, רק בישביל ירדן לא צריך את מתווה הגז?

רון אדם, אגף כלכלה במשרד החוץ: "50% מהחשמל הירדן יהיה מהגז הישראלי - לזה אנחנו רוצים להגיע. יש אינטרקציה שבועית עם ירדן באופן קבוע, הם זקוקים לאנרגיה דחוף. אוטוטו אנחנו מתחילים לספק את הגז ב-2016". 

אבל זה לא קשור למתווה? כבר יש גז.

אדם: "תאמינו לי, הכל קשור".

מה הנזקים המדיניים שייגרמו לנו אם המתווה לא יאושר?

גולד: "אם נפתח מאגרי גז יחד עם השכנות - ההשפעות יגיעו מעבר למזה"ת. גם מבחינת הפן האירופאי לא הייתי מעכב את פיתוח המאגר. לגבי המדינות השכנות, העיכוב יכול להיות בעייתי מאד. אם לא נעמוד במילה, ולא נספק את מה שאמרנו שנספק - יהיו לזה השלכות".

שלי יחימוביץ': "אני מופתעת לגבי חוסר הבקיאות שלכם. אירופה צורכת בשנה אחת את כל מאגר ליוויתן. נובל לא תעזוב אותנו - ישראל זו ביצת זהב עבור נובל. האמירה שמצרים ממש מתחננת לגז? קודם כל המאגר שהתגלה מול מצרים יפותח עוד לפני לווייתן וממילא הגז שלנו לא יעבור למצרים אלא ישמש כתחנת מעבר, בנוסף החלופה של ירדן היא לא אירן אלא מצרים -  לכן הדברים שאמרתם אינם נכונים. הדיבור על אירן כמאיימת על תחלופה למי שיספק גז במקומנו - טענה מופרכת. אמרתי עכשיו עשירית מהדברים הלא מדוייקים שאמרתם וזה מצער".

דוד ביתן: "מצרים וירדן רוצות להתנתק מקטאר ולהתקרב לישראל, וזה אינטרס ממעלה ראשונה. אני לא מבין את השמאל בנושא הזה. יש לנו בסיס ליחסים טובים יותר ולשלום אמיתי".

אורי מקלב, יהדות התורה: "אתם (משרד החוץ) לא אומרים לנו מה המשך הנזקים במידה והמתווה לא יאושר. לגבי ירדן, כתבתם שהם הלכו להסכם למרות שהם הסתכנו פוליטית. מה הצד של הירדנים לעשות את זה? מדוע לא אמרתם לנו איפה בדבר הזה הם עומדים?

אדם: "הם כבר הלכו למקום אחר, לקטאר. דבר שני, היה צריך להיות כינוס בבית הלבן בינואר אך בעקבות הפרסום של הממונה על ההגבלים בזמנו החתימה בוטלה. הירדנים לקחו סיכון בפרלמנט, היתה ביקורת על המלך".