שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר - "לקראת סוף השנה המשק יתחיל להתאושש"
ועדת הכספים הזמנית תקדם חקיקה שתכלול סיוע למשק בהיקף של 5 מיליארד שקל שימומשו דרך המשרדים הרלוונטיים בכל תחום. יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר: "דרך המלך היא שהממשלה מביאה הצעות טובות ואנחנו מקדמים אותן, אבל מה שקיבלנו זה אוסף נתונים, לא פתרון לשום דבר. אם לא תהיו גורם מייצב, ועדת הכספים תהיה".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "העמדנו עד כה סיוע למשק בהיקף של 40 מיליארד שקל, נציג היום תוכנית כלכלית כוללת לרה"מ", עוד הציג באבד כי השבתה כוללת במשק למשך 12 שבועות תקפיץ את הגרעון ל-15.5%.
ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר קיימה ישיבה לעניין מצב המשק נוכח נגיף הקורונה, ודרכי הסיוע. מנכ"ל משרד האוצר, שי באבד הציג בישיבה את צעדי משרד האוצר לעניין משבר הקורונה - זאת בהמשך לדרישת יו"ר הוועדה, להצגת תוכנית כללית ברורה מצד המשרד. חברי הוועדה והעומד בראשה הביעו חוסר סיפוק מהדברים והציגו שאלות שונות לעניין כך. בתום הדיון הציג ח"כ פורר חקיקה שתקדם הוועדה, למתן סיוע למשק, באפיקים שונים, ובאמצעות משרדי הממשלה הרלוונטיים.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר פתח את הדיון: "חשוב לי להגיד, אתם תקבלו סיוע מהוועדה לגבי תוכניות שתביאו, לא יהיו שיקולים פוליטיים, אבל לא נקבל כל תוכנית שלכם כאין ברירה כי זה מה שביקשתם. אנחנו מבקשים להבין את תרחיש הייחוס. גם אם תגיד לעסק שסוגרים אותו ל-30 יום, הוא ידע להתמודד עם זה, אבל הוא צריך לדעת שזה המצב. אני מקווה שהתוכנית תהייה טובה".
- האם הירידות בוול סטריט הן הקדמה למשבר עולמי?
- ביידן עומד להגביל את ההשקעות בסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עפ"י הנתונים שהציג מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, עולה כי אם ניתן יהיה להקל על המשק לאחר 5 שבועות, אחרי חג הפסח, אזי במקרה של השבתה חלקית יעלה הגירעון ל-6.5% ובמקרה של השבתה מלאה יזנק ל-9.3%. אם ימשכו ההגבלות גם אחרי הפסח הזינוק בגרעון צפוי להיות חד הרבה יותר. במקרה כזה השבתה חלקית של 8 שבועות תוביל לגירעון של 7.6% והשבתה חלקית ל-12 שבועות תגדיל את הגרעון ל-8.8%. השבתה כוללת ל-8 שבועות כבר תזניק את הגרעון ל-11.8% והשבתה מלאה של המשק ל-12 שבועות תוביל לכדי גרעון של 15.5%.
באשר לפגיעה בתוצר הסביר באב"ד כי במקרה של השבתה חלקית ל-5 שבועות הפגיעה תעמוד על 5%, השבתה חלקית ל-8 שבועות תעלה את הפגיעה בתוצר ל-6.8% והשבתה חלקית ל-12 שבועות תביא את הפגיעה ל-8.6%. כמובן שבהשבתה מלאה הפגיעה תהייה חמורה יותר ובמקרה של 5 שבועות תעמוד על 9.3%, אם משך ההשבתה יתארך ל-8 ואפילו 12 שבועות תזנק הפגיעה בתוצר ל-12.8% ו-17.7% בהתאמה.
באבד הוסיף עוד: "זהו אחד המשברים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביותר מאז היווסד המדינה, המשבר הוא משבר ריאלי, שעלול להשפיע על המערכת הפיננסית, נכנסו עם חוב תוצר נמוך, אבטלה נמוכה, ומערכת פיננסית איתנה, עם זאת, ככל שעובר הזמן המשבר מעמיק, והופך לבעל משמעותיות על המשק".
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
באבד הציג עוד, כי עד כה העמיד האוצר סיוע כלכלי בהיקף של 40 מיליארד שקל נוכח המשבר - רשת ביטחון לדמי אבטלה בסדר גודל של 10 מיליארד שקל דמי אבטלה וחופשה ללא תשלום, קרן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 8 מיליארד שקל, ובנוסף ניתנו הקלות תזרימיות בהיקף של 20 מיליארד שקל לתשלומי חובה כגון: משכנתא, מע"מ, ארנונה, חשמל, מים, אגרות ועוד. לדבריו מערכת הבריאות מקבלת את כל מבוקשה: "לצרכי מערכת הבריאות בעקבות משבר הקורונה, עד היום הוקצו כ-2 וחצי עד 3 מיליארד, יש הקצבות נוספות שיגיעו עד 10 מיליארד שקל לצרכים הללו".
ח"כ פורר העיר על הדברים: "עם כל הכבוד, חלק גדול מהכסף ניתן מהבנקים, לא נתתם 8 מיליארד לעסקים, שימו את הנתונים לאשורם, אל תנסו לצייר תמונה אחרת".
באבד השיב לעניין כך: " חבילה של ה-40 מיליארד כוללת אלמנטים תזרימים, וצד שני של החבילה מתייחס למענה פיקסלי, מה נתתי כסף ממש. 25 מיליארד זה תזרימי, וכ-15 זה פיסקלי".
לגבי דרישת יו"ר הוועדה לתוכנית תרחיש השיב באבד: "אני לא יכול להציג כזאת, זו אחת הבעיות, כל המדינות לומדות תוך כדי תנועה מה לעשות, לכן אני לא יכול לומר שיש כרגע תרחיש שכולנו עובדים לפיו, הדברים משתנים, ואנחנו כל הזמן עושים התאמות. לעומת מדינות אחרות בעולם ישראל במצב מאוד טוב, והשאלה מה עושים הלאה ולכמה זמן".
ח"כ פורר: "זה ברור שאתם לא יודעים לומר בוודאות מה יהיה בעוד חצי שנה, אבל אתם צריכים לקבל החלטה מה קורה בשבוע – שבועיים הקרובים, עדיף החלטה, מאשר כל שעתיים החלטה אחרת".
באבד: אני מסכים, אבל נניח שאומרים סגר מלא, דבר שבאף מדינה אחרת לא עשו, אין הבטחה לכמה זמן נהייה במצב הזה והדברים משתנים. אם זו הייתה החלטה שלנו, היינו מקבלים אותה, זו החלטה של רה"מ".
ח"כ פורר: "אז תעבירו את המסר לרה"מ שיקבל החלטה". באבד ציין כי היום תוצג לרה"מ תוכנית כלכלית כוללת. ח"כ פורר ציין בפני אנשי האוצר כי לא תהייה סבלנות לעניין סיוע למשק: "כפי שאמרתי, אם לא תציגו תוכנית משמעותית ובקצב הראוי, מה שלא נראה כרגע, אנחנו נעמיד כזאת, ונעשה זאת באמצעות חקיקה".
באבד הוסיף כי גם חברות גדולות יקבלו פתרונות תזרימים בתנאים מאוד נוחים ובטווחי זמן מאוד קצרים: "היום נציג תוכנית חדשה לרה"מ לעניין כך, עם חבילות שונות. אנחנו מאוד קשובים ומקבלים את כל הטענות והמענות, ונמסים לשפר כל הזמן. ישראל היא אחת מהמדינות המחמירות ביותר בכל התנאים, וזה עוד לפני ההסגר. אף מדינה לא סגרה באופן טוטאלי את מקומות העבודה. בהמשך היום נציג את כל חבילת הסיוע היותר מורחבת לרה"מ, יחד עם בנק ישראל, ואז נציג אותה גם לציבור".
ח"כ פורר: "מה העלות הכוללת של החבילה".
באבד: "הדברים עוד לא סגורים, ורה"מ לא נתן עדיין דעתו, גם שר האוצר צריך להידרש לכך, שיהיה לנו מספר וסכום, נציג לכם זאת. ננסה לייצר מענה גם לשכירים וגם לבעלי עסקים, לא נוכל להחזיר את השכירים לקדמותם, הם יפגעו, דמי האבטלה נמוכים משמעותית, עם זאת ניתן מענה הרבה יותר משמעותי לעצמאים. אנחנו מעריכים שלקראת סוף 2020 נצא לתקופת התאוששות, זה התרחיש לפיו אנחנו עובדים, אך זה תלוי במה שיהיה, משך הסגר המלא ועוד. בנוסף יש מענה ראשוני למגזר השלישי, ואנחנו מתכוונים להרחיב זאת".
לעניין פיצויים לעסקים השיב באבד, כי ההתמקדות כרגע היא בתזרימים למשק: "אנחנו כרגע בעולם התזרים ולא בעולם הפיצוי, המדינה לא יודעת לפצות עכשיו מיליון איש שלא יעבדו חצי שנה. נמתין כדי לדעת מה ההיקף המלא, אז ניכנס לעולמות הפיצוי, כדי שאלה יהיו שוויוניים לכולם. אם אוציא עכשיו לפצות ולא יהיה לי לתת ליתר, אני לא אוכל לומר אין לי. לכן בסיטואציה הנוכחית אנחנו פועלים להזרים כסף למשק, כדי שהעסקים יוכלו להרים את הראש מעל המים, לאחר המשבר, נוכל להיכנס לעולמות הפיצוי".
- 13.מושיק 29/03/2020 10:02הגב לתגובה זואם לא ישתנו מענקים ובנדיבות, המשק יקרוס, ואנשים יצאו לרחובות כמו במהפיכה במצריים למרות סגר הקורונה
- 12.יש לך שבוע 27/03/2020 07:54הגב לתגובה זועוד רגע יש ממשלה בלעדיכם, ומבטלים את כל חרפת דיל הכיסאות שליברמן סגר עם המשותפת.
- מצויין, ואז יבואו החרדים וידפקו אתכם כמו שאתם רגילים (ל"ת)מומי 29/03/2020 10:02הגב לתגובה זו
- 11.עופר 26/03/2020 16:23הגב לתגובה זוחיים בסרט הפקיגים ההזויים האלה
- 10.המשועמם 26/03/2020 16:12הגב לתגובה זוכשממשלה תבחר אתה תעוף מתפקידך כמו טיל!
- 9.גאון 26/03/2020 15:43הגב לתגובה זוסוף השנה בעוד שלוש שנים אולי. תתפטר מיד.
- שר 26/03/2020 19:28הגב לתגובה זומדוייק אתה ד= ביל
- 8.איתי וייס 26/03/2020 15:35הגב לתגובה זוחברים איתם עד הסוף מבקש אנשים טובים מחזקים אופטימי שווה המון
- 7.דירה=קורת גג 26/03/2020 15:25הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 6.לרון 26/03/2020 15:09הגב לתגובה זולגלים של קורונה לאורך מספר שנים,לא "זבנג" וגמרנו,הטבע מדלל את האוכלוסיה העולמית
- 5.מוטי 26/03/2020 14:04הגב לתגובה זובאוצר ובממשלת נתניהו התרגלו לספר סיפורי סבתא ולצייר תמונת מצב שלא קשורה למציאות .. הגיע הזמן שנדע בדיוק מה קורה שם..ואיך עוזרים לנו החילוניים המובטלים ... כל השנה אנחנו משלמים מיסים כדי לממן את הבטלנים - השותפים הטבעיים של נתניהו ... עכשיו הגיע התור שלנו לקבל עזרה
- 4.היי - ראשי האוצר לכו תלמדו מטראמפ איך תומכים במשק (ל"ת)יופי 26/03/2020 14:01הגב לתגובה זו
- 3.רוח החול ולא רוח הקודש.נביאי שקר .אף אדם לא יודע העתיד (ל"ת)שלמה 26/03/2020 13:59הגב לתגובה זו
- 2.אברהם 26/03/2020 13:58הגב לתגובה זואולי אתה תתאושש ,עד סוף השנה,המילון מובטלים יתאוששו אולי בסוף העשור........
- 1.שייקנה מניות ואגח קונצרני בישראל, במקום מניות בארה"ב (ל"ת)איפה בנק ישראל 26/03/2020 13:53הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 7.36% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.2% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
